חשבנו וחשבנו איזה גאדג'טים אפשר לפרסם כאן בבלוג, בלי להתמקד במוזיקה בכלל ובתקליטים בפרט, ואחרי חיפושים מצאנו פריט שימושי לבית, שיכול לשמש אתכם בארוחת הבוקר, או ככלי קיבול יפה, שיכול להיות מונח על השולחן בסלון. תמים לחלוטין, לא? אז זהו, שלא.

חשבנו וחשבנו איזה גאדג'טים אפשר לפרסם כאן בבלוג, בלי להתמקד במוזיקה בכלל ובתקליטים בפרט, ואחרי חיפושים מצאנו פריט שימושי לבית, שיכול לשמש אתכם בארוחת הבוקר, או ככלי קיבול יפה, שיכול להיות מונח על השולחן בסלון. תמים לחלוטין, לא? אז זהו, שלא.

עברו שנתיים ויומיים בדיוק. היומיים אקסטרא כי אצלינו חל חג ובמועד מעין זה צריך לשמוח. לכן בדיליי קל אני מוצא לנכון לכתוב פעם נוספת על איש מקסים, מוזיקאי משכמו ומעלה, זמר בעל קול מופתי ובכלל דמות שנגעה ברבים מאוד, שלצערינו כבר שנתיים שלא עמנו עוד – Aaron-Carl.

אני לא ארחיב על האירועים האחרונים בחייו, הסיפור הוא טראגי וידוע. בגיל 37 אחרי מאבק קצר וקטלני במיוחד בסרטן, נפטר אארון מדום לב. למי שרוצה להתעמק, מוזמן לעשות זאת כאן, כאן, בהודעת מי-ספייס שפירסם שבועיים לפני מותו פה ובוידאו הבא – האחרון שעוד הספיק להעלות. להמשיך לקרוא
הבמאי השווייצרי Guillaume Reymond אוהב ליצור תנועה מעצמים וסיטואציות שלא זזים בדרך כלל. אחרי המוני פרויקטים, בינהם גירסה אנושית למשחקים האלמותיים פאק-מן וטטריס, הוחלט לשנות ולהגדיל את הסקאלה, ולהשתמש בבניין בתור הקנווס עליו תתבצע האנימציה. בניין אחד, 110 סטודנטים, כל אחד מצוות לחלון, בימוי מדוקדק ומזג אוויר מצוין חוברו להם יחדיו, כשברקע פסקול מתאים, על מנת ליצור אמנות מסוג אחר לחלוטין. אתם מוזמנים לצפות בסרטון, שמראה גם את התוצאה המדהימה וגם את דרך העשייה המרהיבה בעצמה.