עושים סוף ל-2016, חלק א

25 דצמ

רגע לפני סיומה של שנת 2016, שהותירה אחריה שובל של צלקות ומודעות-אבל אצל חובבי מוזיקה ברחבי העולם, הרגשנו צורך עז להשתתף בפסטיבל סיכומי השנה, אם כי לא בצורת מצעד או דירוג, וגם לא בהתבסס על טעמנו האישי ותו לא, כי מוזיקה היא של כולם. הרשימה שלנו, כמו כל דבר טוב אחר, מתחלקת לשלושה חלקים. בחלק הראשון שאתם קוראים עכשיו, מרוכזות הבחירות שלנו בקטגוריית המוזיקה שמכוונת לחוליות הגב, לברכיים, ובאופן כללי נתמכת ע"י איגוד האורטופדיה הבינ"ל – קטעים לרקוד לצלילם. בחלק השני תמצאו קטעים להרגע איתם, ובחלק השלישי – ריפרסים (הוצאות מחודשות) וקומפילציות שעשו לנו השנה טוב על הלב.

ברור לנו שטעם מוזיקלי הוא חיה מגוונת מאוד, ולכן קיבצנו נבחרת משובחת, שכל אחד מחבריה בחר שלושה קטעים בכל קטגוריה. בלי כל סדר, ניקוד או מדליות. פשוט מוזיקה נהדרת, שתוכלו להאזין לה כאן, יחד עם כמה מילים להסביר את הבחירה, כי קצת סופרלטיבים לא יזיקו.

כאן בבלוג אנחנו מאמינים באיכות, גם כשזו מגיעה על חשבון הכמות. אם אתם אוהבים את מה שאתם שומעים, קוראים ורואים, נשמח אם תרשמו לקבלת עדכונים (כפתור קטן בעמוד הראשי של הבלוג), תעקבו אחרינו בפייסבוק, ותשתפו את האייטם הזה ברשת החברתית החביבה עליכם. ככה יהיה לנו תירוץ טוב לכתוב שטויות גם ב-2017. שנתחיל? 

לפני שנגיע להררי המוזיקה המקפיצה, כמה מילים על הנבחרת. את מה ש-Tubi כבר הספיק לשכוח, מרבית הדיג'ייז בארץ עוד לא למדו. לטעם המוזיקלי שלו יש אינטלגנציה גבוהה יותר מזו של דולפינים, ותמיד אפשר לסמוך עליו שיאתגר לכם את המוח. דור ציפורי הוא דיג'יי מוכשר, שבזמנו הפנוי כותב במדור המוזיקה של עיתון "הארץ". הבחירות שלו כאן יהיו ללא ספק "מוזיקה לאנשים חושבים". סטאס זוטוב (סטאס זה טוב!) מאמין שטקנו אינו ז'אנר מוזיקלי, אלא דרך חיים, וזה משתקף לאורכה ולרוחבה של המוזיקה האהובה עליו, ובקרוב גם עליכם. גלן הולמס (אילן הלמוש בשבילנו) הוא דיג'יי מעניין. אחרי שעבר גלגולים מוזיקלים אינספור, תקבלו כאן הזדמנות נדירה לחפור בטעם המגוון שלו. את הנבחרת סוגרים עבדיכם הנאמנים ומי שכותבים כאן בבלוג מאז ולתמיד – רומן וגיא. כשאחד מתחיל משפט, השני מסיים. כשאחד חושב על תקליט, השני ככל הנראה כבר הזמין אותו. למרות זאת, לכל אחד מאתנו טעם משלו, ואנחנו מבטיחים (לנסות) שלא להעתיק אחד מהשני.

מרבית הבחירות הן כאלה שראו אור השנה, אבל כל בחירה לגיטימית, אם היא עשתה לחברי הנבחרת את 2016 ליותר נעימה. עכשיו, אחרי מקבץ הפרסומות – מוזיקה.

DJ Sotofett – Current 82 (12" mix)

טובי: שני האחים הנורווגים (יחד עם dj fett burger) לא הוציאו רליס רע אחד השנה, על שלל הסגנונות והלייבלים שלהם. הקטע האפי הזה הוא טריפ אמוציונלי של מעל 12 דקות, שנמצא באותה ספירה יחד עם היצירות היותר טובות של דיג׳יי ספרינקלס.

Traumprinz – 2 Bad (Metatron's What if Madness is our Only Relief mix)

טובי: ההספק של Traumprinz, DJ Metatron, Prince Of Denmark, השנה היה גבוה במיוחד והקטע הזה הוא השמנת של היצירה שלו והמייצג הכי מעולה ללייבל שממנו יצא (שגם הוא בשיאו השנה), Giegling.

Rising Sun – Oskar (Le Petit Prince mix)

טובי: Steffen Laschinski הבעלים של הלייבל המעולה Styrax, הוציא השנה שני אלבומים תחת השם Rising Sun. הם נעים מאמביינט, דרך האוס, ברייקביט ועד לדראם-אנד-בייס. הכל עטוף בטונות של אווירה, נשמה דטרויטית והפקה ברמה הגבוהה ביותר.

Moscoman – Mexican Cola Bottle Baby (Peaking Lights remix)

דור: זאת הייתה השנה של מוסקומן, עם אלבום בכורה מעולה, תקלוטים מדוברים והייפ שהולך וגובר. אחד הקטעים הכי אפקטיביים השנה היה הרימיקס האדיר הזה של פיקינג לייטס ששורף כל רחבה בשניה.

DJ Sotofett – Philip Shrburne, your word should be worth more than the ignorance of Pitchfork

דור: מה שהתחיל בתור דחקה על כתב של פיצ׳פורק הפך לאחד מקטעי הטכנו של השנה לדעתי. סוטופט מראה שהוא לא רק ווירדו אקספרימנטלי, אלא שהוא מסוגל גם ללכת פול-און דאנספלור, כשהוא רוצה.

Sleep D – Jackal Pt. 2

דור: פאבליק פוזשן היה אחד הלייבלים המעולים של השנה והוציאו הרבה איפי׳ז, כמעט כולם טובים בצורה יוצאת דופן. השיפט שהם עשו מלייבל היפסטרי לכזה שמספק חיות רחבה התחיל באיפי המעולה הזה של Sleep D. דאב דיפ טכנו שבמערכת טובה מזיז את כל האיברים ולוקח למסע כמו שקטע רחבות אופטימלי אמור לעשות

את שלושת הקטעים הבאים בחר סטאס, שכתב על הבחירה בכללותה: "הבחירות שלי התבססו רק על התקליטים שקניתי השנה, וכמובן שיש יותר מדי דברים טובים (אחרת לא הייתי קונה אותם). בניתי את הרשימה שלי כמשחק ספונטני; ברגע שהרגשתי שהקטע הספציפי חייב להיות בפנים רשמתי אותו. אם הייתי מגיע לקטע, שלדעתי עשה לי את זה אפילו יותר, הוא החליף את קודמו ברשימה. ככה הגעתי לרשימה הסופית אחרי האזנה להמון תקליטים".

Orphx – Aurora

Mike Parker & Donato Dozzy – Opalesce

Zadig presents KERN – Quiet Orbit Around Gladia

Autarkic – I know

אילן: מהרגע הראשון ששמעתי את הקטע הזה במועדון נשביתי בקסמיו. התקליט כולו נהדר אבל הקטע הזה, עם הווקאל הנהדר של נדב שפיגל והפאד האטמוספרי הסוחף יוצרים את קטע הרחבות המושלם לאנשים חולמנים, שמחפשים מוזיקה, שתסחוף את התודעה שלהם באותו הקצב בו הם פועלים בעולם.

Artefakt – The Mental Universe

אילן: תמיד היתה לי חיבה ללייבל דלסין. גם לטכנו, באופן כללי. השנה היתה שנה שבה קניתי לא מעט טכנו והקטע הזה נמצא בצמרת רשימת הקטעים שלוקחים אותי למסע עמוק בנבכי התודעה בכל האזנה. כל כך עמוק ומלא רגש. לא יכול שלא להרגיש חי יותר אחרי האזנה לקטע הזה ולא יכול לחכות לרגע שיזדמן לי להעביר את התחושה הזו הלאה. התקליט כולו מדהים אגב.

Unknown – Loving (O.C. edit)

אילן: את הקטע הזה שמעתי בסט של ג'ניפר קרדיני מהברנינג מאן ומייד רצתי באמוק לשאזם אותו. אדיט לדון ריי שלא הפסיק לשחק לי בראש וברגע שמצאתי אותו התבאסתי לגלות שלמרות שיצא השנה הספיק כבר להאמיר מחירו לאזור ה-150 יורו בדיסקוגס. ב-5:19 מגיע מבחינתי רגע השיא, אבל באמת שכל הקטע הזה פשוט הופך לי את המוח בקטע טוב. כל כך טוב שאני עדיין שוקל להשקיע עליו 150 יורו…

Konstantin Sibold – Mutter (Original mix)

רומן: במהלך השנה כתבתי בין היתר על הקטע הזה, כדוגמה לאופן בו הוייב של מוזיקת הטראנס משלהי שנות התשעים חזר לקדמת הבמה ולתיק התקליטים של רבים וטובים מהדיג'ייס בעולם. יצא לי לשמוע את הקטע מנוגן במערכת הסאונד של ה"סקוואט" ע"י Alex Do ו- Alex from Tokyo וכפועל יוצא להתמכר אליו עוד יותר. כיום, שנה אחרי שבה נוגן עד לא די, הוא עדיין מצליח לגרום לי לצמרמורת ולחיוך רחב. קטע חוצה ז'אנרים שילווה אותנו לעוד שנים רבות.

Brassica – Tears I Can Afford (Bicep remix)

רומן: Bicep סיפקו את אחד ה-EPs היותר מושלמים של שנה שעברה, וחוו שנה נהדרת בכל אספקט אפשרי. כשהסאונד שלהם גולש למחוזות הביט השבור והם משתפים פעולה עם Michael Wright) Brassica), גאון הפקות חלל בפני עצמו, מתקבל להיט רחבות שקשה להישאר אדיש אליו. זהו אחד מהקטעים שחיכיתי להם יותר מכל בתיבת הדואר.

Denis Sulta – It's Only Real

רומן: תקליט אי-סייד שיצא לפני שנה בלייבל Numbers, ומהווה את אחת היציאות הכי מעניינות שרכשתי. Denis הוא אחד הכוחות הפוריים של השנים האחרונות מגלאזגו סקוטלנד ואף נבחר ל"סחבק" השנה של העיר אשתקד. המלודיה הפשוטה לכאורה, בונה קטע אפקטיבי למיקס ורסטילי. את מספר הגבות והידיים שהוא מצליח להרים כל פעם מחדש קשה לספור. בהחלט קטע שעשה לי הרבה שמח בלב השנה.

Tominori Hosoya – We Wish 2 Cherry Trees Bloom Forever

גיא: טומינורי הוסויה מראה ברליס הזה למה היפנים כל כך טובים בזיקוק מוזיקה "מערבית" לכדי שלמות. הקטע הזה מהלייבל Minuendo יכול היה בקלות להכנס לקטגוריית "קטעים להרגע איתם", אלמלא הגוף שלי היה מתחיל לזוז ולהתעוות באופן לא רצוני, ככל שהקטע מתקדם ומתפתח. יכולתי לרקוד ליופי הזה בכל סט חימום בלופ אינסופי.

Inigo Kennedy – NGC 6826 (Blinking Eye)

גיא: לאיניגו קנדי יש את שני המצרכים החשובים בשביל להיות מבחינתי חצי-אל של טקנו – אג'נדה מוזיקלית על גבול הטירוף ולייבל משלו. כבר התרגלתי למקם רליסים מהלייבל Token בתיק התקליטים, בכל פעם שצריך מנת-יתר של כסאח דחוסה באריזה אחת עם מנת-יתר של מלודיה, אבל אז הוא החליט להוסיף מנת-יתר של מקצבים שבורים ברליס שושואיסטי באופן יחסי. מבחינתי שם נגמר הדיון.

Takasi Nakajima – Basic Math Two

גיא: ברור כבר שיש לי חולשה ליפנים, למקצבים שבורים ולדברים שכנראה הגיעו מהחלל. בקטע הזה יש את הכל. כמעט כל דבר שיצא מהלייבל Indigo Aera סובל ממידה כזו או אחרת של שבירת מוסכמות, והרליס הזה לא שונה. מעל המקצב הברור והמטרונומי שיש בבסיס של כל קטע רקיד, יש כאן פאדים מוטרפים ופצפוצי אסיד, שמכסים את הכל בשמיכה של הזיות. כשחבר ביקש ממני לנגן כמה קטעים בסאונד צ'ק של מסיבה כאן בטורונטו, ובחרתי את הדבר הזה, התוצאה הייתה חבורה של אנשים בוהים ברמקולים בעיניים פעורות ולסת שמוטה. Achievement unlocked.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: