אחת השמועות הראשונות שפגעו בנו בתחילת 2017, היא חזרתם של ה-KLF לעשייה המוזיקלית ולבמות. די היה במשפט האחרון כדי להקפיץ מכסאם את מרבית נערי שנות ה-90. האייטם הזה נכתב, ככל הנראה, בעיקר בשביל כל השאר.
בואו נדלג על הפריקוול, שמספר על ההתחלה ההזויה משהו של ביל דראמונד וג'ימי קאוטי, ונקפוץ היישר ל-1987, אז עטו על עצמם זהויות חדשות, ויחדיו כינו עצמם The Justified Ancients of Mu Mu, או בקיצור ה-JAMs. כן, ללא ספק מעורבות של כימיקלים וחומרים מעוררי הזיות, אבל ברשותכם נריץ מעט קדימה את הסרט, ובלייבל שלהם, ששינה שמו ל-KLF Communications, יוצא הדבר הבא:
ההזיה המורכבת של הצמד היתה הרבה מעבר למוזיקה. כמובן שהיה מדובר בהרכב, אבל מעבר לכך היה מדובר בקונספט ובאצבע משולשת לכל הסדר העולמי של התקופה, רק שלאף אחד לא היה מושג. הקטע הטראנסי-משהו שלהם עבר כמה עיבודים, עד שהפך ב-91 לספקטאקל בשם America: What Time is Love.
כמעט כל אלמנט בקליפ, מהלהקה על הספינה הויקינגית, דרך הבחורה חשופת-החזה עם המסקינג-טייפ על הפטמות, ועד חברי ההרכב לבושים במיטב מחלצותיהם של אבירים מימי הביניים – כל אלה היו הכי over the top שאפשר, אבל זה עבד. כשיטה, כל שיר שהקליטו זכה לשלוש גרסאות מעט שונות, ספק בשביל לוודא שכל המעריצים קונים פי 3 יותר מוזיקה, או כי הם היו פשוט פי 3 יותר משוגעים מכל מי שהיו סביבם.
בשנת 1992 הצמד התפרק (מוזיקלית, אבל ככל הנראה גם מנטלית), אחרי אלבום מופתי בשם The White Room, ואחד הסינגלים הכי מוכרים בהיסטוריה של שנות ה-90 – Last Train to Trancentral.
העולם חי לו בשלווה, ואז קרה הדבר הבא – חברי ה-KLF פרסמו סרטון וידאו "תעודי" יחד עם הודעה קריפטית, שרומזת כי השנה הם יחזרו ליצור מוזיקה. הבחירה ב-2017 אינה מקרית לחלוטין, שכן חלפו בדיוק 23 שנים מאז 1994, אז הבעירו מליון ליש"ט (א.ק.א המון כסף), במה שהפך להיות סרט. למספר 23, כך מסתבר, יש משמעות עמוקה בעבודות של ההרכב. אם עד המשפט האחרון לא הייתם בטוחים שמדובר בשני פסיכים למהדרין – אנחנו מניחים שכעת הדילמות מאחוריכם.
רשימת התרחישים המטרידים שעשויים להתרחש ב-2017 ארוכה עד מאוד, וההכרזה של ה-KLF על חזרה הופכת את 2017 להרבה יותר מוזרה…
את הסרטון הזה תוכלו לראות רק ב"מכשירים שאינם טלפון סלולרי". לקוראים הסלולרים יש את הלינק החלופי הזה.
israelunderground 
להשאיר תגובה