Archive | פברואר, 2013

דור ה-Y Y Y

27 פבר

תסתכלו על התמונה של הבחור הזה. עכשיו תסתכלו על עצמכם בראי. עכשיו שוב על הבחור. עכשיו שוב על עצמכם. אז זהו, שאתם לא הבחור הזה. גם אם אתם לא מחוברים לסצינה אלקטרונית כזו או אחרת, או לא מתחברים לכל הטררם סביב בילויים בשעות הלילה או מוזיקה באופן כללי, ספק אם תוכלו להתעלם מהקונספט של הגשמת חלומות ומימוש עצמי. בסופו של יום מדובר בגביע הקדוש של כל אדם באשר הוא או היא, ומתחת לכותרת הזו מסתתרים הסיפורים הכי טובים, שתוכלו לספר לנכדים שלכם בבוא היום. עכשיו תסתכלו שוב על הבחור שלמעלה – לו יהיו אחלה סיפורים לנכדים.  להמשיך לקרוא

תרבות יום ב' – כי גם לפוסטים מותר להתחפש

25 פבר

פורים עבר אותנו, אבל כמו כל שנה, ההאנג-אובר (סליחה, "חמרמורת") מלווה אותנו לפחות כמה ימים נוספים. חשבנו לעצמנו, שיהיה זה נחמד להתעסק בבלוג שלנו בקצת תחפושות בפינת תרבות יום א', אבל לא היינו בטוחים מאיפה להתחיל. כשהתחלנו להיות בטוחים מאיפה להתחיל, כבר נהיה יום ב'. אז הנה אנחנו כאן, בפינה קלילה מתמיד, וברוח החג שזה עתה עוזב.

גם דיג'ייז מפורסמים מתחפשים בפורים, ודיג'ייז מפורסמים יותר מתחפשים ב'ליל-כל-הקדושים' של הגויים (Halloween). הדיג'ייז הכי מגניבים, לעומת זאת, מתחפשים לבני אדם. Thomas Bangalter מהצמד Daft Punk בילה, כך השמועה מספרת, במסיבה שערך הבעלים של הלייבל Ed Banger ומנהלם בעבר של הפאנקים. עד לכאן הכל נשמע מצוין, עד שמגיע שובר השוויון, ומספר ש"ככל הנראה תומאס עלה לעמדה וניגן כמה קטעים, כשהוא מחופש לבנאדם". הייתכן שמי שמופיע תמיד כרובוט, הוא בכלל בנאדם אמיתי, עם חולצת נייק לא אופנתית ומשקפי שמש? נציגים של הצמד לא היו מוכנים לאשר שהאדם על העמדה הוא באמת בנגלטר, אבל הבחירות המוזיקליות, כמו גם סימני הפירמידה, שמישהו בסרטון טורח לצייר מעל ראשו, די מסגירים.  להמשיך לקרוא

בעירייה לא סמים על אף אחד

21 פבר

עיריית תל-אביב מפנה מקום לכביש מהיר אינטרגלקטי

כשהתפרסם אתמול הפרק העדכני בסאגת "Clubs are the Devil" של המשטרה ועיריית תל-אביב, התייחסתי למאורע ברגשות מעורבים. יהיה זה מעט נאיבי לטעון, שמאות עד אלפי אנשים מתרכזים בלילות השבוע במועדונים כדי לקרוא ביחד את פרשת היום, ולסרוג בצוותא על ליד עמדת הדיג'יי, תוך כדי לגימת כוס תה חם. מצד שני, בשנים האחרונות כמעט ולא היה חג אחד בו הטרידה המשטרה את באי ובעלי המועדונים בתל-אביב, לעתים באופן שנראה מעט יותר מדי מכוון ומעט פחות מדי מוכוון. להמשיך לקרוא

ממסמרים ארוכים למלאכים מחוסלים

19 פבר

"איך לחסל מלאכים?" זו אכן שאלה יצירתית, אבל לא יצירתית כמו האדם ששואל אותה. Trent Reznor, השם מאחורי הרכב הרוק Nine Inch Nails, התחיל בשנת 2010 את הפרק האחרון ברזומה העשיר שלו. ההרכב שהקים, בשם How to Destroy Angels, מקבץ תחת כנפיו גם את אשתו של רזנור, הווקאליסית Mariqueen Mandig, ואת המוזיקאי הבריטי המוכשר Atticus Ross. האחרון לא הצטרף להרכב בגלל השם המעניין שלו, אלא כהמשך ישיר לשיתוף הפעולה הפורה שלו עם רזנור. השניים זכו באוסקר על פס הקול שכתבו עבור הסרט "הרשת החברתית", וגם בפרס הגראמי על פס הקול שהכינו לסרט "נערה עם קעקוע דרקון".  להמשיך לקרוא

תרבות יום א' – כמו אבני דומינו

17 פבר

Domino Records logo.png

כמעט כולנו שמענו בילדותנו את המשפט "העולם לא מסתובב סביבכם". לרוב הוא נאמר ע"י מי מהורינו האהובים, כתגובה להנחה הילדותית שלנו, שהעולם דווקא כן מסתובב סביבנו. אז זהו, שהוא לא, אבל בעודנו סורקים את הרשת ומחפשים חדשות מעניינות, גילינו שלא מעט מהפוסטים האחרונים שלנו, מסתובבים כולם סביב אותו הלייבל – Domino. החלטנו לא לפספס את ההזדמנות ולחבר את כל הקצוות בפוסט אחד עתיר חדשות מעניינות ומוזיקה טובה.

הלייבל העצמאי Domino הוקם בשנת 1993 בבריטניה, והחתים העיקר אמנים אמריקאים, כחלק משיתוף פעולה עם לייבל אמריקאי בשם Drag-City. שיתוף הפעולה תרם רבות להשרדותו עד היום. אין זה מובן מאליו כלל וכלל, שלייבל ישרוד 20 שנה בגאון עם המון החתמות אמריקאיות וכמה החתמות של הרכבים בריטיים מוזרים, ועוד בתקופה בה הבריט-פופ שלט בגאון. בלייבל חתומים אמנים כמו טריקי, פור-טט, אולריך שנאוס, ג'וניור בויז, פרנץ פרדיננד, הוט-צ'יפ ורבים אחרים. ועכשיו – לחדשות.

יום טוב לכל הקוראים, היום 17.2, והרי החדשות מישראל-אנדרגראונד. להמשיך לקרוא

אולריך ממהר להשבר

13 פבר

אחת מהבעיות בסדרות הפודקאסטים המוכרות היא הקצב המסחרר בו משתחררים פרקים חדשים. עבור מרבית המעריצים הנאמנים של קונספט הפודקאסט, המטחים המתואמים האלה הם מתכון מצוין למעקב אחר מוזיקה, אבל לרוב גם מתכון מצוין לפספוס של האוצרות האמיתיים, שמסתתרים להם אי שם בתוך הערימה.

אולריך שנאוס מוכר למרבית חובבי האלקטרוניקה בזכות המוזיקה השקטה והרגועה/מרגיעה שלו, להמשיך לקרוא

תרבות יום א' – Byrd פרש כנפיים

10 פבר

החיוך שבתמונה שייך לבירד. Donald Toussaint L’Ouverture Byrd II, או פשוט Donald Byrd, היה נגן חצוצרה מחונן ("לא מחצרץ ולא מחרצץ כי אם מחצצרץ!"), ומאז ה-4 בפברואר הוא אינו איתנו. בירד נחשב אחד מגדולי הג'אזיסטים, יחד עם ענקים כמו מיילס דייויס, ג'ון קולטריין והרבי הנקוק. הכח האמיתי והפופולריות הרבה שלו נבעו בין היתר מהעובדה שלא שקט לרגע, וחתר ללא הרף לגיוון ולאבולוציה של המוזיקה שלו. בירד שאב אלמנטים מפאנק, ג'אז, דיסקו וסול במשך עשורים שלמים, ותרומה גדולה שלו לעולם הג'אז היתה יכולתו להנגיש את הז'אנר גם לקהלים פחות פתוחים, ולמי שרואים בג'אז סגנון מוזיקלי קשה להבנה. הגאון הזה עזב את העולם, ואנחנו בחרנו בתרבות יום א' של השבוע לתת לו קמצוץ מהכבוד שמגיע לו.  להמשיך לקרוא

Connemara – לא רק חבל ארץ

8 פבר

יותר מדי זמן עבר, מאז הפעם האחרונה שישבתי וכתבתי על אחד מסוגי הוויסקי החביבים עלי. בתוך החבורה ההולכת ותופחת של בקבוקים בבר הביתי, ניצב לו בקבוק די צנוע, שהמבשלה בו נולד היא לחברותיה, כמו שחברת סטארט-אפ יצירתית היא עבור חברות הייטק גדולות. באותה השפה, המבשלה הזו לא נמצאת ברמת החייל או בהרצליה, אלא באיזור פיתוח, בו מתעסקים פחות בברנז'ת ההייטק ובכסף, וקצת יותר בחדשנות וברגש. קוראים לזה אירלנד.

canada_vinyl_sales

הסטוריית זיקוק הוויסקי באירלנד ארוכה וותיקה לא פחות משל שכנתה המפורסמת יותר, סקוטלנד, אבל שנים של רכישות ולא מעט תקופות קשות צמצמו את מספר גופי השליטה במזקקות כולן. מעל כולן זהרו Irish Distillers, ששלטו גם במבשלה הדרומית במידלטון, בה מיוצר בין היתר Jameson, וגם במבשלה הצפונית בה מיוצר Bushmills. בתוך הכמעט-מונופול הזה לא קמו באירלנד מזקקות וויסקי חדשות יותר ממאה שנים. במונחי ייצור מדובר בנצח, שיצר וואקום גדול בעולם הוויסקי האירי. אל תוך הוואקום הזה נכנסה מזקקת Cooley בשנת 1987. בחור יצירתי בשם John Teeling הקים את המזקקה על חורבותיו של מפעל לייצור אלכוהול מתפוחי אדמה, ואחרי שנתיים של עבודה זיקוק הוויסקי החל במקום בשנת 1989.

אחרי ששרדו נסיון השתלטות להמשיך לקרוא

סלבדור Daly

5 פבר

הציור המוזר מעליכם נלקח היישר מהאתר של Modyfier. מדובר בפרויקט מעניין וותיק, העוסק במוזיקה, וממעט במילים. עובדה זו מונעת מאתנו לספר את הסיפור המלא מאחוריו, אבל התכנסנו כאן לא בשביל הסיפורים, אלא בשביל המעשיות, או ליתר דיוק – העשייה. למודיפייר סדרת פודקאסטים ארוכה מאוד, ומענינת אף יותר, כשכל פודקאסט מציב בקדמת הבמה אג'נדה, סיפור, כוונה או רעיון מורכב. לעתים מדובר בסט ארוך, לפעמים בקטע בודד, אבל John Daly לקח את החלק שלו למחוזות אחרים.

דאלי הוא עוד אחד מהתוצרים המשובחים של אירלנד, וליתר דיוק Cork, ממנה גם יצא Chymera. הבחור פעיל בערך משנת 2005, ומאז ועד היום נמצא באופן רציף בלב ליבה של הפעילות המוזיקלית, אם בצד ההאוס ואם בצד הטקנו. לחלק ה-338 (כן, לא טעינו במספר) בסדרת הפודקאסטים של מודיפייר ניגש דאלי בצורה מיוחדת. תשכחו מעוד סט סטנדרטי, מהוקצע ככל שיהיה. הפעם מדובר בהליכה למקורות, ומתן פרשנות חדשה ליכולות שלהם. "להיות תקוע עם משהו מכריח אותך לחשוב עליו בצורה יצירתית, על מנת לגרום לו לעשות את מה שאתה רוצה שיעשה. זה דבר טוב". עם הגישה הזו ניגש הבחור היצירתי לבחור מגוון מצומצם של צעצועים, סמפלרים וסינתיסייזרים.  להמשיך לקרוא

תרבות יום א' – אולאפור רוצה ציור

3 פבר

Ólafur Arnalds נולד וגדל באיסלנד. היינו חייבים להתחיל בהסבר הזה, אחרת הכיתוב המוזר בהתחלה היה נשאר פשוט כיתוב מוזר. האיסלנדי הצעיר (26) והכשרוני הזה הוא מפיק מוזיקלי, שגם מנגן על מגוון רחב של כלי נגינה בסגנון מיוחד, שמגשר בין הכלים החיים ומקצבים אמביאנטים-אלקטרונים. אתם כנראה לא מכירים אותו, אז נתחיל מהעובדה הפשוטה שמאז 2007 ועד 2012 הוציא אולאפור שבעה אלבומים. השמיני (שלכבודו התכנסנו כאן ביום א' נפלא שכזה) בדרכו אלינו ממש בסוף החודש, אבל אליו נגיע עוד מעט.

Ólafur Arnalds in 2007

יותר מיוחדת מכמות המוזיקה שכתב בשנים האחרונות, היא האופן המקורי בה התייחס לחומרים שכתב. שנת 2009 בלטה במיוחד עם אלבום אותו בחר להפיץ בימיו הראשונים בצורה די מקורית. בכל יום שחרר קטע בודד מהאלבום, והפך אותו לזמין להורדה דיגיטלית באיכות גבוהה למשך 24 שעות, באתר מיוחד. באותה השנה הפיק אלבום נוסף, שמרכיביו הם בעצם חומרים, שכתב כפסקול עבור הבלט Dyad 1909 (בהשראת המסע לקוטב הדרומי של ארנסט שאקלטון, לא פחות). ב-2011 בחר להפיץ לראשונה את השירים באלבומו השישי Living Room Songs בצורה דומה, אבל הפעם מדובר היה בפרויקט בו השירים עצמם הוקלטו בסלון, כי אולפנים זה כל כך שנות השמונים.

אולאפור זה אח

ואז אנחנו מגיעים לאלבום השמיני הממשמש ובא, בשם For Now I am Winter. להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: