שמעתם שיר והוא נשמע לכם קצת מוכר, משום מה? קניתם דיסק או תקליט עם רמיקס של אמן א' לאמן ב', אבל זה נשמע לכם נורא דומה למשהו ששמעתם מאמן ג' כשהייתם ילדים? לכל זה יש סיבה מצוינת. המונח "רמיקס" שגור בפיהם של כמעט כל חובבי המוזיקה האלקטרונית בפרט, ולא מעט מחובבי המוזיקה בכלל, אולם השימוש הכה-טבעי במונח, לפיו מדובר בעיבוד כזה או אחר של יצירה כזו או אחרת, לפי סגנונו של הרמיקסר, מתגלה כמאוד שטחי ומוגבל מול המציאות והסיפור האמיתי. לבשבוע שעבר נתקלנו בחשבון הפייסבוק של עידן גבריאל בהמלצה לפרק בסרטון שמתאר את ההסטוריה והסיפור שמאחורי הרמיקס. חפרנו מעט, ומצאנו עבורכם את הגירסה המלאה, שמאחדת את כל הפרקים של הסיפור (סה"כ קצת יותר מחצי שעה של תענוג צרוף), שלא רק שיעניין אתכם, אלא לפרקים כנראה יפיל לכם את הלסת, כשתבינו את עומקה של התופעה. תהנו.
אם תרצו לקרוא עוד, לקבל עדכונים בנושא ורפרנסים לרוב – אתם מוזמנים לעקוב גם אחרי האתר הזה.
בימים אלה, כשהרוחות עדיין סוערות, ואיתן סוערת גם הנפש של כולנו, חיפשנו תוכן מוזיקלי, שיצליח לחבר בין השקט והסערה, ובין הרצונות המנוגדים / משלימים להשתולל ולחילופין לעצום עיניים ולהרגע. את השילוב הזה מצאנו בסט נהדר של קבוצת Faciendo. הקבוצה, המכנה עצמה "שבט", מובלת ע"י דזין מסיילו הבריטי, שמוכר היטב לחובבי המוזיקה האלקטרונית של תחילת המילניום הנכחי. מסיילו לא נמצא בחוד החנית האפנתית, מבחירה אישית, אבל אהבתו למוזיקה הופכת אותו לדיג'יי סופר-רלוונטי ולמוביל דיעה מוזיקלי. יחד איתו בשבט נמצאים טום מורגן ורואן בליידס, והם מופיעים ביחד ובשילובים מגוונים כ- Faciendo Sound System. כשבט, המוזיקה שלהם מגוונת ומקיפה עשורים של למידה וטעם אישי, כמו גם ז'אנרים רבים.
בסט שאתם כבר מקשיבים לו, סביר להניח, מתמקדים חברי השבט במקצבים שבורים ואטמוספרים מעולם הדראם אנד בייס. המכורים לז'אנר יהנו מאוד, אבל לדעתנו הכח האמיתי של היצירה הזו טמון דווקא בקהל, שרגיל לשמוע מוזיקה שונה ובמקצבים הרבה יותר יציבים. עבור אלה, הסט הזה מצליח לגשר על כל הפערים ולפתוח מעברים חדשים במוח. בשיא הפשטות – אנחנו אוהבים את זה מאוד, ומצאנו את זה מתאים להכל – אפילו למזג האוויר.
הסט ניתן גם להורדה, אז מהרו ושימרו, כי מדובר באוצר נפלא. למען הסר ספק, לשבט יש מוזיקה מגוונת מאוד, מההאוס הכי עמוק ועד פרצי אנרגיה לא מבוקרים. אתם מוזמנים לשמוע עוד מהם כאן.
Tracklist:
[00:00] ID
[05:45] ID
[09:30] Police – Walking on the Moon (Faciendo Mix)
[14:00] ID
[17:05] Mr Explicit, Balistik – Philadelphia Sunrise (Utah Jazz Mix)
[23:00] ID
[27:00] Matrix & Futurebound – Sandstorm
[31:00] ID
[36:00] ID
[40:00] ID (Classic house track "I'm in love with you")
[45:00] Scuba – So you think you're special
[48:30] ID
[53:00] ID
[56:10] ID
[60:00] ID (Richard Nixon – "As we explore the reaches of space, let us go to the new worlds together")
[64:50] Ce Ce Rogers & Marshall Jefferson – Someday (ID Remix)
בעוד שאנחנו חיים בסוג של חלום רע בימים האחרונים, חשבנו לנכון להנעים את זמנכם ולהחזיר אותכם עמוק עמוק אל נבכי שנות ה- 80. בין אם רק יצאתם לאוויר העולם במהלך אותם השנים ובין אם כבר דאגתם לחדש את מלאי הקסטות בשביל להקליט את להיטי התקופה מהרדיו, אנו בטוחים לחלוטין שלא תישארו אדישים למשמע ההקלטה הבאה. להמשיך לקרוא ←
לא אחת עולה דיון בנוגע לכיוונים אליהם מתפתחת המוזיקה האלקטרונית בכלל, וזו האופנתית בפרט. היום, רגע לפני שהלילה נכנס בדלת הקדמית, מצאנו רגע של מקוריות, ויתרה מכך, אפילו סוג של התעלות (transcendence). הרעיון בהתעלות מוזיקלית בעולם האלקטרוני מתייחסת להרבה יותר מאשר מציאת סמפל חדש (או סמפלר חדש, שיבנה לנו סמפל חדש), או סוג של צליל חדש שהעולם עוד לא שמע, בין היתר מכיוון שכבר אין כמעט כאלה. גם לא מדובר בשלב הבא, של ארגון הצלילים בצורה מבריקה במיוחד, כי רמיקס, אדיט או גרסת כיסוי נמצאים בעולם האלקטרוני בשפע, והרף לרוב אינו נמוך. בהתעלות אנחנו מתייחסים לאמן, שלוקח את המוזיקה של עצמו, וספק יוצק לתוכה עולם תוכן חדש ספק יוצק את המוזיקה אל תוך עולם תוכן חיצוני וזר לה. מדובר בהבנה חדשה של המוזיקה, וזה כבר ממש לא שכיח.
Stimming – November Morning – the original version
דוגמה מצוינת להבנה שכזו אפשר למצוא עוד בימי האלבום הראשון של ההרכב הוולשי Hybrid, שבאלבומם הראשון והגאוני Wide Angle בחרו להקליט את הקטעים בהשתתפות עשרות נגנים מהתזמורת הפילהרמונית של מוסקבה, במה שהפך להיות אחד האלבומים האלקטרונים המבריקים בכל הזמנים. ועכשיו מתקדמים לשנת 2012, בה אנחנו מרשים לעצמנו להצביע על Stimming (מרטין סטימינג) הגרמני, כמי שחווה התעלות מאותו הסוג, אבל בגירסה מעט יותר אינטימית. לאחרונה ביצע סטימינג גירסה של קטע מאוד אמוציונלי ואווירתי שלו בשם November Morning, בעזרת תזמורת פילהרמונית משלו. אז נכון, ממש לא מדובר בהייבריד והתזמורת של מוסקבה, אבל אנחנו לא מסוגלים להתעלם מרגע של הארה, שחווה אמן, כשהוא בוחר לבצע את החיבור בין עולם הכלים החיים לעולם הסמפלרים והביטים.
הקטע המקורי הוא פסקול נהדר לרגעים של שלווה, והגירסה האינסטרומנטלית לוקחת את הקטע למקום שונה לחלוטין, שגם אם לא יהיה לטעמם של כולם – הוא שונה מכולם, ומכאן כוחו. הנה הסיפור הקצר מאחורי הביצוע.
Stimming – November Morning – Brandenburgisches Staatsorchester Version
דמיינו לעצמכם את המים החמים זורמים עליכם/ן מראש המקלחת האופנתי, ובלחיצה קטנה משדרגים לכם את המקלחת למסיבת קצף, עם המוזיקה האהובה עליכם. את השילוב הזה בדיוק מאפשר ה-Moxie, מוצר חדש מבית Kohler, שאת הלינק אליו שלח לנו רפאל אזי, יקיר המערכת. מדובר בראש אמבטיה שהוא גם רמקול אלחוטי בטכנולוגיית Bluetooth, שמתחבר לכל נגן שלכם ממרחק של יותר מעשרה מטרים. בוחרים טראקליסט למקלחת, לוחצים על פליי, והולכים לחפוף.
קוהלר לא מתפשרים על איכות, וראש המקלחת הסיליקוני הזה מאפשר פיזור מים בצורה חסכונית ובזוויות משתנות, כך שגם אם ביום מסוים תרצו בסה"כ להתקלח בשקט, תוכלו לעשות זאת בלי להרגיש שמשהו פגום במקלחת. החלק של הרמקול מתנתק וניתן לשמוע איתו מוזיקה גם מחוץ לאמבטיה, או לקחת אותו אתכם לטיול, כדי שגם המקלחת בטיול תהיה מהנה באותה המידה. על המוצר עצמו, שלפי המידע שבידינו יהיה זמין למכירה בקרוב, תוכלו לקרוא כאן (יחד עם סרטון הדגמה קצר אך אפקטיבי). עד אז, תוכלו להנות מגבי גזית וליליה, וכמובן מהגבר ששר אצלה באמבטיה, עוד לפני שקוהלר חשבו על זה.
הז'אנר המוזיקלי המכונה Electro (קיצור של אלקטרו-פאנק או אלקטרו-בוגי, מסתבר) מזוהה היום פחות מאשר בעבר, ולא אחת נתקלנו באנשי לילה, בליינים ודיג'ייז, שמשוכנעים שבסה"כ מדובר בקיצור המילה 'אלקטרוני'. בשביל לתקן טעות הסטורית מצאנו עבורכם סרט מצוין בשם 'Darkbeat – An Electro World Voyage', העוסק בהסטוריה של הז'אנר הנהדר ובעל אלף הפרצופים, שאחת לכמה שנים ממציא את עצמו מחדש דרך עיניהם היצירתיות של אמנים רנדומלים, ולמרות שלא נמצא אף פעם בקדמת הבמה, הוא מעולם לא באמת יורד ממנה. בסרט הדוקומנטרי מככבת סוללה ארוכה ועמוסה באושיות אלקטרו כמו להמשיך לקרוא ←
אנחנו אוהבים מוזיקה. מאוד. אנחנו אוהבים אותה בכל פורמט בו היא מהנה. מאוד. אבל כן, אנחנו לא מתביישים באהבתנו לפורמט האנלוגי ההוא. מאוד מאוד. מאוד.
ועכשיו שדאגנו לגילוי הנאות הכמעט רגיל שלנו, אנחנו רוצים להסב את תשומת לבכם לבלוג מבית Tumbler, שמוקדש לאותו הפורמט, ונקרא, איך לא – Vinyl Passion בתרגום חופשי. טאמבלר הוא, באופן כללי, פורמט חברתי מאוד מעניין של Micro Blogging, אבל לא יכלנו שלא להמשך לבלוג הספציפי הזה בגלל העושר שבו. זה כמובן לא רק הנושא, אלא הצבעוניות, האנשים, החפצים, החיבור בינהם והגיוון, שהופכים את האתר הזה לאתר נהדר לשוטטות מלאה בחיוכים ועיניים נוצצות. תהנו.
טוב, אז הבנו שכדי שאדם מסוים ייחשב "מגניב" חייב להיות לו צ'ארט של המוזיקה החביבה עליו. הבעיה היא, שהיינו משוכנעים שהתופעה מוגבלת לדיג'ייז, יוצרים ושאר מרעין. אז חשבנו. ג'וני דפ, פיראט לעת מצוא ושאר תפקידים מגוונים בשאר הזמן, פירסם את המצעד האישי שלו באתר Beatport, ועכשיו אפשר לקרוא לו מגניב באופן רשמי. הצעד נראה כמעט הגיוני, כמה ימים אחרי הפרסום שבראד פיט מוציא ליין חדש של רהיטים בעיצובו. הרהיטים של בראד עולים עשרות אלפי דולרים, והמצעד של ג'וני רק 18 דולרים, אבל היי – הוא מגניב.
האייטם הזה כבר לא חדש, אחרי שהועבר מיד ליד בפייסבוק במהלך היום, אבל מצאנו דרך אחרת לחדש לכם – ברק אובאמה, הנשיא החדש-ישן של ארה"ב, גם כן פרסם מצעד משלו בביטפורט! כן כן, מערכת האודיו של המטוס הנשיאותי "אייר פורס 1" לא ניגנה כאלה חומרים מאז שהריסון פורד היה הנשיא. הרמיקס של סקרילקס לאביצ'י גורם לנו לחשוב שאולי* לא מדובר באמת בברק אובמה, אבל אם חס וחלילה אובמה מצא לעצמו תחביב חדש, הרמיקס הזה לבד יכול היה להכריע את מערכת הבחירות לטובת מיט רומני, לפחות אצלנו.
* – ברור שזה לא באמת ברק אובמה, אבל משעשע לדמיין את זה, לא?
הלינק שלנו היום הוא לינק לתמונה שהיא קמפיין פייסבוקי, לנושא שקשה להתעלם ממנו, ושבינתיים זוכה להתעניינות לא קטנה. רובנו התרגלנו במשך השנים לשלם פחות ופחות על המוזיקה שאנחנו קונים. מדובר בתהליך שהקטין באופן עקבי את כמות הדיסקים שאנחנו קונים, ובהמשך, עם הפיכת הקבצים הדיגיטלים לזמינים באופן "חופשי" להורדה חינמית, גם רכישת המוזיקה הדיגיטלית נפגעת. למרבה הצער, התהליך הזה ממשיך ומתקדם, גם כשהרכישה הדיגיטלית מאפשרת לרוב לקנות שיר/קטע בודד ואהוב מתוך אלבוד במחיר מצחיק, ולא בהכרח לרכוש את האלבום כולו. הקמפיין התחיל בגירסת הגויים לפני שבועיים בערך, וזוכה לאלפי שיירים ומעל 16,000 לייקים.
הקמפיין תוקע אצבע ישר בעין, ומצביע על הרגל אחר שלנו להמשיך לקרוא ←
הרבה מים זרמו בירקון מאז הימים בהם למסך המחשב היו כמה גוונים של ירוק ועד היום. בימים ההם המדפסות כמעט 'דיברו', קירקשו וציפצפו, מודמים שרו סרנדות ובאופן כללי ציוד היקפי היה יותר ווקאלי. אחת החברות הגדולות בתחום דאז היתה חברת Brother. מדפסות, סורקים, דיסקים קשיחים, מודמים, מכונות צילום, ושאר מיני ציוד היקפי מהימים שקדמו ללייזור במדפסות, סוללות ליתיום במכוניות וקופסת קוטג' ביותר מ-6 ש"ח. אבל אלה היו הימים ההם.
בנסיון הרואי להחיות את הציוד ההיקפי הישן, הבמאי Chris Cairns יצר סרטון תדמית לחברת Brother" שמפרסם את הדור החדש של הצעצועים שלה, אבל בדרך עושה משהו גדול בהרבה. להמשיך לקרוא ←
israelunderground 