בין אם אתם נמנים עם חובבי הויניל, כמונו, או סתם חובבי מוזיקה טובה באשר היא, קרוב לודאי שתסכימו, כי אין הרבה דברים דומים לתשוקה מוזיקלית. לרובנו היא גורמת לרקוד, לזמזם את השיר שמתנגן ברדיו או להפעיל את ה"שאזאם", כאשר יצר הסקרנות משתלט עלינו. הביטוי האולטימטיבי מבחינתנו לפחות, הוא לעזוב הכל ולצאת ללכלך את קצות האצבעות בנבירה בין עשרות ארגזים מלאים בויניל, שרק מחכה לפגוש את המחט. בדיוק בנסיבות האלו, מצאתי את עצמי ביום שבת לפני שבוע וקצת, מגיע ליריד התקליטים, שמסתמן כבר כמסורת בבית רומנו.
שלושים מוכרים, עשרות אלפי תקליטים, בירה בהישג-יד, כלבים מתרוצצים בכל מקום, ובאופן כללי אחלה וייב הם כבר בגדר סטנדרט באירועים מסוג זה. מה שכן חשוב לציין זה את הוורסטיליות המוזיקלית ההולכת ומתרחבת. כיום, בניגוד למצב לפני מספר שנים, כל אחד יכול למצוא פנינים מוזיקליות לפי טעמו. ממוזיקה אפריקאית שורשית, ניו-ווייב ישראלי, פולק מודרני, רגאיי מג'מייקה וכמובן גם אלקטרוניקה לסוגיה – הכל זמין ומזמין. המגמה המתרחבת, להמשיך לקרוא
israelunderground 