אני אוהב ג'אז. אני לא בהכרח אוהב כל אמן וכל יצירה, אבל רעיון האימפרוביזציה והשכבות המסונכרנות-אבל-ממש-לא תמיד קסם לי. במידה מסוימת יש בג'אז סוג של תיקון למוזיקה האלקטרונית בכלל ולטקנו בפרט, שמושתתים על לופים וסימפולים מאורגנים בתבניות מוגדרות. היום אני רוצה להמליץ לכם על תקליט חדש, שממש מרגש אותי, ומציג לראווה חיבור סימביוטי בין ג'אז, טקנו, חייזר ומתופף.
לא מדובר בהתחלה של בדיחה, אלא במפגש מוזיקלי מדהים בין ג'ף מילס וטוני אלן, תחת הכותרת – Tomorrow Comes the Harvest. שנתחיל? להמשיך לקרוא
בימים אלה העולם כולו נצור ותקוע מול הטלוויזיות והאפליקציות, כולן משדרות רגעים נפלאים של כדורגל, או החמצות פנדל של מסי ("רגעים נפלאים של כדורגל, גירסת מירי רגב 2018"), אבל בעוד כולם ממוקדים בארוע הכדורגל מספר שניים בעולם כולו, החלטנו כאן בבלוג להתמקד דווקא בארוע הכדורגל מספר אחד, ובהפרש גדול – משחקי המחשב/קונסולה מסדרת FIFA. משחקי כדורגל למחשב או קונסולות משחק קיימים עוד משנות השמונים, אולם סדרת FIFA היתה הראשונה (החל מ-1993), שהחזיקה רשיון רשמי של התאחדות הכדורגל העולמית, ועד שנת 2016 מכרה מספר מפלצתי של עותקים – מעל 150 מליון. יהיה קל מאוד להתעמק באינספור השיאים של סדרת המשחקים, אבל אנחנו כאן בשביל המוזיקה.
המוזיקה במשחקי המחשב האלה היתה בתחילתה, ובכן….מוזיקה של משחקי מחשב, אבל בשנת 1998 הכל השתנה, ולראשונה החל השימוש במוזיקה ברשיון, שהעיף את הפופולריות של הסדרה עד לחלל החיצון. מעבר לעניין הפעוט של פס-קול שנמכר בנוסף למשחק (הכנסה עצומה בפני עצמה), מדובר בחיבור טבעי בין הרגש שמוזיקה מייצרת אצל מאזינים, לבין הרגש שמשחק כדורגל מייצר אצל מי שאוהב את הגירסה החיה שלו. מהסיבה הזו בדיוק בחרנו עבורכם עשרה קטעים שכיכבו במשחקי FIFA, ושכדאי לכם לנגן במחציות המשחקים של המונדיאל כדי להדליק גם את השכנים.
להמשיך לקרוא
אחד החברים הטובים ביותר של הבלוג הזה היה ועודנו הנוזל הזהוב המכונה וויסקי. יש לנו גם הסטוריה עם אירים כאן בבלוג, ולכן זה רק מתבקש לשלב את השניים באייטם על וויסקי אירי, שבדיוק נמזגה ממנו הכוס האחרונה. כמעט בכל דיון על וויסקי מאיזור הברקסיט, ידם של הסקוטים על העליונה, ולעתים קרובות ממש לא בצדק. כמות המזקקות הפעילות באירלנד עומדת על בערך עשרים, בעוד שבסקוטלנד כמות המזקקות הפעילות היא מעל מאה ועשרים. כמעט ולא משנה עד כמה מבריק הוויסקי האירי שמולכם, הלוגם הממוצע תמיד ינפנף בידו לברמן, ויבקש איזה "סינגל מאלט סקוטי בן 15 לפחות", כשצריך להרשים.
הפעם נכתוב על אנדרדוג אירי, שמאז הפגישה הראשונה שלנו, בפאב אירי שכונתי בקינסייל שבדרום אירלנד, רדפתי אחריו בכל הזדמנות. בשביל להבין את Green Spot צריך להבין מעט יותר על מסורת הכנת הוויסקי באירלנד, ומכיוון שאנחנו ישראלים גאים – גם קצת על התחמקות מתשלום מיסים. כבר שווה, לא?
להמשיך לקרוא
אומרים שכתיבה היא ממש כמו נסיעה על אפניים, ושלא שוכחים אותה; פשוט לטפס על הכסא ולהתחיל לדווש. מבחינתי כתיבה היא ממש כמו נסיעה על אפניים, בעיקר מכיוון שמאז גניבת הזוג האחרון שלי, פשוט לא נסעתי על אפניים. את האייטם האחרון בבלוג כתבתי לפני עשרה חדשים. מסיבות רבות ומגוונות, על האפניים האלה לא טיפסתי מאז. עד עכשיו. סימני החלודה ניכרים, ואין הרבה אוויר בגלגלים; הפנס קצת שבור והבלמים מעט שחוקים, אבל כשנסיים לשפץ אותם?…אנחנו מבטיחים שכולם ירצו סיבוב.
