ארכיון | אוקטובר, 2012

Chymera – Death by Misadventure (גרסה עברית)

28 אוק

כנות היא תכונה שלרוב אנו מעריכים מאוד אצל חברינו ומכרינו. כשאנו בוחרים לכתוב ביקורת חיובית או שלילית על מוזיקה, זוהי אינה אחת מהמילים שנשתמש בהן באופן תדיר, אם בכלל. לרוב נשתמש במילים, המנתחות את איכות המוזיקה, כפי שנתפסת לטעמנו האישי; נציין עד כמה המוזיקה מתאימה לאופנה הנכחית ונצביע על קטעים ספציפיים שאהבנו, לצד מה שאנו תופסים כנקודות החולשה באלבום. כשמנתחים אלבום אמן קיים צורך נוסף – יצירת קו מחבר בין האלבום לאמן שיצר אותו. ניתוח אלבום בלי קונטקסט אישי כזה או אחר שקול לניתוח מנת השף במסעדה, ע"י ביצוע רשימה של מרכיביה, דרך ההכנה הטכנית שלה ומתן ציון לטעמה, כפי שנתפס בבלוטות הטעם הפרטיות שלנו. כשהחלטתי לכתוב רוויו על האלבום החדש של Chymera חיפשתי את הקו המקשר ואת הקונטקסט הנכון. את שניהם מצאתי במילה 'כנות'.

האמת היא שעוד לפני הכנות, יכלתי למצוא קו מחבר אחר בין האלבום הקודם של קימרה והאלבום הנכחי – לא פחות מאשר המוות בכבודו ובעצמו. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בוראט ממליץ ודיפלו מסטול – שבוע טוב

27 אוק

שבוע טוב ישראל אנדרגראונד. אנחנו מקווים שנהניתם מהסופ"ש, ומוכנים לשלוח אתכם מבסוטים אל תוך השבוע החדש עם שתי המלצות חמות חמות, ומשובחות.

ההמלצה הראשונה, היישר ממגרשו הביתי של "בוראט", היא וואוואוויווה, או בלועזית Wawawiwa. מדובר בצמד חמד קזחי, שאם לצטט את ההגדרה שלהם בסאונדקלאוד, הם בסה"כ "שני ח'ברה שנפגשים לפעמים בסטודיו הביתי ומנסים לעשות דברים מיוחדים". עמוד הסאונדקלאוד שלהם מלא בסטים וקטעים ממגוון רחב של ז'אנרים, כך שיש שם משהו לטעמו של כל אחד. אנחנו בחרנו את הסט האחרון שלהם, מז'אנר ה"ליקוויד פאנק", או בשביל מי שלא מכיר – הגירסה הרכה והמענגת של הדראם אנד בייס, שתמיד עושה טוב על הלב.

ההמלצה השניה שלנו היא, אם להיות הכי ישירים שאפשר – "אל תעשו סמים". באמת, זו אפילו לא המלצה מקורית שלנו. Diplo טוען שהוא התמסטל ובמשך חצי שעה פשוט ניגן תקליטים ממש ישנים. בעמוד ההקלטה הזו הוא פשוט כתב Don't do drugs. אנחנו רק השליחים. לילה טוב ושבוע מצוין לכולם.

עשרת הדיברות

26 אוק

בכל ההסטוריה של מוזיקת הריקודים לא היתה עיר, אשר סביבה התפתחה מיתולוגיה כה מורכבת כמו דטרויט. במשפט הזה בחרו לפתוח בבלוג של האתר Beatport מאמר, שאוסף בשבילכם את עשרת הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר, שנעשו על עולם הטקנו. לא מדובר במיתולוגיית קלאבינג, כמו זו שנבנתה במשך שנים רבות בערי האי האיברי איביזה, וגם לא במיתולוגיה תרבותית מודרנית, כפי שהתפתחה בעשור-פלוס האחרונים בברלין, אלא במקורות של הכל, כאילו שאלתם "מי המציא את הגלגל?" או "מאיפה הגיע לעולם החשמל?".

bellevillethree_1022

בתמונה: סאונדרסון, מיי ואטקינס. התמונה בחסות חברת מקורות 

עוד לפני שביטפורט פורשים לפניכם את עשרת הסרטים בחרו העורכים להדביק את התמונה שלמעלה בראש חוצות. יש משהו סימבולי מאוד בבחירה להדביק תמונה בשחור לבן, בה דריק מיי נראה כמו פרחח מהרחוב, אבל המסר עובר בצורה ברורה וחדה – כשאנחנו מדברים על ההתחלה אנחנו מתכוונים להתחלה האמיתית ולא על תחילת השנה.. 

 כל סרט מלווה בכמה מילים מהעורך, אבל אם להודות באמת, הטקסט נמצא שם פשוט בשביל להצדיק את הרווחים בין הסרטים. מהסיבה הזו לא נבזבז את זמנכם היקר, ונשחרר אתכם לצפות בכל החומר הנהדר הזה, לא לפני שנראה לכם איך נראים הפרחחים האלה בהווה, פחות או יותר (במונחי ההווה 2010 נחשבת כבר סוג של עבר רחוק). תהנו.

אנחנו ממליצים – אתם מבלים 25-27/10

25 אוק

כפי ששמתם לב מדור ההמלצות שלנו נעדר מזה כשבועיים מסיבות כאלה ואחרות אז עמכם הסליחה. בנוסף שדרגנו מעט את השם מאחר ולא הכל בחיים הוא ריקוד, וכמו שהגדרנו בפוסט הראשון של המדור, המטרה כאן גם להמליץ על אירועים תרבותיים מגוונים.

בפינת התרבות נמליץ לכם על פסטיבל מונטיפיורי, שמוגדר כ"פסטיבל אמנות סאונד". שם הארוע לבדו סקרן אותנו, כי הרי ידוע שאמנות וצלילים תמיד הלכו יד ביד וזה לצד זה. הפעם מדובר בפסטיבל דו-יומי מיוחד, ששואף לכוון זרקור למוזיקת פרינג', תוך שימת דגש על החיבור בין תאטרון 'תמונע' לשכונת מונטיפיורי בה הוא ממוקם. במסגרת הפסטיבל הוזמנו מוזיקאים ואמני סאונד שונים להגיב לשכונה, להכיר אותה על שלל רבדיה, ובעקבות ההיכרות ליצור עבודות מוזיקליות ייחודיות, המתארות את מורכבותה ומתכתבות איתה. כל הפרטים נמצאים כאן ובדף האיבנט. ובקצרה תכנית הפסטיבל:

26/10
20:00-22:00: שוטטות בשכונע – 30 ₪
22:00: אבי בללי ורועי ירקוני. VJ- אריק פוטרמן – 30 ₪

27/10
20:00-22:00: שוטטות בשכונע – 30 ₪
22:00: מוג'הדין – 30 ₪
*ניתן לרכוש כרטיס משולב ב-50 ₪

וברחבת הריקודים היום להמשיך לקרוא

מפלצות מפחידות ועצלנות פורה

23 אוק

 הלינק הבא הוא דוגמא מצויינת למה שאפשר ליצור בלי כוונה תחילה. הפעם, מדובר על רי-מייק או לייב אדיט אם תרצו לקטע של "אהוב הבלוג שלנו" – Skrillex, שנקרא Scary Monsters and Nice Sprites (למען בריאותכם נחסוך מכם את הלינק לקטע המקורי). משתמש יו-טיוב העונה לשם mingdontsing לקח גיטרת פנדר והקליט את עצמו מבצע את הנעימה של הקטע במהלך אחר צהריים רגוע בסוף שבוע. התוצאה כאן לפניכם תחת השם Scary Monsters & A Lazy Weekend ולדעתינו היא פשוט מרהיבה ומאוד מרגיעה על הדרך. בדיוק הפאוזה שאפשר ואף רצוי לעשות בשעת לחץ בעבודה או בסיומו של יום ארוך. להמשיך לקרוא

בחלוף שנה

22 אוק

קצת קשה לכתוב שורות אלו, בהתחשב בעובדה שרציתי להתכונן מבעוד מועד למשימה הלא פשוטה כלל. אז יוצא שנתפסתי לא מוכן או יותר נכון מבלי המפתח המתאים לפתוח את הדלת הנועלת את המקום הזה בלב בו טמון כל מה שאני רוצה להגיד מידי פעם לדני. האמת היא שאין לי צורך בשורות עם גופן שחור על רקע לבן בשביל לתקשר עמו, הרי דני תמיד איתי. במחשבותי מעת לעת, בשיקולים ובהחלטות אותם אני צריך לקחת ואפילו בהתלבטויות לגבי איזה תקליט לקנות בפעם הבאה. לא פעם אני מוצא את עצמי עם דני קטן על הכתף, כשהוא מחייך את החיוך הענק שלו שמלווה במבט שובב. אכן עברה לה כבר שנה שלמה. היא לא הייתה קלה אך מלאה בהרבה פלאשבקים נעימים מהעבר מצד אחד ומלווה בתחושת החמצה קשה מנשוא מנגד. 

דני, נלקחת מאיתנו מוקדם מדי ואת זה קשה להפנים גם שנה אחרי. מקווה שאתה במקום שטוב לך בו, מביט עלינו ורואה את כל החברים שלך, כל אחד בתורו ממשיכים להודות לך על יום אחד מבין רבים בו אתה קופץ אליהם לביקור קטן. מזכיר להם שיחה מצחיקה, מסיבה מוצלחת או שיר שקשור לסיטואציה ששמורה רק לכם. אבל בעיקר דני, אתה עוזר להם לעבור את היום עם מעט יותר חום ואהבה בלב. מוקיר ומעריך אותך איש יקר ורוצה להגיד לך שוב תודה רבה, בשמי ובשם חברים רבים. תודה על כך שאתה שם ברגעים הנכונים וממשיך להיות מקור לאנרגיה חיובית בלתי נדלית, להשראה,  לכבוד ולעוד המון דברים טובים.

אז תודה דני…

– רומן –

חומצה להמונים

20 אוק

כהמשך ישיר ומתבקש לרוויו שלנו על פתיחת העונה של ליין היוד והמסיבה עם טין מאן בדאלי, החלטנו לפנק אותכם בהקלטה של מופע הלייב של טין מאן מאותו הלילה. תלחצו על הפליי ותהנו משעה וחצי גדושות בהרבה סנרים מתנפצים, פאדים עוקצניים ובעיקר אסיד מיוזיק בשיא תפארותה:


אנו מקווים שלפחות קצת מהוייב של אותו לילה מהנה אכן מורגש בהקלטה ומזמינים אותכם לעקוב אחרי הבחור הסופר מוכשר הזה:

http://soundcloud.com/tinman

http://www.tinmanmusic.com

רדיוהד בהופעה חיה בלונדון

18 אוק

טוב, אז התכוונו בעצם להופעה (עם) חיה, ועוד אחת מפוארת, שאנחנו הורסים לה את הבית, כמו להרבה חיות אחרות. הפוסט הערב הוא כזה שיש מאחוריו משקל רב, שעולה בהרבה על כל חלקיו (אבל איזה יופי של חלקים). להקת רדיוהד היא אחת המתנות היותר טובות שקיבל העולם המוזיקלי בעידן המודרני, והלהקה החליטה לתמוך באופן פומבי במאבק העולמי בראשות Greenpeace נגד הרס הקוטב ע"י האדם. באתר הפשוט והנהדר הזה תוכלו לקרוא בעברית צחה על הסיבות להרס שלושה רבעים מכיפת הקרח ומאוד תופתעו לגלות שיש לנו יד בדבר. לרדיוהד, שמעבר לתמיכתה הפומבית גם תרמה שיר נהדר (אם לא ה-), מצטרפים ג'וד לאו בקריינות מצויינת, וחיה אדירה. הבטחנו לכם הופעה חיה, לא?

דוב הקוטב בסרטון מסתובב לו בלונדון ומסיים כהומלס, בסוג של נבואה שחורה עתירה סרקאזם. זה לא באמת מצחיק, אבל זה מאוד מאוד מרשים. אז קחו לעצמכם כמה דקות, תהנו מהופעה (עם) חיה של רדיוהד בלונדון, ועל הדרך תחתמו על העצומה. כי מי שמצביע – משפיע.

זה רק עניין סמנטי

18 אוק

אופי הוא עניין חמקמק. למרבית האמנים קשה להדביק תווית אחת ברורה, בעזרתה נוכל להגדיר את האופי המוזיקלי שלהם, ובמרבית המקרים בהם הצלחנו להדביק תווית שכזו, היא נוטה להתנתק וליפול לרצפה בבושת פנים, כתוצאה משינוי אופי קל או קיצוני. בעולם המוזיקה האלקטרונית העכשווי מעטים הם האמנים, שנשארים נאמנים לאופי המוזיקלי שהגדיר אותם. טענה זו מקבלת משנה תוקף, כשמחילים אותה על הלייבלים, שמאגדים תחת כנפיהם מספר אמנים. החתמות פוליטיות, אופנתיות, או כאלו שנעשות מתוך נסיון לאחוז בקרנות המזבח בציפורניים ובשיניים, יוצרות לעתים תכופות תמהילים מוזיקליים מוזרים ולא אחידים ברמתם וטעמם. מהצד השני האמנים לא תמיד מתחברים או נשארים מחוברים לכיוון, אותו מנסה הלייבל להכתיב, ונוצר דיסוננס בין הסגנון המצופה מהאמנים, לבין זה המצופה מהלייבל בו חתומים. ואז נכנסים למגרש Semantica Records.

כשאנחנו אומרים "נכנסים" אנחנו בעצם מתכוונים ל"נכנס".  להמשיך לקרוא

מדרגות לגן עדן

15 אוק

עדיין תחת השפעת הקרבה לגן-עדן, אחרי הקפיצה ההסטורית מקצה החלל לארץ דרך דייויד בואי, קריס-קרוס והפרודיג'י, חשבנו לשלוח אתכם לישון היום עם ביצוע אינטימי לשיר הנהדר Stairway to Heaven ע"י אמן רחוב בפיאצה נבונה המדהימה ברומא. אם כבר לנגן בחוץ, אז בסטייל. לילה טוב.

%d בלוגרים אהבו את זה: