התגובות שקיבלנו לחלק הראשון בסיכום השנה של ישראל-אנדרגראונד הפתיעו אותנו. זה לא עניין של מה בכך, לקבץ ברשימה אחת את תפיסתם המוזיקלית של שישה מכורים לקצב, כל אחד מהם עם טעם ייחודי. התוצאה שהתקבלה היא פלייליסט מבריק, שהדגיש את כל מה שטוב על רחבות הריקודים.
כעת מגיע תורו של החלק השני בסיכום השנתי, והפעם משהו שונה לגמרי – מוזיקה להרגע איתה. אתם רוצים לשבת על הכסא הכי נוח שלכם, לנשום עמוק וללחוץ על "פליי"…
להמשיך לקרוא
רגע לפני סיומה של שנת 2016, שהותירה אחריה שובל של צלקות ומודעות-אבל אצל חובבי מוזיקה ברחבי העולם, הרגשנו צורך עז להשתתף בפסטיבל סיכומי השנה, אם כי לא בצורת מצעד או דירוג, וגם לא בהתבסס על טעמנו האישי ותו לא, כי מוזיקה היא של כולם. הרשימה שלנו, כמו כל דבר טוב אחר, מתחלקת לשלושה חלקים. בחלק הראשון שאתם קוראים עכשיו, מרוכזות הבחירות שלנו בקטגוריית המוזיקה שמכוונת לחוליות הגב, לברכיים, ובאופן כללי נתמכת ע"י איגוד האורטופדיה הבינ"ל – קטעים לרקוד לצלילם. בחלק השני תמצאו קטעים להרגע איתם, ובחלק השלישי – ריפרסים (הוצאות מחודשות) וקומפילציות שעשו לנו השנה טוב על הלב.
ברור לנו שטעם מוזיקלי הוא חיה מגוונת מאוד, ולכן קיבצנו נבחרת משובחת, שכל אחד מחבריה בחר שלושה קטעים בכל קטגוריה. בלי כל סדר, ניקוד או מדליות. פשוט מוזיקה נהדרת, שתוכלו להאזין לה כאן, יחד עם כמה מילים להסביר את הבחירה, כי קצת סופרלטיבים לא יזיקו.
כאן בבלוג אנחנו מאמינים באיכות, גם כשזו מגיעה על חשבון הכמות. אם אתם אוהבים את מה שאתם שומעים, קוראים ורואים, נשמח אם תרשמו לקבלת עדכונים (כפתור קטן בעמוד הראשי של הבלוג), תעקבו אחרינו בפייסבוק, ותשתפו את האייטם הזה ברשת החברתית החביבה עליכם. ככה יהיה לנו תירוץ טוב לכתוב שטויות גם ב-2017. שנתחיל? להמשיך לקרוא
Sven Marquardt ist eine Berliner Ikone
"סוון מרקוורט הוא איקונה וסמל לחיי הלילה של ברלין, והסלקטור הנודע ביותר בעיר". במילים אלה נפתחת ההקדמה הקצרה לאירוע שיתרחש מחר בערב, יום חמישי ה-17, בין כותלי מועדון הבלוק, בשיתוף פעולה עם מכון "גתה" וצוות "הספרוט". לפני שנתעמק בפרטים כמו מי, מה וכמה, חשוב לנו לשים דגש על היוזמה עצמה ועל מי שעומד מאחוריה.
אחרי עבודה של חודשים לא מעטים, מה שהחל בתור חלום קטן במוחו של סטאס זוטוב, הופך סוף סוף למציאות. למי שלא מכיר, נציין כי סטאס הוא די ג'יי ומפיק והבעלים של The Sprut – קבוצת הפקה שבשנים האחרונות מייצרת ארועים במגוון לוקיישנים עם אג'נדה מגובשת, שיתוף של כשרונות מקומיים וארוח של אורחים בינלאומיים איכותיים ביותר (פול בריטצ'יץ' ואנג'ל מולינה למשל). להמשיך לקרוא
תראו מה זה – מקליקים על התמונה והיא נהיית ענקית
ממש בסוף מסיבת ההשקה שעשינו עם Aybee, כבר התחילו לשאול אותנו "מתי הפעם הבאה?". לא היה פשוט כלל וכלל להסביר לכולם שאנחנו לא פותחים ליין מסיבות ושאנחנו לא פרומוטרים, אלא פשוט אוהבים מוזיקה משני צידיה של עמדת הדיג'יי במידה כמעט זהה. עבורנו מסיבה טובה לא מתחילה ונגמרת במעבר על רשימת השמות החמים והאופנתיים, או בבחירה אוטומטית בשמות שמוכרים לכולם. אנחנו אוהבים להיות שם כשהכוכבים האלה רק נולדים, לתת לרעיון לגדול ולהתפתח, ורק כשהוא בשל – להסתער קדימה. זה נכון כשאנחנו כותבים כאן בבלוג, אז מדוע שלא יהיה נכון כשאנחנו מארגנים מסיבת שבועות? להמשיך לקרוא
בתמונה: פול ברצ'יץ'. מילים ולחן – יותם אבני
יש ימים וישנן תקופות, בהן טענות על הסצינה הקטנה והצפופה שלנו מעלים הכלאה בין חיוך וגיחוך. מדובר בתקופות בהן הרכבת האווירית לא עוצרת גם אם יש שביתה בנתב"ג ונגמרה אבקת החשמל. בתוך כל הקלחת הרותחת הזו מתבלטים להם כוכבים מסוגים שונים, כשכל אחד מובלט ע"י מי שהאמן קרוב לליבו. מחר יופיע לראשונה בתל-אביב אמן, שחורג מהמשוואות המוזיקליות הסטנדרטיות, ולכן הצליח לסקרן אותנו. מדובר באמן, שבתוך הדיון הנצחי של לפטופ או לא, פטיפון או לא, דיסקים או תקליטים או יו אס בי, פשוט יושב בצד ומסמן "כל התשובות לא נכונות". פול בריצ'יץ' (Paul Brtschitsch) מנגן אמנם טקנו כמו רבים אחרים, אולם את הצלילים הוא בוחר להפיק עם מכונות אנלוגיות של ממש, סיקוונסרים, מכונות תופים ומכונות לופים, במקום לנגן אותם ממדיות מוכרות וסטנדרטיות.
פול הוא אמנם לא השם הראשון' שעולה לדיון אודות טכנו גרמני, אך מדובר למעשה בדמות משמעותית למדי לסצינה. שישה אלבומי אולפן וקרוב למאה סינגלים במגוון חברות תקליטים חשובות דוגמאת טרזור, Ostgut Ton, ו-Music Man Records, מהוות רק טעימה מדיסקוגרפיה עשירה ומרתקת של אחד מגיבורי המחתרת של הטכנו באירופה. לכבוד ביקורו במועדון ה"גגרין" (סלמה 46) מחר, יותם אבני ביקש ממנו למנות ציוני דרך מוזיקליים מכוננים בחייו. להמשיך לקרוא
בסוף השבוע האחרון התקיימה ב-Deli מסיבת יום הולדת לגיא "פרידום" רותם, בה נוגנה במשך לילה שלם מוזיקה מצויינת ע"י שלושה דיג'ייז, שני פטיפונים (ושני לפטופים), ומכשיר הקלטה אחד, שאסף לתוכו בשמחה את כל הצלילים. הקו המוזיקלי, איך לא, נע על ציר ארוך ומשובח של ז'אנרים בגוונים רבים, בין אם אלה שמתכתבים עם הנפש, ובין אם אלה שמכוונים היישר לברכיים בלי גינונים מיותרים. התוצאה – שלושה סטים שעושים חשק לעוד.
עבור מי שלא היה ונותר עם הסקרנות ועבור מי שהיה ונותר עם הרצון לשידור חוזר, החלטנו להעלות את הסטים ולפרסמם בבלוג. בנגנים שלמטה תמצאו חלקים נרחבים מסט הפתיחה וסט הסגירה, וכמו כן את הסט המלא של גיא. לכם נשאר רק להאזין, להוריד ולשמור, להפיץ, להביע דעה, לרקוד, ולקפוץ. להמשיך לקרוא
ליל הסדר עבר בשלום, עושה רושם, וכעת, אפשר לשבת, להרגע ולקרוא סיפור קצר, שמבוסס על מקרה אמיתי. כל הדמויות קיימות במציאות ונאמנות למקור.
השעה היתה קצת אחרי חצות, כשהיא התקשרה אלי ושיחתנו הראשונה התחילה. אני מעוניין אבל היא בעיקר משדרת סימנים מבלבלים, אז בחרתי לזרום ולראות לאן נושבת הרוח. שעה עוברת בלי שאפילו מצמצתי, ובשיחה אנחנו מדברים פשוט על הכל – חוויות מהחיים, אוכל אהוב, ואיך אפשר בלי קצת רכילות. עם מעל מאה חברים משותפים בפייסבוק, חיכיתי שיעלה נושא המוזיקה. ידעתי שהיא חזקה, ויודעת לשלוף שפנים מוזיקלים מהכובע, ולשלוח אותי לחפירה ארכיאולוגית ברשת לגבי אותו שיר או אמן. מנגד, אני יודע מספיק כדי לאתגר רבים וטובים אז "קדימה, ברינג איט און", מלמלתי לעצמי. היא לא השתהתה יותר מדי; "מיהו הדיג'י שאתה הכי אוהב בסצינה?" שלפה בקור רוח. נהדר, אני חושב לעצמי, התחלנו. להמשיך לקרוא
אני באמת לא מצליח להזכר ביום בו אמרתי לעצמי לראשונה "אני אוהב טקנו". יש בי זכרונות עמוקים מאפטרים נהדרים בהם באו לשמוע אותי מנגן טקנו עצבני, ומחייך כשנזכר בכל רגע ורגע על העמדה בליין ה"טכנודרום". הפוסט הראשון בבלוג שלנו היה רוויו נדיר למסיבה רוויית טקנו, ומדובר בכל זאת בז'אנר אלקטרוני, שהמקורות שלו הזינו (ועדיין מזינים) אגדות. להמשיך לקרוא
israelunderground 