בימים אלה העולם כולו נצור ותקוע מול הטלוויזיות והאפליקציות, כולן משדרות רגעים נפלאים של כדורגל, או החמצות פנדל של מסי ("רגעים נפלאים של כדורגל, גירסת מירי רגב 2018"), אבל בעוד כולם ממוקדים בארוע הכדורגל מספר שניים בעולם כולו, החלטנו כאן בבלוג להתמקד דווקא בארוע הכדורגל מספר אחד, ובהפרש גדול – משחקי המחשב/קונסולה מסדרת FIFA. משחקי כדורגל למחשב או קונסולות משחק קיימים עוד משנות השמונים, אולם סדרת FIFA היתה הראשונה (החל מ-1993), שהחזיקה רשיון רשמי של התאחדות הכדורגל העולמית, ועד שנת 2016 מכרה מספר מפלצתי של עותקים – מעל 150 מליון. יהיה קל מאוד להתעמק באינספור השיאים של סדרת המשחקים, אבל אנחנו כאן בשביל המוזיקה.
המוזיקה במשחקי המחשב האלה היתה בתחילתה, ובכן….מוזיקה של משחקי מחשב, אבל בשנת 1998 הכל השתנה, ולראשונה החל השימוש במוזיקה ברשיון, שהעיף את הפופולריות של הסדרה עד לחלל החיצון. מעבר לעניין הפעוט של פס-קול שנמכר בנוסף למשחק (הכנסה עצומה בפני עצמה), מדובר בחיבור טבעי בין הרגש שמוזיקה מייצרת אצל מאזינים, לבין הרגש שמשחק כדורגל מייצר אצל מי שאוהב את הגירסה החיה שלו. מהסיבה הזו בדיוק בחרנו עבורכם עשרה קטעים שכיכבו במשחקי FIFA, ושכדאי לכם לנגן במחציות המשחקים של המונדיאל כדי להדליק גם את השכנים.
לפני שנתחיל בחגיגה, חשוב לציין שהרשימה הזו חלקית מאוד, וסביר להניח שלרבים מכם יהיו שירים אחרים להוסיף, ששידרגו לכם את חוויית המשחק. אתם מוזמנים לשלוח לנו את התוספות שלכם ל-israelunderground@gmail.com , ואנחנו ניתן להן את הכבוד המגיע להן.
בהתחלה צריך לתת כבוד לאבות המייסדים. השנה 1998, וחברת EA משתמשת לראשונה בשירים שלא נכתבו כחלק מהפיתוח, כדי לייצר פסקול אמיתי למשחק הכדורגל שלהם. Song-2 של להקת Blur הפך לאחד ההמנונים השגורים ביותר בעולם כולו, כשיש צורך בקצב מתובל ב"אטרף", ומבחינתי גם הכתיב חלק משמעותי בהגדרת 'המנון הפיפ"א האולטימטיבי'. אני תוהה אם מישהו שם ב-EA עדיין תופח לעצמו על השכם, בזכות הבחירה הזו. מי שזה לא יהיה או תהיה – מגיע להם.
כדי להכניס קצת פרופורציות לסיפור, חשוב להדגיש שלא כל ההמנונים נולדו שווים, לאורך השנים לא מעט "שמאלץ" מצא את דרכו למשחקי פיפ"א, ודווקא במקרים בהם הבחירה המודעת היתה לחפש מוזיקה שיושבת על הגדר, מנסה להשאיל משהו מהנוסחה של בלור, ובו בזמן להיות מתקתקה…שם לרוב הפסקול איבד אותי. שיר אחד שהצליח לעבור את המכשול, עשה זאת עם מילים כמו you set my soul alight, יחד עם ריפים של גיטרה א-לה בלור. לא הרבה נשאר לי בתודעה מהפסקול (או המשחק) של פיפ"א 2007, אבל החור השחור העצום של Muse דווקא כן.
בקפיצה רצינית קדימה בזמן, אנחנו מיישרים שוב את הנוסחה, ובוחרים שיר, שנשמע כאילו נכתב במחשבה על כדורגל, הרבה יותר מאשר כל דבר אחר. Dreams של האמן הידוע בשם Beck שוחרר באמצע 2015, בדיוק בזמן בשביל להכלל בפסקול של 'פיפ"א 16', ונחשב כשאחד מהשיאים של הפסקול הזה, אם לא ה-. מדובר בסינגל הראשון של בק אחרי האלבום זוכה הפרסים שלו Morning Phase, ובהחלט נשמע כאילו ההצעה להכלל בפסקול התקבלה מספיק זמן מראש, כדי שייכתב השיר הזה, כולו עמוס בניחוח של כדורגל, אצטדיון וקהל. שיר מחצית מושלם.
