Frankie Wilde is back, יצעקו כותרות העיתונים. "הדיג'יי הנפלא, והסופרסטאר האיביזאי פרנקי וויילד, שאיבד את השמיעה לאחר שנים של חשיפה ממושכת למוזיקה רועשת, חזר לשמוע בשתי אזניו בעקבות שימוש בסמים אסורים". אחרי רגע קל של תדהמה מהולה בחוסר אמון, חשוב לנו להבהיר שני דברים – פרנקי וויילד עדיין חירש, ואנחנו ממש לא מעודדים שימוש בחומרים אסורים לצרכי מחקר ובכלל. בכל זאת, אנחנו כותבים כאן היום בשביל התקווה הקטנה, ש-MDMA אכן יתגלה כפתרון לסובלים מ-Tinnitus. על מה אנחנו מדברים? להמשיך לקרוא
גם אם לעתים מגיח לו איזה ענן קטן/גדול וחוסם את קרני השמש, החורף כנראה סיים את חלקו, וגם הגשם בחוץ לא ישנה את העובדה כי האביב נמצא בפתח. הפריחה המחודשת לא מתרחשת רק בטבע אלא גם במוזיקה, מתחממת לה אט אט יחד עם הטמפרטורות. כדי להיות מוכנים לאביב בחרנו לשתף עמכם שני סטים, שיעזרו לכם בקיפול שמיכת הפוך בחזרה לארון, ובארגון המלתחה האביבית. הסט הראשון מגיע מלא אחר מאשר Elie Eidelman, המוכר לותיקי רחבות הריקודים גם בתור DJ Humus. אלי מתגורר כבר לא מעט שנים להמשיך לקרוא
במסגרת פינת הוויסקי הלא-ממש-קבועה בבלוג הספקתי לקפוץ כבר פעמיים לאירלנד, וגם לחזור ולהתעסק בוויסקי עדין ולא פחות ממבריק. בעבר כתבתי גם על וויסקי מתקתק ומעניין, אבל הפעם אני חוזר למקורות, ולוויסקי מהאי Islay, שמתאפיין אולי בריח של מפגש מחזור של מכבי-האש, אבל יש בו יותר. הרבה הרבה יותר. נקודת ההתחלה של סיפור המזקקה התורנית אבד בנבכי הזמן, ויודעים רק לספר שבערך בשנת 1800, כשהאירים נטשו את דרום האי (או לחילופין שכחו איפה הניחו אותו, אחרי הכוס העשירית) הסקוטים תפסו את מקומם; אז הגיעו שני אחים ממשפחת ג'ונסטון, התיישבו שם על חוף האוקיינוס, ופתחו עסק נפלא. הסיפור של לפרויג ושלי מתחיל מאתיים וקצת שנים אחר כך.
israelunderground 