פסטיבל קואצ'לה, שמתקיים בכל שנה בעמק Coachella שבקליפורניה, נחשב אחד הפסטיבלים המעניינים והמגוונים ביותר שהדוד סם המציא, עוד משתנו הראשונה ב-1999. הסיפור של הלוקיישן האמריקאי, שהינו בעצם המדשאות רחבות הידיים של מועדון הפולו האיזורי, מתחיל שש שנים קודם לכן, כשפארל-ג'אם הופיעו במקום לשמחתם של 25,000 הצופים. שיאו של הסיפור הוא ההופעה ההולוגרפית של טופאק, הראפר ז"ל, בשנה שעברה. כשפורסם הליין-אפ לפסטיבל הקרב ובא באפריל 2013, כל חובבי המוזיקה שמחו. כולם, פרט אולי לאמריקאים.
למרבה ההפתעה או החלחלה, כל אחד ובחירתו הוא, הקהל האמריקאי לא בדיוק "שונא" את הבחירה בסטון-רוזס כהופעה המרכזית יחד עם Blur. הם פשוט לא יודעים מי הם הסטון-רוזס. עבור הבריטים, שממלכתם הגיחו לעולם הסטון-רוזס, השאלה "מי הם לכל הרוחות?!" משולה לישראלי שישאל "מה זה פלאפל, לעזאזל?!". את האמריקאים, מסתבר, אסור לבלבל עם העובדות. גל התדהמה האמריקאי מהלהקה ה"לא מוכרת" היה כה חריף, שמתוצרי הלוואי שלו נפתח גם טאמבלר מיוחד, עם ריכוז מרבית פניני-החכמה.
לטובת מי מהקוראים, שקיים חשש שהוא אמריקאי, ה-Stone Roses הם להקת רוק בריטית, שהוקמה במהלך שנות השמונים, כחלק מתנועת ה-Madchester, שסימנה חדשנות מוזיקלית בעולם הרוק דאז. אם זה עדיין לא אומר לכם כלום, אבל אתם כן מכירים את הרכב הרוק/אלקטרוני Unkle, סביר להניח ששמעתם גם את שיתופי הפעולה של ההרכב עם הווקאליסט איאן בראון.
הדוד הטוב ואיאן החום בשיתוף פעולה
ובכן, אותו איאן בראון הוא אחד מחברי הלהקה המקוריים (אם כי בימיה הראשונים הוא היה באסיסט ולא ווקאליסט), וללא ספק בעל אחד הקולות המיוחדים ביותר בתעשיה. אחרי שני אלבומים ואינספור חילוקי דעות בתוך הלהקה, היא התפרקה, רק כדי לחזור להופיע בשנת 2011. ההופעה בקואצ'לה השנה הינה רק הסיפתח לסיבוב הופעות חובק עולם בן יותר משנה, אותו תתחיל הלהקה במאי השנה. ובמידה ותהיתם, אז לא – אנחנו לא חלק מהעולם הפעם.
אנחנו חייבים להודות שמבט חטוף על התגובות גרם לנו למבוכה קלה, שמותירה לנו רק אפשרות אחת, והיא להציע לאמריקאים חובבי המוזיקה והפסטיבלים להכי המצאה טכנולוגית חדשה ומבריקה, שעשויה לענות להם על השאלות – ויקיפדיה.
ולקינוח, איך אפשר בלי אחד השירים היותר חביבים עלינו של הסטון רוזס. תהנו.
להשאיר תגובה