באותו הפסקול העמוס בכל-טוב של פיפ"א 16, מתחבא גם יהלום אלקטרוני שאומר המון בלי להשתמש ולו במילה אחת. Kygo – ID הוא ממש לא חומר טיפוסי של המנוני פיפ"א, אבל כנראה שכאן גם גדולתו – היכולת לזקק את האווירה שלפני המשחק, או שעה אחריו, לכדי צלילים. לא בכדי השיר הזה היה גם ההמנון הרשמי של פסטיבל UMF באותה השנה בה יצא משחק המחשב. אם זה לא היה הופך לנדוש, סביר להניח שהיינו שומעים אותו בתוך כל פסקול באותה השנה, כולל במכולת השכונתית. לעצום עיניים ולהריח את הדשא.
לא בקייגו התחיל הכבוד למוזיקה אלקטרונית בפסקולי פיפ"א, אלא עם פרוץ המילניום, יחד עם פיפ"א 2001. מי שזכה להיות בגיל בו אפשר להתחיל (לשחק פיפ"א), קיבל את Moby – Bodyrock לפרצוף, מיד כשהתחיל לשחק. אפילו שלמובי נשרפו כמה פיוזים בקלבסה עם השנים, מדובר בלא פחות מחינוך משובח. הקטע Bodyrock הוא בדיוק מה ש-Song-2 היה עם פרוץ הפסקולים, אבל מהזווית האלקטרונית. השיר לקוח מאחד מאלבומי המופת של התקופה לדעתי (Play) וסביר להניח שכל עורך פסקול פיפ"א אחריו התחיל את הישיבה הראשונה במילים "כזה אני רוצה!".
שנת 2014 (ופיפ"א 2015) סיפקה המנון פיפ"א, שנחשב עד היום כאחד הקליטים ביותר, עם משפטים כמו Loving every minute because you make me feel so alive. יכול להיות שההפקה ה"אצטדיונית" משהו הפכה את Alive של "אימפריית השמש למועמד מובהק לככב במשחק פיפ"א, ולתחליף סוכר בכל מזון, עם אזהרה חמורה של משרד הבריאות. מה שכן……הקליפ 🙂
מספיק להסתכל שנה אחת אחורה, בשביל להבין איפה בדיוק נפל האסימון לעורכי הפסקול של משחקי פיפ"א, שיש איזו נוסחה סודית ומורכבת, שמאפשר לחבר את Blur לשני קילו קרמל מומס, ועדיין לקבל מוצר שיכול לגרום לקשוחים ביותר להרים ידיים באוויר. זה ממש לא הצליח באותה צורה בבחירות עתידיות (ראו השיר הקודם), אבל Love me Again של John Newman זה אחד מהימנוני הפיפ"א היותר מוצדקים שהומצאו. לסדר את ההרכב, לבחור את הטקטיקה, ולהתחיל לשחק. תענוג.
אולי זה הגיל שלי, אבל אני עדיין חושב שהשנים הראשונות של משחקי פיפ"א היו יותר מהנות. אולי זו העובדה שחלק מהמוזיקה התאימה לא פחות לבר השכונתי, עם הצעקות כשיש גול, מאשר לאצטדיון, ואולי זה פשוט העובדה שהפסקול לא ניסה לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות. קשה לשים את האצבע על סיבה אחת, אבל Kings of Leon – Red Morning Light מהנה בערך כמו שאר אלבום הבכורה שלהם, שואב מספיק מהשיר הראשון ברשימה אבל מכניס רעננות מסוג אחר…קצת קטטה בבר עם איזה חוליגן שלא יודע להפסיד בכבודה בפיפ"א, אולי?
אם בהמנונים עסקינן, אז MGMT – Kids הוא אחד מאלה, שנמצאים בדיוק במקום הנכון על ציר הזמן, בשביל להחזיר זכרונות, ולגרום לי להרגיש זקן. מצד אחד יש משהו כל כך קליט בשיר הזה, שגם אם היה יוצא היום כנרהא היה מצליח לסחוף אחריו מספיק קהל, תוך כדי לחיצה על כל הכפתורים הנכונים, ומצד שני על העטיפה של פיפ"א 2009 היה אחד רונלדיניו. אם לא הרגשתי את הגיל קודם – עכשיו זה הגיע.
את העשיריה אסגור עם מי שכבר לא איתנו כבר, Avicii, שכיבד את פיפ"א 2015 עם The Nights. ההקשר מאוד חשוב, ולכן סביר להניח שלא הייתי מתרגש מהשיר הזה בהאזנה ביתית, או כשצריך לתת למוח לעבוד. מצד שני, זה אחד קטעי הנסיעה הטובים ביותר (חובה ביום שמש, חובה עם חלון פתוח, רצוי עם שיער ארוך מתנפנף, ואם אפשר – שיהיה גג נפתח), ואחד ממייצרי האווירה הנכונים ביותר שמצאו את דרכם למשחק פיפ"א. זה ממש לא הדבר היחיד שאביצ'י השאיר אחריו כמורשת, אבל גם אם זה כן היה – זו חתיכת מורשת. כ.י.ף.
israelunderground 
להשאיר תגובה