אבל מאיפה מתחילים, אחרי כל כך הרבה זמן? זה צריך להיות משהו פשוט, כדי לא להסתבך עם דברים מורכבים. משהו שלא צריך הוראות הרכבה מסובכות בשביל להתחיל ולסיים. דברים לא מורכבים? הוראות הרכבה? במילים אחרות – IKEA…
להמשיך לקרוא
כשבפעם המי-יודע-כמה נתקלנו במוצר, המתיימר להיות פטיפון מיוחד, באופן אוטומטי הכנו עצמנו למה שנראה לנו כמו המוצר הגדול הבא – פטיפון מצופה באבקת-חלל, שעושה ספונג'ה לבד. אחרי הכל הם כבר מרחפים, עומדים במאונך, ואפילו מתחפשים לגלגל.
הפעם, כך הובטח לנו, מדובר במוצר שהולך בדיוק לכיוון ההפוך – פשטות תפעולית ומחיר נמוך. בסדר. גם כזה כבר ראינו, כשחברה בשם היצירתי Pink Donut המציאה קופסה קטנה שמסתובבת על תקליטים ומנגנת אותם בכל מקום, גם בלי פטיפון בכלל! יותר פשוט מזה אי אפשר…אולי חוץ מלנגן תקליט עם שטר של חמישה פאונד.
האמת, כמו במנטרה השחוקה ההיא, נמצאת באמצע. במקרה הזה מדובר באמצע של קופסת קרטון… להמשיך לקרוא
הבלוג הזה הוא המקום בו אני משתף אתכם בדברים שמרגשים אותי. באופן תדיר מדובר בפטיפון מטורף כזה או אחר, או יצירה אלקטרונית שנגעה לי בעצב הנכון. באופן פחות תדיר אך לא פחות מרגש מדובר במשקה הזהוב האהוב עלי – וויסקי.
הפעם הנוהל מעט שונה, ולא אכתוב על וויסקי סקוטי או אירי שאני מכיר, בבקבוק גדול שהתרוקן לו זה עתה. הפעם אני מתכוון לכתוב על וויסקי ישראלי שאני לא מכיר, בבקבוקון קטנטן, שהגיע אלי במשלוח מיוחד מישראל ועדיין לא פתחתי. למען האמת, זה אפילו לא וויסקי באמת, אלא "סינגל מאלט צעיר", אבל למה להיות קטנוניים? שנתחיל מההתחלה?
כמעט מימיו הראשונים של הבלוג הבענו התלהבות כנה מכל יוזמה ליצור פטיפון חדש, שמאתגר לאו דווקא את האודיופילים (אם כי אלו לא אמורים להתלונן), אלא אם המכורים לעיצוב והנדסת מוצר. בעולם בו קיימים אתרים כמו Kickstarter, פרויקטים מלהיבים ומגוונים יכולים לקרום עור וגידים ע"י השגת אמון הרוכשים העתידיים, עוד לפני שחוברו להם שני ברגים יחדיו. על כן לא פלא, שהפטיפון היפהפה עליו אנחנו כותבים היום הוא לא פחות מאשר המצאת הגלגל מחדש.
"הנוקמים" (Avengers), "ליגת הצדק" (Justice League), מייטי-מאוס, Greenpeace. לא חסרים בעולם מי שרוצים להציל אותו מרשע כזה או אחר, אבל לא כל יום פוגשים מי שמנסה להציל מורשת תרבותית ומוזיקלית. הכירו את SF Disco Preservation Society.
לייבלים ויוצרים אקספרימנטלים חיפשו מאז ומתמיד ערוצי הפצה שונים מהמקובל, על מנת להפיץ את מרכולתם ואת אמונתם/אומנותם. באמצע העשור הקודם, כשהחלו לעשות קולות של חזרה למרכז הבמה, או לפחות לשולי הבמה (לצד פורמטים דיגיטלים), התקליטים סיפקו דרך ייחודית ולא המונית להפצת מוזיקה.
שטח הפנים הגדול של עטיפת התקליט (מעט מעל 12 אינצ'ים) איפשר חופש אמנותי, שמחליפיו בשוק לא נהנו ממנו, וכמו כן היות התקליט זמין בכמות מצומצמת, הפכה אותו למצרך מבוקש ולפורמט הנבחר, כשהמטרה המוצהרת היא הפצה מצומצמת של מוזיקה.
הזינוק האקספוננציאלי במכירות התקליטים מאז 2008 ועד היום, שולי ככל שיהיה ביחס לכלל שוק המוזיקה, הוביל לפתיחה מחודשת של מפעלים לייצורם, בנייה של מכונות חדשות ומשוכללות יותר להדפסתם, אינספור הוצאות מחודשות של אלבומים, ואפילו לצונאמי של דגמי פטיפון ברמות גימור שונות. למרות כל ההתרחשות הזו, לא הכל נפלא בממלכת התקליטים, ועם הביקוש עלו גם המחירים. התעוררות שהחלה כאמירה אמנותית, הפכה עם השנים לסוג של סטנדרט ביתי חדש, למי שלא מסתפק או מסתפקת בהארד דיסק כמקום אחסון למוזיקה. עם העליות במחירים והסטנדרטיזציה של הפטיפונים והתקליטים, לאן ילכו אמני השוליים? התשובה דורשת עפרון.
אחת השמועות הראשונות שפגעו בנו בתחילת 2017, היא חזרתם של ה-KLF לעשייה המוזיקלית ולבמות. די היה במשפט האחרון כדי להקפיץ מכסאם את מרבית נערי שנות ה-90. האייטם הזה נכתב, ככל הנראה, בעיקר בשביל כל השאר.
להמשיך לקרוא
israelunderground 