אלנבי 58, נכס תרבותי מוזנח
בכל פעם שאנחנו עוברים ברח' אלנבי, ליד האזור של נחלת בנימין-שנקין, קשה שלא להרים את הראש לשנייה ולבהות במבנה שפעם שימש כאחד המועדונים המצליחים של שנות ה-90. אלנבי 58 היווה ללא ספק אבן דרך חשובה בתרבות חיי הלילה. לא לדאוג, לא באנו להשתפך פה בפוסט נוסף על מה שהיה "פעם" אלא להציג בפניכם מספר אתרים, מבנים ולוקיישנים שהיוו אבני דרך גם הם בתרבות המוזיקלית של ניו-יורק.
המגזין האינטרנטי – Buzzfeed בחר להציג מספר רב של מקומות איקוניים, אשר לטענתם תרמו רבות להיותה של העיר ניו-יורק מרכז תרבות מוזיקלי, לפחות בעבר ולהציג איך נראים המקומות הללו כיום. המקומות לפעמים כן נעימים למראית העין, אבל אנו סבורים כי אם תשאלו מישהו שלקח חלק בחוויה לאורך השנים, יהיה זה עבורו הרבה פחות קל לצפייה. כך או אחרת מדובר במצגת תיעודית מרתקת.
נתחיל אולי משני המקומות הכי מוכרים מבין עולם המועדונים:
Paradise Garage (84 King St.)
"הפארדייס גאראז' היה ללא ספק המועדון הכי מפורסם ומשפיע בכל הזמנים, והיווה מוקד ראשי של התרבות הגאה בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, וכמובן שימש בתור משכנו של הדיג'י האגדי, לארי לאבין.למרות שהמקום עצמו משמש כמתקן חניה השייך לחברת Verizon, השפעת הדיג'יים של המקום המיתולוגי עדיין ניכרת ומורגשת כיום".
Studio 54 (254 West 54th St.)
"סטודיו 54, הוא כנראה מועדון הלילה הכי מפורסם בהיסטוריה וללא ספק הכי משפיע בתנועת הדיסקו בשלהי שנות ה-70. המועדון המקורי נסגר ב- 1981. באופן מפתיע מעט, מבנה שפעם היווה בית למועדון גלאמורי שלא היה שני לו, משמש כיום בתור סטודיו לחברת תיאטרון Roundabout ומסעדה שנקראת 54 Below".
Electric Circus (19-25 St. Mark’s Place)
"האלקטריק סירקס היה מועדון לילה שנתן במה רחבה להופעות של מוזיקה אקספירמנטלית ופסיכודלית, ופעל בין השנים 1967-1971. בין המופיעים אפשר היה למצוא להקות כגון: The Velvet Underground, Sly and the Family Stone & The Grateful Dead, וזה לצד מופעי ג'אג'לינג וקרקס, מופעי גימנסטיקה ועוד. החלל היה גם חלוץ בכל הנוגע לאפקטי תאורה ולהקרנה ואירח מופעי אלקטרוניקה מוקדמים מאת Terry Riley & Morton Subotnick. המבנה שופץ בשנת 2003 וכיום משמש כקורת גג למרכז קניות ומותגים."
אלו הם רק דוגמאות מייצגות שלקטנו מתוך כמעט עשרים אתרים ומקומות בעלי חשיבות. אם אתם סקרנים לדעת איזה מקום הוחלף בסושייה, איפה בילו חברי להקת ניו-אורדר וסינדי לאופר או איזה מבנה שימש בעבר ככנסייה אתה מוזמנים להקליק ללינק שכאן. שבוע טוב לכולם.
אךך ניו יורק ניו יורק שלי. הלכה לבלי שוב. מנסים להגיע אליה, ממריאים מישראל, ספטמבר 10, רק חבל שאף אחד לא מעדכן אותנו שלמחרת, ניו יורק כבר לא תהיה מה שהייתה. ספטמבר 11, באוויר לכיוון JFK, שמים סגורים, מספרים על טרור, מחבלים ובלאגן בעיר עצמה. מפנים את המטוס לפאקינג הליפקס קנדה. ארבעה ימים של פחד אלוהים. לא מוותרים. אוטובוס שחוצה את הגבול מקנדה לניו יורק, 25 שעות , דרך מיין , עד לעיר המופלאה שלי, ניו יורק ניו יורק שלי, שלא תחזור להיות מה שהייתה. ריח של גופות באויר, אנשים דכאון. מכאן, אפשר רק לעלות. המסיבות הראשונות היו יציאה מעבדות לחירות. לא נותנים לכאב להשתלט על העיר. ליים לייט עם ג'וניור ואסקז. ואז הוא חוזר. דני טנגליה בוייניל, ימי שבת ב FREE YOUR MIND וימי ראשון אין סופיים שלוקחים אותך לתוך השבוע. אז זהו המועדון שלי בניו יורק. הויינל, פיור אנדרגראונד עם הדי ג'י שהכי קל לאהוב. עומד שמנמן כזה, עם כובע נצחי ופנסים שמאירים את החושך במועדון, כאילו עומד כמגדלור, מאיר לך את הדרך של הלילה.

http://www.yelp.com/biz_photos/arc-vinyl-new-york?select=MWhOkvwoEw6ExxwFkroxQA#MWhOkvwoEw6ExxwFkroxQA
רק שתבינו על מה מדובר וכמה כבוד היה לדני במועדון –
אז הוייניל כבר לא, וגם דני תלה את הכובע והאורות כבו. ולנו נותר רק זיכרון של מועדון . הכי שאוהבים.