Archive | The Daily Pick RSS feed for this section

ילד הפלא של איקאה ומק'גייוור

17 מאי

 כשבפעם המי-יודע-כמה נתקלנו במוצר, המתיימר להיות פטיפון מיוחד, באופן אוטומטי הכנו עצמנו למה שנראה לנו כמו המוצר הגדול הבא – פטיפון מצופה באבקת-חלל, שעושה ספונג'ה לבד. אחרי הכל הם כבר מרחפים, עומדים במאונך, ואפילו מתחפשים לגלגל.

 הפעם, כך הובטח לנו, מדובר במוצר שהולך בדיוק לכיוון ההפוך – פשטות תפעולית ומחיר נמוך. בסדר. גם כזה כבר ראינו, כשחברה בשם היצירתי Pink Donut המציאה קופסה קטנה שמסתובבת על תקליטים ומנגנת אותם בכל מקום, גם בלי פטיפון בכלל! יותר פשוט מזה אי אפשר…אולי חוץ מלנגן תקליט עם שטר של חמישה פאונד.

האמת, כמו במנטרה השחוקה ההיא, נמצאת באמצע. במקרה הזה מדובר באמצע של קופסת קרטון… להמשיך לקרוא

רוקדים בסן פרנסיסקו על המים

12 פבר

"הנוקמים" (Avengers), "ליגת הצדק" (Justice League), מייטי-מאוס, Greenpeace. לא חסרים בעולם מי שרוצים להציל אותו מרשע כזה או אחר, אבל לא כל יום פוגשים מי שמנסה להציל מורשת תרבותית ומוזיקלית. הכירו את SF Disco Preservation Society. 

להמשיך לקרוא

האיש, החיוך ומועדון 27

4 דצמ

האייטם הזה הוא אקורד סיום נוסף מהול בטיפת געגוע, למועדון הספייס באיביזה, שנסגר בקיץ האחרון אחרי עשרים ושבע שנות פעילות. הדי ג'יי Carl Cox הוא כנראה האייקון שמזוהה יותר מכל עם המועדון, הוא והבעלים Pepe Roselló. השניים עשו דרך ארוכה ביחד, בה שימש קוקס רזידנט של המקום בחמש עשרה השנים האחרונות, וניגשו למהלך הלא פשוט של סיום פעילות המועדון במתכונתו הנוכחית זה לצד זה. בעוד שפפה כבר בן שמונים ורוצה לנוח לעת זקנה, קוקס מעיד כי לא רואה את עצמו מצליח לעבוד בשביל אף גורם אחר באי, בוודאי לא תחת קבוצת Ushuaia שתהפוך להיות המפעילה של המקום החל מהעונה הבאה, ובוחר לקחת את המשך הקריירה בקצב רגוע. אחרי 40 שנה בהן הקדיש הכל לקדמת הבמה, מחליט קוקס לנגן בתדירות נמוכה יותר ולהקדיש יותר זמן לתחביביו, משפחתו וזוגיות. 

שינוי דרמטי שכזה בנוף הקלאבינג של איביזה כמובן לא יכול לעבור ללא שימת דגש מיוחד. המגזין Resident Advisor בשיתוף פעולה עם Channel 4, שילבו ידיים במאמץ משותף וצילמו סרט דוקמנטרי של מעט יותר מחצי שעה, בו ליוו את קארל לאורך העונה האחרונה של הליין שלו בימי שלישי במועדון הספייס – Music is Revolution. הסרט סוקר ממבט קרוב את הבחור הגדול והחיוך הרחב  להמשיך לקרוא

נפתחה עונת המדוזות

9 נוב

כאן בבלוג אנחנו מאוד אוהבים להתפלש בחידושים והמצאות מעולם המוזיקה האנלוגית (א.ק.א פטיפונים), ותרחישים בהם אנחנו משתפכים על פטיפון מרחף, פטיפון מאונך ואפילו פטיפון שיכור הם שכיחים למדי. מכיוון שאנחנו מחפשים קצת גיוון, חשבנו לכתוב לשם שינוי על גיטרות. של חייזרים. 
להמשיך לקרוא

הפטיפון של "דוק" בראון

17 אוק

בסיום הסרט הראשון בסדרת "בחזרה לעתיד", מרטי מק'פליי פונה ל"דוק" בראון, ואומר לו, שאין מספיק כביש פנוי לפניהם, בכדי להגיע למהירות הנחוצה למסע בזמן. התשובה הנפלאה של "דוק" היא ללא ספק אחד מביטויי העתידנות הכי מוצלחים שברא הקולנוע המודרני: "כבישים? במקום אליו אנחנו מגיעים אנחנו לא צריכים…..כבישים".

למרות שהבלוג שלנו, מימיו הראשונים ועד היום, עמוס בהשתפכויות על פטיפונים, תקליטים, ואיך אלה ואלה מתחברים להם יחדיו, ההמצאה עליה אנחנו כותבים היום גרמה לנו לתחושת ריחוף אמיתית, כמעט כמו זו שמרטי מקפ'ליי חווה כש"דוק" קיפל את הגלגלים וטס לעתיד.  להמשיך לקרוא

מסתכלים על הקנקן וגם על מה שבתוכו

28 מאי

הצעצועים היקרים, המכונים גם תקליטים, נהנים בשנים האחרות מתחייה מחודשת, אחרי עשורים של דעיכה, אבל עדיין עולות לעתים שאלות מוזרות כמו "למה, לכל הרוחות?". אם הדיון התמקד בתחילת הדרך סביב איכות הסאונד האנלוגי מול זה הדיגיטלי, הרי שכיום גוברים הקולות המבטלים את היתרון, אם בגלל ההקלטה הדיגיטלית במקורה, ואם בגלל מערכות סאונד שמכוונות באופן מובהק לסאונד דיגיטלי.

התשובה האמיתית לשאלה הזו לא קשורה כלל לסאונד, אלא לאספנות. תקליטים הם פריט אספנות הרבה יותר מעניין מכל פורמט מוזיקלי אחר. שטח הפנים הגדול מאפשר חופש אמנותי גדול הרבה יותר, והעטיפות המרשימות מושכות רבים, לא פחות מאשר התכולה המוזיקלית. תוסיפו למשוואה מספר מצומצם של עותקים, וקיבלתם מתנת חג לאספן הנלהב.

מעבר לעטיפות היפהפיות, כך מסתבר, הטכנולוגיה המודרנית מוציאה את המיטב מהתקליט ככלי קיבול אמנותי, גם אם המכחול הוא בסה"כ מבחנה או ברז… להמשיך לקרוא

כשקרחונים בוכים

20 אפר

iceberg_songs

בשנים האחרונות מתקיים לו דיון מרתק בין שתי אסכולות. בצד אחד של המתרס נמצאת אסכולת "ההתחממות הגלובלית", שטוענת כי העולם מתחמם, הקרחונים נמסים, מפלס הים עולה, וכתוצאה מכך השמיים יפלו והעולם יהפוך לסרט של רולנד אמריך. מולם נמצאת אסכולת ה"איזה פטריות אכלתם?", לטענתה כל תאוריות ההתחממות הגלובלית היא קשקוש מוחלט, וזה בסדר להמשיך לפלוט גזי-חממה. אחרי הכל, בלעדיהם לרולנד אמריך היה ממש משעמם.

ל-UNFCCC, או בשמה המלא "ועידת האקלים של האו"ם שמום", נמאס מהשתיקה העולמית סביב הקרחונים הנמסים, והמוחות הקריאטיבים בקבוצה הגו רעיון מעניין. הכל החל בשנת 2009, אז משלחת מחקר הקליטה באמצעים מתקדמים את הקולות המוזרים/מדהימים/מפחידים, שבוקעים מקרחונים בשעה שאלו נמסים להם. שנים אחר כך ובועידת האקלים שמו ידם על ההקלטות, והחליטו לתת אותם ליוצרים ומוזיקאים, על מנת שיפיקו מהקולות קטעי מוזיקה. התוצאה, שחלקים נבחרים ממנה תוכלו לשמוע ממש כאן למטה – נהדרת.  להמשיך לקרוא

אל תנסו את זה בבית

18 נוב

 

machine

אומרים שבשביל למצוא משמעות, לא צריך בהכרח להמציא דברים חדשים, אלא להסתכל על משהו מוכר, ולמצוא בו דברים חדשים. המשפט הנפלא הזה בהחלט לא היה הדבר הראשון, שעבר לי בראש כשראיתי את הסרטון בליבו של האייטם הזה. הדבר הראשון היה רצון עז להתקשר מיד למשטרה על מנת לדווח  על התעללות בחסר ישע. נשמתי עמוק פעם ופעמיים, הזכרתי לעצמי שפטיפון של טכניקס הוא ממש לא חסר ישע, ו… להמשיך לקרוא

אחלה טריפ

17 ספט

triphop

ז'אנרים מוזיקלים, כידוע, לא חסרים, וכל אחד מהם זוכה כיום למספר אי-זוגי בלתי מבוטל של הגדרות ע"י מיטב המומחים. הגבולות בין הז'אנרים השונים עמידים אפילו פחות מהגבולות של מדינות האיחוד האירופי, ובמקרים רבים תתי-ז'אנרים מתוארים באופן בלתי-נהיר, בנסיון עילג לאפשר שיוך של קטע מוזיקלי לז'אנר ספציפי.

בתוך כל הקקופוניה הזו מצאנו הזדמנות נדירה, להציץ לז'אנר מוזיקלי מהאלף הקודם, שלמרות תאורו המורכב, במבט לאחור אין ברור ומהודק ממנו; ז'אנר מוזיקלי שנולד כבן החורג של הצלחות ניינטיז אחרות, אבל בן חורג שכולנו רצינו לאמץ, וגם כיום אנחנו עדיין נהנים לחבק בחום.
להמשיך לקרוא

משחקים אותה עם ה"נאי נאי"

7 ספט

'The Sound of Tel-Aviv' היה התיאור הנפוץ, במונחי ההאוס והטכנו, ללא מעט קטעים מצליחים פרי יצירתם של אמנים מקומיים מתוצרת כחול-לבן. העשור האחרון הביא עמו הצלחות רבות והכרה בינלאומית, דבר שתרם גם לא מעט לפתיחות המחודשת בקרב הדיג'ייס האורחים והבאז ברחבי המדיה. אם נעשה הקבלה להיסטוריית הטכנו, אז אמנים כמו גיא גרבר, יואב בי, שלומי אבר, חיים, גיא ג'יי ואחרים, סללו את דרכם בתור בוגרי הגל הראשון. דור ההמשך הרעב לטשטש גבולות, פורץ בנחישות בשנים האחרונות את מרחבי הסצינה העולמית גם הוא. בין החדשני והעכשוי לבין החלוצי והראשוני מתקיים הקשר לגיבורי הפוסט הזה, והרליס הטרי ללייבל הגרמני הנחשב – Kompakt.

תחת צירוף שמות האליאסים שלהם, יצא לפני חודש האי-פי של הטריו; פרטוק-מטושקה-אפלברג. הם בודאי לא שמות חדשים לבליינים, אבל עצם החיבור בין האושיות, זהו דבר שמעורר עניין. על כל אחד מהם אפשר לכתוב מספר פסקאות  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: