ארכיון | ינואר, 2013

בו'נה, בוא! זה חינם

31 ינו

מזג האוויר בחוץ תפס אותנו שוב חזק, גם אם רק ליום אחד, ותקע אותנו בבתים ובמשרדים עם מצב רוח סגרירי, בדיוק כשסוף השבוע מתגלגל לפתחנו. לרגעים כאלה בדיוק הומצאו אמנים כמו זה שנכתוב עליו היום, ושיסדר לנו קצת את מזג האוויר.

סיימון גרין, בסריטי המוכשר הידוע גם בשם הבמה Bonobo, עשה את הפריצה הראשונה שלו בשנת 1999, עם הקטע המדהים Terrapin. לא רבים מתייחסים לעובדה החשובה מאוד, שלא רק שהפיק את אלבומו הראשון לבד וללא כל סיוע, הוא גם ניגן בעצמו את כל המוזיקה על שלל ערוציה. היכולת הזו הכניסה אותו בדלת הראשית לרשימה של אמני הדאונטמפו החשובים של התקופה, עם השילוב המיוחד שלו עם מקצבים אלקטרונים, ג'אז וטריפ-הופ.  להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

The New Dance Show

28 ינו

מדטרויט יצאו גם תעשיית רכב וגם ערימה מרשימה של דיג'ייז שכולנו אוהבים. מסתבר שמדטרויט יצאה עוד בשורה – שיעורי ריקוד אופנתיים.

NewDanceShow.png

אי שם בנובמבר 1988, עלתה לאוויר באחד מערוצי הכבלים של דטרויט תכנית טלוויזיה בשם The New Dance Show. התכנית נוצרה כספין לתכנית ישנה יותר, ששודרה בין 1975 ל-1987, בשם המקורי מאוד – The Scene. התכנית, בהנחיית אליל הבנות R.J. Watkins, מדגימה איך רקדנים מגניבים רוקדים לצלילי מוזיקה אופנתית. תחשבו "'בוילר-רום' פוגש את 'נולד לרקוד'" אבל באמצע שנות השמונים". כשתסיימו לחשוב תכינו חיתול, כי זה ממש ממש מצחיק.  להמשיך לקרוא

תרבות יום א' – כשחתך קר וכדור נפגשים

27 ינו

יום א' בערב המאוחר הוא עדיין יום א', וככזה זכאי להנות מפינתנו הכמעט יציבה – תרבות יום א', בה אנחנו מנסים למצוא עבורכם פינוקים תרבותיים עם טוויסט בסיפור. הטוויסט היום מזכיר לנו את סיפור הולדתן של כמה מההמצאות הגדולות ביותר בהסטוריה האנושית. כמה מהמפורסמות שבהן (ותסלחו לנו אם נשאיר את הדוגמאות במגירה) הומצאו בטעות, במקרה או שבעקבות שיחת חולין בין אנשים עם חזון. ובכן, גם תרבות יום א' הנוכחי נולדה משיחה שכזו, ואם זה תלוי בנו תזכה גם לאות הצטיינות מהנשיא.

כשדיג'יי Food, מאנשי הלייבל Ninja Tune, ישב לשוחח עם דארן נוט, מפיק תכנית הרדיו Solid Steel של הצמד Coldcut, בעצמם ממקימי נינג'ה טיון, על תכניות לעתיד וכוס קפה משובח, פגע בהם הברק. להמשיך לקרוא

אבנים, שושנים, ואיפה לכל הרוחות ויקיפדיה?

26 ינו

פסטיבל קואצ'לה, שמתקיים בכל שנה בעמק Coachella שבקליפורניה, נחשב אחד הפסטיבלים המעניינים והמגוונים ביותר שהדוד סם המציא, עוד משתנו הראשונה ב-1999. הסיפור של הלוקיישן האמריקאי, שהינו בעצם המדשאות רחבות הידיים של מועדון הפולו האיזורי, מתחיל שש שנים קודם לכן, כשפארל-ג'אם הופיעו במקום לשמחתם של 25,000 הצופים. שיאו של הסיפור הוא ההופעה ההולוגרפית של טופאק, הראפר ז"ל, בשנה שעברה. כשפורסם הליין-אפ לפסטיבל הקרב ובא באפריל 2013, כל חובבי המוזיקה שמחו. כולם, פרט אולי לאמריקאים.

למרבה ההפתעה או החלחלה, כל אחד ובחירתו הוא, הקהל האמריקאי לא בדיוק "שונא" את הבחירה בסטון-רוזס כהופעה המרכזית יחד עם Blur. הם פשוט לא יודעים מי הם הסטון-רוזס. עבור הבריטים, שממלכתם הגיחו לעולם הסטון-רוזס, השאלה "מי הם לכל הרוחות?!" משולה לישראלי שישאל "מה זה פלאפל, לעזאזל?!". את האמריקאים, מסתבר, אסור לבלבל עם העובדות. להמשיך לקרוא

נפילתו של הבלוק

24 ינו

במדינת ישראל, כמו במדינת ישראל, הציניקנים שביננו למדו מזמן, שארגון של ארוע גדול תחת הכותרת 'פסטיבל', עשוי לפעמים להיות משול למשחק ברולטה. ארגון לקוי, מכירת כרטיסים בכמות גדולה מתכולת המקום, לוקיישן שאינו עומד בתקנות בטיחות, מעטפות כסף שמחליפות ידיים מתחת לשולחן, הבטחות מנופחות שאינן מתממשות ועוד צרות כיד המלך, אינן נמצאות בקטגוריית המדע הבדיוני. נכון, שככל שעובר הזמן אנו עדים לכמות הולכת וגדלה של ארועים מגוונים, המנוהלים בצורה מופתית, אבל במדינה בה אנחנו עדיין בודקים טוב טוב כל גשר שאנו שוקלים לעבור בעזרתו מעל הירקון, נניח, לציניקנים תמיד תהיה תחמושת חיה בקנה. באותה הנשימה אנחנו אוהבים לפזול לארצות ניכר, ועינינו מתמלאות לחלוחית, כשאנו מדמיינים את הפסטיבלים הכה-מדהימים והכה-מושלמים, שהגויים מתהדרים בהם. מבט אחד על הליין-אפים המבריקים והלוקיישנים המקוריים, ואנו רצים לחפש את הדרך המהירה להשגת דרכון זר, או לכל הפחות כרטיס טיסה. מארגני פסטיבל הבלוק הם אולי לא הרוב בארצות ניכר, אבל אנחנו בכל זאת רוצים להזכר בשטויות שנעשו בארצות ניכר.

פסטיבל Bloc הלונדוני להמשיך לקרוא

נעימה לי באוזן

22 ינו

ממש לא מזמן התקיים טקס "גלובוס הזהב", שהזוכים בו נקבעים ע"י תא הכתבים הזרים בהוליווד. רבים רואים בטקס הזה סוג של נבואה לקראת טקס האוסקר, ובמקרים מסוימים רואים בבחירות הזוכים בו סוג של אלטרנטיבה מעט פחות פוליטית מזו של חברי האקדמיה. מעבר לבחירתה של ג'ודי פוסטר לבצע סוג של יציאה מהארון במהלך הטקס, קסמה לי במיוחד הבחירה בשיר הנושא של אדל לג'יימס בונד האחרון – Skyfall. השיר, שמאפיל אפילו על נעימת הנושא האלמותית, מדגים בצורה יפה מאוד עד כמה חזקים הצלילים, שמלווים סרטים.

אז רגע לפני שהבחירות מגיעות לשיאן, עשיתי בחירות משל עצמי, ואספתי עבורכם כמה פסי קול, שמלווים אותי כבר שנים רבות. לא מדובר בבחירת "הטובים ביותר", אלא בקמצוץ מתוך אלה שאהבתי במיוחד. תהנו.  להמשיך לקרוא

אנחנו ממליצים – אתם מבלים 17-19/01

17 ינו

שלום לכם חברים, קוראים ושאר אנשי IU. תכף מתחיל סוף שבוע עמוס ואיתו שלל אירועים ומסיבות שכדאי לפקוד:

המסיבה שהייתה מתוכננת להלילה במועדון הבלוק, מתפצלת לשני מסיבות במתכונת מגניבה במיוחד בחלל ה- Squat. טיסות מתעכבות = אנשים נתקעים אבל האמת, אם תשאלו אותנו, הרווח הוא של הקהל בלבד. לא רק שיש שתי מסיבות אינטימיות עם מספיק מרווח לנגן לכל אורח ול- "לוקאלס דיג'ייס", אלא זוהי גם מגמה שיהיה נכון לאנשי הבלוק לאמץ בהמשך.

הלילה, כמתוכנן יציינו אנשי ה- FuturistiX את חגיגות חמש שנים להיווסדם עם האורח הבריטי המשובח – Will Saul. בעוד הביקור הראשוני של סאול היה עדיין כשהוא בתחילת דרכו הענפה אי שם בתחילת 2008, כיום הוא חולש על מעצמה קטנה משלו. עם שני לייבלים מוקפדים מאוד הן בבחירת האומנים המשתתפים (Motorcitysoul, George FitzGerald, Midaland ו- Bicep לצד רבים אחרים) והן במיתוג הסאונד הבריטי אותו הוא משדר בעזרת הרליסים המעודנים, מגיע סאול לספק חוויה מוזיקלית נוספת בתור ה"ביג בוס". לצד האורח ינגנו חתני השמחה, הרזידנטים של פיוצ'ריסטיקס –  ג'יי בלאץ' וג'רום סי (Respect!) אליהם יצטרפו גם רזידנט הבלוק – יוגו וקבוצת פריקשן עם לוטנט דן ומנגו מרוף אנימלס. בקיצור תחילתה של חגיגה ברחבת הריקודים.

בשבת, תתקיים המסיבה עם האורח השני – Andres, להמשיך לקרוא

ט' 4 – מחזור 2001

15 ינו

למי שלא שם לב, אנחנו באמצע חודש ינואר, אפילו שהשמש המלטפת בחוץ מנסה למכור לנו את חודש אפריל. את מנת הויטמין-D היומית שלכם, לצערנו אין באפשרותנו להעניק לכם, אבל מה שכן נוכל לספק לכם הוא צ'ופר לא קטן לאוזניים ולשיפור מצב הרוח הכללי. לפני שעה קלה פורסם ברשת הגועשת להמשיך לקרוא

David מלך ישראל

13 ינו

היום בפינה 'תרבות יום א', שחוזרת אחרי מנוחה קצרה, נחגוג יום הולדת (באיחור אופנתי) לאחת מהאושיות הגדולות של עולם המוזיקה. תכינו ערימה גדולה של נרות.

לפני חמישה ימים, ב-8 בינואר, חגג דייויד רוברט ג'ונס יום הולדת 66. זה לא היה מעניין אף אחד, אלמלא הוא היה מוכר יותר כדייויד בואי. בואי, שלא הוציא אלבום חדש כבר עשור, מאז Reality של שנת 2003, הפיל פצצה גרעינית על ראשם של מעריציו, כשהכריז על אלבום חדש, שיצא השנה, ומתוכו שיחרר קטע ראשון ואפילו קליפ. על החדשות דיברו כל אתרי החדשות והעיתונים באשר הם, אבל כמעט כולם הצליחו להתעלם מעובדה חשובה – בואי הצליח לשמור את ההכרזה כסוד כמוס עד הרגע האחרון, והמידע על האלבום החדש לא דלף לתקשורת ולמעריצים מוקדם הרבה יותר, "כנהוג" בעולם המוזיקה בשנים האחרונות. ההישג הזה לבדו אחראי ללא מעט מעוצמתו של גל ההדף שליווה את ההכרזה.

אלבומיו האחרונים של בואי לוקים מעט בשבלוניות, וחסר בהם קורטוב של ייחודיות, שאפיינה את אלבומיו בתקופות השונות. עדיין, אי אפשר לומר שבואי לא מזדקן יפה, ובאותה קלות מותר לומר, שמה שבואי כבר הספיק לשכוח – רבים עדיין לא למדו. תחת הכותרת הזו צפינו בקליפ החדש שפורסם לרגל יום הולדתו ובמסגרת ההכרזה על האלבום.

בובה-בואי על רקע ברלין

השיר השקט, Where Are We Now, לא מנסה ולו לרגע קט, להסתיר את גילו של בואי, שהפך לאגדה עוד בימי חייו. כהמשך ישיר של אלבומיו האחרונים, המלנכוליים מעט יותר מקודמיהם, גם השיר (הנהדר) הזה לא מנסה לבנות עולם משלו, אלא ממשיך את אותו הקו המלנכולי, שאפיין את בואי עד ההפסקה המוזיקלית שכפה על כולנו. המילים כאילו נכתבו על בואי בעצמו, ומתארות אדם מזדקן, שהוגה בזמן ש"בזבז" בחייו. הקליפ היפהפה מציג הקרנה של פניו של בואי, לצד בחורה לא מזוהה, כשהם מוקרנים על פניה של בובה. מאחוריהם על מסך מוקרנים סרטונים מברלין של שנות ה-70, וכל הקליפ מציג הומאז' מאוד מיוחד לעיר הגרמנית שחוברה לה יחדיו. אם עדיין לא צפיתם בקליפ – אנחנו ממליצים בחום.

יום ההולדת של דייויד בואי, בה קיבלו כל חובבי המוזיקה מתנה, יחד עם פינת התרבות שלנו, הן הזדמנות נפלאה להציץ אחורה לכמה מהשירים החביבים עלינו של בואי. מכיוון שרשימות כאלה קיימות משחר הימים, ואף צצות עכשיו שוב כפטריות אחרי הגשם, ננסה לכוון למקומות מעט שונים, ולתירוצים בעלי גוון אישי יותר. ברור לנו, שמרבית הקוראים יבחרו שירים אחרים מאתנו, אבל זוהי כנראה לא חולשה שלנו, אלא גדולה של בואי. שנתחיל?  להמשיך לקרוא

אנחנו ממליצים – אתם מבלים 11-12/01

11 ינו

אנו חוזרים עם פינת ההמלצות שלנו, הפעם בגרסה מצומצמת משהו – שישי-שבת בלבד. אחרי שבוע עמוס בגשם שהיה מספיק גם להציף את תיבת נוח, והתכרבלות מתמשכת מתחת לפוך, הגיע הזמן להזיז קצת את הרגליים והאגן.

בפינת התרבות: נמליץ לכם על תערוכת – לה קולטור #4. הפעם נבחר הנושא; תעופה ומעוף – אומנות בת-השגה. מעבר לתערוכה, להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: