במקרה חירום זה ממש לא הופך למצנח
בשנה האחרונה כבשו אזניות ה-Beats Audio את העולם עם מגוון אזניות מעוצבות ואיכותיות מז'אנר ה"ראפרים החליטו לעצב אותנו כדי להשאר מגניבים". מעבר לאמירה העיצובית החזקה, וזו הכלכלית החזקה עוד יותר, בחלק מהדגמים בולט הצורך בבטריות AAA קטנות, שמשולבות באזניות ומטרתן אחת – לספק לאזניות את ה"מיץ" על מנת ליצור הגברה ראויה ובאסים משובחים. עם יכולות כאלה אפשר לקבל תפוקה נהדרת גם כשמקשיבים למוזיקה דרך המכשיר הסלולרי או כל מכשיר אחר נטול הגברה. עד לכאן הכל טוב ויפה, עד שבאו החברים מ-StudioFeed, והחליטו להזכיר לעולם שמוזיקה לא רק שומעים, אלא בעיקר מרגישים.
אין כמעט קלאבר, שלא מצא עצמו לפחות פעם אחת בחייו עוצם עיניים ונצמד לסאב-וופר ענק במועדון, או לחילופין מתיישב עליו, כדי שהצלילים לא יורגשו רק בתעלת האוזן התיכונה, אלא גם במעמקי הבטן ולאורך כל הגב. אלו בדיוק התחושות שה-Sub Pack M1 מתכוון לשחזר. לצעצוע הזה קדם דגם בשם S1, שמזכיר מעט כריות שיאצו, שמוצאים לפעמים על מושבים של כסאות מנהלים. ה-S1 הוא בעצם סאב-וופר בצורת כרית, שנצמד למשענת הכסא בזמן ישיבה, ומחדיר את המוזיקה למאזין, תרתי משמע. כשאחד מהמהנדסים בסטודיו-פיד התמרמר שאי אפשר ללכת לטייל עם כסא מנהלים קשור לגב, נולד ה-M1.
האח החורג – S1 – גירסת השיאצו
ה-M1 נראה ושוקל כמו תיק גב עם קופסת שליטה קטנה צמודה אליו, ומאפשר לא רק לשמוע מוזיקה, אלא גם להרגיש אותה בתדרים הנמוכים. ממש נמוכים. הבעיה האמיתית מתחילה, כשמנסים להבין מי לכל הרוחות ירצה ללבוש על הגב סאב-וופר שעולה 350 דולרים. התשובה הטכנית והאוטומטית היא, שה-M1 מתאים כמו כפפה לגב של יוצרי מוזיקה ודיג'ייז, שכחלק מתהליך העבודה שלהם מעוניינים להבין איך המוזיקה שלהם נשמעת בפועל, ובמערכות מפלצתיות. המנגנון היחיד שמתקרב לסיפוק התחושה הזו הוא מערכות רכב עתירות באסים, שמרטיטות את הכסא של הנהג, וגם את זה של הנהג ברכבים הסמוכים. מערכת כזו עולה המון, לא ממש בטיחותית, ולעתים תכופות מקנה למשתמש בה את התואר "סוג של ערס".
היופי האמיתי של ה-M1 הוא דווקא הדלת שהוא פותח לכבדי השמיעה. אלה, למרבה התסכול, לא יכולים באמת לשמוע מוזיקה כמו שצריך, ולקבל את התחושות שהיא מנסה להעביר. עם כזה צעצוע על הגב, גם מי שאינו שומע יכול עדיין להרגיש את המוזיקה, בלי להטריד את מי שנמצא לידו. מדובר במערכת שקטה מאוד, שדואגת לדחוף את הויברציות אל המאזין, ולא אל השכנים. עבורם, ה-M1 יכול להוות לא פחות ממהפיכה. קצת מאכזב לראות שכזו אריזה דקה ואלגנטית זכתה לקופסת שליטה בואכה שנות התשעים, עם חיבור אזניות, מנורת LED ירוקה ובורר עוצמת-בס, אבל מותר לנחש שבדיוק בשביל זה עשוי להגיע גם M2 בהמשך הדרך. בינתיים נוכל רק לפנטז על עשרות אנשים לובשים את הסאב-פאק במועדונים קטנים, שאין ביכולתם לממן מערכות סאונד בעלויות אדירות. Good Vibrations שהיו עושות את החיים של פרנקי וויילד הרבה יותר טובים.
ותודה לכתבנו לענייני חידושים והמצאות, שסביר להניח שאף פעם לא ננסה בעצמנו – רפאל אזי. את הכתבה המקורית תוכלו לקרוא ב-Gizmodo.
להשאיר תגובה