תרבות יום א' – הרפתקה בתפוח הגדול

הפינה "תרבות יום א" דורשת בתוקף לא רק את יום א', אלא גם תרבות, ולכן כשענת פנתה אלינו והציעה לנו במתנה את החוויות שלה מניו-יורק, נדלקו לנו העיניים. כל חובב של תרבות המועדונים יודע לדקלם ש"טכנו נולד בדטרויט והאוס התפתח בשיקגו", אבל כשמדובר בהתפתחות של תרבות מועדונים עולמית, עם דגש חזק על המילה תרבות, עבור רבים מדי לגלובוס פתאום יש צורה של מפת העיר ברלין. זר לא יבין את כוחה של ניו-יורק, שראתה אמנם עליות ומורדות בכל הקשור לקלאבינג מטורף (הימים בהם ג'וליאני אסר לפתוח את ארון המשקאות החריפים בבר אחרי השעה 2 בלילה היו קשים), אבל יש בה חיבור ייחודי ובלתי מתפשר בין הארועים בה, לבין הנכחים בהם. אין עוד מקום אחד בעולם בו יש קשר קהילתי כה חזק בין המסיבה, המארחים והדיג'יי, לקהל שפוקד את המועדון. על כל אלה תוכלו לקרוא ממש כאן בהמשך…

****************************

באוקטובר 2012 טסנו לניו יורק. בשבילי היה זה הביקור הראשון בעיר. שלא כמו תייר מצוי, שמפשפש בשיחור כדי לבדוק כל כמה זמן יוצא סיור סביב פסל החירות, כשבן הזוג שלך הוא דיג'יי אתה מתכוונן רק למיקום חנויות התקליטים והמסיבות. כל השאר הוא רק מעטפת. הבילויים במועדונים נגדעו באיבם בגלל ההוריקן שהגיע, קלקל את החגיגה ואפילו להיות תיירת לא הספקתי. בגלל "סנדי" לא שמעתי את פרנסואה ק. ולא היו עוד מסיבות מעניינות. את פסל החירות ראיתי דרך הערפל, ולעמוד בגשם, בקור ובתור ארוך כאורך הגלות כדי לשמוע שוב את קריזמה לא לקחתי בחשבון. הוחלט במיידית על חוויה מתקנת.

בסוף מאי ארזנו רק את הגופיות והחולצות הקצרות, וטסנו חזרה לשבועיים שלמים, בתקווה לכאלו ללא סופות והפסקות חשמל. בלוח השנה צוין כל תאריך ותאריך של מסיבה שווה, ובקיצור – כל יום. נחתנו במגרש הביתי של המוערכים שבדיג'יאים הניו-יורקים. המסיבות בניו-יורק מתחילות מוקדם ויש ליינים קבועים ומאבטחים בחליפות. חלק מהמועדונים נחשבים "אנדרגראונד" (או בעברית "מרתפים אפלוליים ומכוערים") וחלקם האחר מושקע בעיצוב ובסאונד. כולם ללא יוצא מן הכלל מכילים עמדת דיגי'י מגודרת היטב וגבוהה. בניו-יורק אין הסתחבקות בזמן התיקלוט.

ממש בסוף מאי היינו במסיבת 7 השנים לליין ה-Libation, שמתרחש פעמיים בחודש ב-Sullivan Room, ומשלב מוזיקה, אמנות וקהילה לחוויה תרבותית שלמה. בעמדה ניגנו דיג'ייז Ian Friday ו-Jihad Muhammad בדיפ-אפרו-סול, ואחריהם הופעה חיה של Miranda Nicole.

Libation @ Sullivan Room

Jihad Muhammad @ Sullivan Room

בליין בישראל אינו דומה כהוא זה לבליין ניו-יורקי. לא צריך להתלבש במחלפות ולהעביר מחליק בשיער. שמים טישרט קצרה וצמודה וטייץ עוד יותר צמוד, וכמובן אסור לשכוח את הטאלק – המפזזים ברחבה באים מצוידים מהבית. מגיעים מוקדם (עשר אחד-עשרה מקסימום, ולא בשתיים לפנות בוקר, רגע לפני שהדיג'יי מחו"ל מגיע לעמדה), מפזרים על הרצפה ליד העמוד הכי קרוב טאלק בקו ישר כדי להתכונן לביצוע השפגט, ההליכה לאחור בסגנון ג'קסון, עמידת ראש עם סיבובי גוף ולסיום ריקוד קצר עם העמוד. יש תחושה שהקהל מורכב ברובו מסטודנטים לריקוד, שבאים להתאמן אחרי הלימודים. ניו-יורקי חובב מוסיקת האוס לא מפריע לדיג'יי ולא חופר בדיונים בנושא איכות הסט. רוב הזמן הוא פשוט עסוק בלשרוק במשרוקית. בין כל המשרוקיות שמענו גם את Dj Spinna מנגן ב-Sapphire Lounge ערימות של דיפ-האוס, אפליפטינג האוס וכמובן ניו-יורק האוס.

Sapphire Lounge – טאלק ועמידת ראש

המועדונים ברובם קטנים. הרחבה היא ריבוע מול העמדה. מבקרים בה בתחילת הלילה, נדנוד ראש קל, ומהר חזרה במדרגות למעלה כדי לעשן עם הח'ברה בכניסה. הסאונד ברוב המקרים בסדר, מלבד ב-Shelter, שם לא שמעתי אף קטע, אלא רק בום בום בום באוזניים. זה דווקא חבל, כי Timmy Regisford ניגן לא רע. רג'יספורד הוא דיג'יי ללא חוקים, מזגזג בין דיפ-האוס, אפרו-ביט, סולפול, פאנק ודיסקו, ופשוט מנגן מה שהוא רוצה בכל רגע נתון. בדרך חזרה התווכחתי בקולי קולות על איכות הסאונד והתחרטתי שהלכתי לשם שוב (אולי כי בפעם הראשונה שביקרתי בשלטר, ישבתי עם השומר בכניסה ותהינו יחד מתי תגיע הסופה). המרתף ענק אבל נמוך מאוד, והבונוס – תערוכות מתחלפות של אמנים צעירים על קירות המסדרון (הייתי קונה ציור אילולא היה לי over-weight ממגפי ההאנטר שקניתי). 

Timmy Regisford @ Shelter

"מסיבת הכיתה" של אוולין סנטוס כללה דיסקו במנות מוגברות, שועלי-עמדה ותיקים, ומכירת עוגיות אלפחורס למימון המסיבה הבאה. במסיבה ניגנו Joey Llanos, שניגן בעבר בפאראדייז גאראז', Antonio Ocasio הפורטוריקני שחי בברונקס ו-Ray Vazquez, שניגנו סול, פאנק, דיסקו ואפרו-לטין. שעתיים אחר כך כבר שמתי פעמיי בטירוף חושים לשמוע את קרי צ'נדלר ב-Output. ה-Output, ה-XL וה-Cielo כוללים כמובן כדור מראות גדול, אפקטים למכביר וברים יפים וגדולים. בנוסף יש הרבה ספות, ניקיון לתפארת וסוכריות למכירה בכניסה לשירותים. בשירותים מקבלים יחס וי.איי.פי, סבון ומטלית לניגוב ידיים תמורת טיפ לאחראי ה- restroom. הקהל מגוון, מורכב מהקהל הקבוע של המקום (זה שהולך לסאליוון, לשלטר ולמסיבות של אוולין סאנטוס, כולל אוולין עצמה) והרבה בליינים צעירים ותיירים בלבוש קלאבי-שיק, חליפות ותיק קטן על הצד, שלא זז מהבנות בזמן הבילוי.

ה-XL הוא מועדון גייז גדול עם תקרה מלאה בלונים צבעוניים, רחבה מרכזית ענקית וברמנים חטובים חשופי חזה במכנסיים מבריקות, המסתובבים ומציעים שוטים זוהרים. העמדה ארוכה וגדולה ומצדדיה הכניסות לברים וירידה לרחבה גדולה. המסיבה התחילה ב-19:00 והסתיימה בערך ב-1 לפנות בוקר. התמקמתי ליד חבורת גברים שנמרחו כל הערב על הספה ושמרו לי על התיק.

Body&Soul @ XL Nightclub

פלאש ליד העמדה מסנוור את שלושת הגדולים, ולכן קריוויט ירד לרחבה ובחיוך התמנגל בצילומים עם המעריצים. לפני הכניסה למועדון יש סימון מגודר על הכביש ובתוכו בלבד מותר לעשן. זוהי הזדמנות לצפות בסלבס היוצאים מהמלון הצמוד, ולקשקש עם החבר'ה של ג'ון דיוויס, מנהיג הליין. וכמובן, איך לא, קניתי חולצה. הליין Body&Soul נוצר בשנת 1996 על ידי ג'ון דיוויס ופרנסואה ק. אליהם הצטרפו דני קריוויט וג'ו קלאוסל. הסט כולל מגוון רב של סאונד וסגנונות ,ישנים או חדשים, ללא נטייה לכיוון כלשהו ונגד כל פורמט ספציפי עם דגש על deep soul מודרני ומרומם. ובקיצור – הם ניגנו מה שבא להם.

ה-Cielo לא גדול. בר ארוך ויפה, והרחבה במרכז ובקיר ממול הבר. העמדה גבוהה וסגורה מכל צדדיה. אריאל, התאורן מהמסיבה ב-XL הוא התאורן גם כאן, ויש לו חיבה יתרה למקלות קטורת. בתורה הכהן הגדול היה מקטיר קטורת בקדש הקדשים ביום הכיפורים, ומליוני בודהיסטים, הינדים ונוצרים משתמשים בקטורת לטיהור, להפחתת מתחים, לטיפול במחלות וכחלק מהפולחן הדתי. אריאל, לידיעתך: על פי קבוצת חוקרים בטיוואן הקטורת יכולה להעלות את הסיכון לסרטן, וזה גם מסריח. המועדון עבר שיפוץ לאחרונה והוא כולל ספות, כורסאות, תאורה מדהימה וסאונד מעולה. למזיעים שמעשנים יש מרפסת פתוחה, ממנה ניתן גם לעשן, גם להסתכל על הרחבה דרך חלון ענק וגם לשמוע את המוסיקה. לא צריך יותר מזה.

Cielo

בימי שני בסיילו מתקיים ליין ה-Deep Space של פרנסואה ק., ובימי רביעי – Roots של לואי וגה (Masters At Work) וקווין הדג' (Blaze). הליין של וגה כלל קהל ותיק, שמגיע כל יום רביעי ענוד בכמה שיותר תליונים עם הסמל הנוצץ של המאסטר. ביום שני פרנסואה ק. אירח את Neel שפתח עם אלקטרו עמוק. הסט של פרנסואה היה מאוד מגוון ונע בין דיפ-האוס, אלקטרו וטקנו, פתאום סול, פאנק ודיסקו, ואז שוב דיפ-האוס. היה פשוט מצוין. ברביעי בליין ה-Roots פתח את הלילה Kevin Hedge עם המון קלאסיקות האוס, ואחריו לואי וגה השתולל עם הרבה דיסקו והאוס לטיני.

Roots @ Cielo – with Kevin Hedge & Louie Vega

מכל המועדונים זוכה למשאית עם המדליות ה-Output, הממוקם בברוקלין ממש על האיסט ריבר. זהו איזור יפהפה עם הרבה מקומות בילוי, מסעדות ובארים. המועדון מפולס, עצום בגודלו ומכיל שני אגפים – אחד ענק הכולל רחבה ענקית, ואחד יותר קטן. בשני האגפים יש מדרגות למפלס העליון, בו ממוקמים הבארים ומלמעלה אפשר להסתכל על הצפיפות ברחבה. באותו לילה ניגן קרי צ'נדלר בחדר הקטן יותר, ובחדר הגדול זוכי פרסי הרד-בול. בלתי אפשרי היה לנשום או לזוז והמקום היה מפוצץ בהרבה צעירים ותיירים. צ'נדלר ניגן האוס על כל נגזרותיו, ובמיוחד בשביל מיה ווקס, שגם כן נכחה במקום, ניגן באמצע הלילה את Touched the Sky של דניס פרר.

Kerry Chandler @ Output

המקום מעיד על עצמו שהינו "פתוח לכולם אך אינו לכל אחד, ומקדם יחידים המעריכים מוסיקה על פני מצלמות ושירות". לפיכך, חל איסור מוחלט להכניס מצלמות למקום או לצלם בטלפון. למזלנו פגשנו את מיה ווקס שמיקמה אותנו לידה בכניסה לעמדה, דאגה לשתייה ואפילו הספקנו להצטלם מהר ובסתר שנייה לפני שהגיע המאבטח. כשלא יכולתי יותר לנשום חיפשתי מקום לעשן ולשתות בשקט. מסתבר כי בקומה העליונה יש מעבר לגג ענק הכולל לפחות 4 מפלסים וממנו נשקפת לעיני כל מנהטן המוארת. נוף מרהיב ביופיו לסגור את הלילה.

Big Thanks to Anat Kahana

תגיות: Antonio Ocasio, Body, Cielo, Danny Krivit, Francois K, Hurricane Sandy, Ian Friday, Jihad Muhammad, Joe Claussell, Joey Llanos, Kerry Chandler, Kevin Hedge, Libation, Louie Vega, Masters at Worl, Miranda Nicole, Neel, New York, NYC, Output, Ray Vazquez, Santos Party House, Sapphire, Shelter, soul, Spinna, Sullivan Room, Timmy Regisford, XL, חוויה, מועדונים, מסיבות, ניו יורק, רוויו