ארכיון | אוגוסט, 2013

לא מאמינים בניסים

27 אוג

פטיפון יד שניה, מרוצח סדרתי

אנחנו לא מאמינים בניסים. לא מאמינים בקוסמים. לא מאמינים בפיות. לא מאמינים בשלום עולמי ולא מאמינים להבטחות של פוליטיקאים. אם הרכב שלכם היה חונה בטעות בלוע הר געש, חווה איזו התפרצות או עשר, וחוזר כולו מרוט לחניה שלכם, הייתם מאמינים שאפשר לתקן אותו? ככל הנראה לא יותר מהאמונה שאפשר לשחזר את הפטיפון בתמונה למעלה.

למי שלא מכיר את הטכנולוגיה, דגמי הפטיפון של טכניקס (זהו בעצם מותג של פנסוניק) נולדו בשנת 1972. רק בשלהי שנת 2010 קיבלה חברת פנסוניק החלטה, שלטעמנו מזכה אותה במושבים בשורה הראשונה בגיהנום, והפסיקה לייצר אותם. אינספור דיונים על האיכות והרלוונטיות של הפטיפונים התקיימו ועוד יתקיימו, אבל על דבר אחד אין עוררין – מדובר במוצר עמיד באופן מיוחד, והרס שלו אפשרי רק ע"י פגיעה ישירה של טיל נגד-טנקים בעמדת הדיג'יי. אחרי כזו אמירה מאוד הופתענו למראה תמונה של פטיפון מדגם 1200, שנראה כאילו בילה כמה שנים כמצע גידול בשונית האלמוגים הגדולה. עכשיו נסו לדמיין מה צריך לקרות כדי לשחזר את התופת הזו למצב עובד פלוס פלוס… להמשיך לקרוא

ממזר בן 50

22 אוג

423

Techno-Punk is 50

"הללויה". זה היה שם הרמיקס הראשון, שהבחור בתמונה הכין אי שם בעבר, יחד עם אלמוני בשם פול אוקנפולד. למרות חזות מצודדת של אסיר מזדקן בתהליך שיקום, מדובר בלא פחות מאחד הגיבורים שלנו כאן בישראל-אנדרגראונד. דמיינו לעצמכם רזומה שמתקדם עם ערימות של רמיקסים ל-New Order המופלאים ול-Primal Scream, וממשיך עם יצירת מגזין, שהפך ללייבל, שהפך לשם דבר, שהפך להמון אנשים את החיים להרבה יותר טובים. הוא עשה כל כך הרבה יותר מזה, ונתקשה להאמין שמעולם לא נתקלתם בשמו, אבל גם אם קרה המחדל הזה, נאמר רק שמדובר באחד האנשים המשפיעים והמקוריים ביותר בעשורים האחרונים. הוא חגג יום הולדת 50 באפריל, וכן, הוא עדיין הרבה יותר "קול" מכולנו. קבלו את Andrew Weatherall.  להמשיך לקרוא

מחממים את הסאב

12 אוג

Domenic Cappello

נכנסים למועדון. המעבר החד מתאורת הרחוב החדגונית למופע, שמלטף את הרחבה הריקה למחצה, שוטף את העיניים בגל צבעוני. הווליום עדיין נמוך יחסית אבל הבאסים רוטטים ועושים נעים בבטן. חמש דקות עוברות, ואחרי שאמרתם שלום לבעלים של המועדון, לברמנים החביבים עליכם ולתאורן הנחבא לו אי שם בפינה, אתם כבר עם משקה ביד, מתנועעים במרכז הרחבה. הצלילים נשפכים לכם בלי מעצורים אל תוך הנפש, ממלאים אתכם באנרגיות לקראת לילה בלתי נשכח. זהו, חברים וחברות, החימום.

היום קצת קשה להאמין, כשמסתכלים על ההתעלמות הכמעט-גורפת של הקהל המקומי מהמחממים, שבימים מתוקנים פתיחת דלתות המועדון היו סימן לתחילתה של החוויה הלילית, ובמידה רבה גם לשיאה. אלו הן השעות בהן תשומת הלב של הדיג'יי לכל אחד מהרוקדים מולו היא הגדולה ביותר. כל בליין מקבל יחס מוזיקלי אישי, ואת הצלילים הנכונים, שיתפסו אותו במקום הנכון, ויגררו אותו עד הבוקר עם חיוך גדול. אם חימום טוב עושה לכם גלי חום נעימים, הגעתם לפוסט הנכון… להמשיך לקרוא

מה זה? איך אפשר לקרוא את זה?

3 אוג

"טקנו הוא סוג של מוזיקה אלקטרונית, שנולד בדטרויט באמצע וסוף שנות השמונים. הז'אנר מאופיין בבאס ומקצב מסונתז, ביטים עתירי אנרגיה, ושימוש כבד בסמפלים". התאור הבנאלי הזה פותח סרטון קצרצר של שלוש וחצי דקות, שערך המגזין Thump, בנסיון לתאר טקנו. עבור המכורים, המנגנים, המחנכים והמחונכים, כל נסיון להסביר להדיוטות מהו טקנו, שקול לנסיון להסביר איזה ריח יש לאהבה או איפה בדיוק נגמר הייקום. במילה אחת? "בהצלחה". בכל זאת, ומכיוון שאנחנו אוהבים שאלות מוזרות, שהתשובות אליהן גוררות חיוכים, קחו שלוש דקות ותחייכו. טקנו זה חיוכים? מסתבר שגם חיבוקים. ולטאה. את מגוון ההסברים מספקים בליינים בפסטיבל, אבל גם אנשים חסרי כל הסמכה, כמו קארל קרייג ואלן אליין. תשמעו מה יש להם לומר.  להמשיך לקרוא

תשמעו קטע, אם אתם מסוגלים

1 אוג

פרנקי וויילד – חירש וטוב לו

הלכתם למועדון, רקדתם, פרקתם את כל השבוע בכמה שעות על הרחבה, שתיתם קצת או עד-לא-ידע, הדיג'יי העיף לכם את הפוני, ואז החל ללוות אתכם "הצפצוף". כמעט כל שוכני הרחבות ועמדות הדיג'יי מכירים את הצפצוף, שמזכיר קצת את צלילי 'כאן תמו שידורינו לערב זה' של הערוץ הראשון, ומלווה אותנו הרבה אחרי שהמסיבה נגמרה. ברוב המקרים, למרות שצפצוף באזניים פירושו נזק כזה או אחר לשמיעה, רעש הרקע שוכח ואתם שוכחים ממנו, לפחות עד הסופ"ש הבא. עבור אחרים, "הצפצוף" מתפתח למצב רפואי טורדני המכונה Tinnitus. עבור הסובלים מטיניטוס, הצפצוף מתחזק, מתמשך והופך למטרד, שמשפיע על הכל, מרמות הריכוז, איכות השינה ואפילו המצב הנפשי.

בשנת 2004 פורסם הסרט It's All Gone Pete Tong, שמתאר את קורות חייו של פרנקי וויילד, חיית מועדונים ודיג'יי איביזאי פורח, שמאבד את השמיעה שלו, פיסה אחרי פיסה, באותות, מופתים והמון צפצופים. פרנקי הוא אולי דמות בדיונית, המבוססת על שילוב של דמויות אמיתיות, אבל הסיפור שלו אמיתי בהחלט, ויכול להשפיע גם עליכם.  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: