נעימה לי באוזן

ממש לא מזמן התקיים טקס "גלובוס הזהב", שהזוכים בו נקבעים ע"י תא הכתבים הזרים בהוליווד. רבים רואים בטקס הזה סוג של נבואה לקראת טקס האוסקר, ובמקרים מסוימים רואים בבחירות הזוכים בו סוג של אלטרנטיבה מעט פחות פוליטית מזו של חברי האקדמיה. מעבר לבחירתה של ג'ודי פוסטר לבצע סוג של יציאה מהארון במהלך הטקס, קסמה לי במיוחד הבחירה בשיר הנושא של אדל לג'יימס בונד האחרון – Skyfall. השיר, שמאפיל אפילו על נעימת הנושא האלמותית, מדגים בצורה יפה מאוד עד כמה חזקים הצלילים, שמלווים סרטים.

אז רגע לפני שהבחירות מגיעות לשיאן, עשיתי בחירות משל עצמי, ואספתי עבורכם כמה פסי קול, שמלווים אותי כבר שנים רבות. לא מדובר בבחירת "הטובים ביותר", אלא בקמצוץ מתוך אלה שאהבתי במיוחד. תהנו. 

תסרוקת השנה, אי שם בשנת 1984

כמו שאמר קרמבו ב"מבצע סבתא", הדרך הכי טובה היא להתחיל הכי מהר שאפשר, ולאט לאט להגביר את הקצב. די מתבקש, אם כך, להתחיל עם אחד הסרטים, שגדלתי עליהם בתור ילד – הסיפור שאינו נגמר. שיר הנושא של לימהל הוא אחד היפים, שנכתבו לסרטים מהז'אנר ומהתקופה, אם כי אני חייב להודות, שהנצחת התסרוקת שלו ביוטיוב לא בהכרח עושה טוב לאף אחד. לשאר המוזיקה בפסקול הנפלא הזה נגיע מיד, בדלת האחורית.

דרמה בתוספת מי-ים

בשנת 1981 יצא לאקרנים סרט גרמני בשם Das Boot (הספינה), שמתאר את החיים על אחת מהצוללות הגרמניות, U-Boats, במלחמת העולם השניה ("שעמום, זוהמה ופחד אלוהים", כמו שהיטיבו לתאר באתר IMDB). במאי הסרט היה וולפגנג פיטרסן, שאחראי גם על סרטים כמו "טרויה" עם בראד פיט ו"אייר-פורס 1",אבל זה היה דווקא הפסקול האובר-דרמטי של קלאוס דולדינגר, סקסופוניסט גרמני ומלחין מוכשר, שהפך את הסרט להרבה יותר מקלסטרופובי. היה זה אותו הדולדינגר, שכתב גם את המוזיקה בפסקול המלא של אותו "סיפור שאינו נגמר".

אותה הצוללת בשינוי אדרת

בתחילת שנות ה-90 שלט ברחבות סוג אחר של טקנו, או כמו שאהבנו לקרוא לו אז – טכנו. דיג'יי גרמני בשם אלכס קריסטנסן אימץ לעצמו את סימן הקריאה של הצוללת המככבת בסרט (U-96), ויחד עם עוד מספר חברים נתן לעולם במתנה את אחת מהאדפטציות היותר מוצלחות של התקופה – Das Boot – גירסת הטכנו. מי מכם, שהכיר את סדרת הקומפילציות "טכנומאניה", ככל הנראה זוכר את הקטע הזה טוב מאד. מי שלא – צ'ופרתם.

יצירת מד"ב מופתית

השנה היא 1982. המלחין Vangelis, ששנה קודם לכן הלחין את "מרכבות האש" האלמותי בעצמו, כותב את פס הקול ליצירת המד"ב Blade Runner. הסרט בבימויו של רידלי סקוט, ואשר מבוסס באופן רופף משהו על ספר מצוין של פיליפ ק. דיק, לא ממש הצליח באקרנים כשיצא, אבל מאז ועד היום הפך לאחת מיצירות המד"ב המפורסמות ביותר, ולסרט קאלט אמיתי. נעימת הנושא של הסרט יכולה להעמיד שערות, במקומות שלא ידעתם שגדלות בהם שערות. חובבי הקונספירציות ותאוריות ההעתקה עשוים למצוא עניין בהקשבה לפס הקול המקורי של דאס-בוט, ולתהות אם וונגליס העתיק את הדרמה של דולדינגר, ופשוט הוסיף לה קולות מהעתיד.

1.21 ג'יגה-וואט בשבילכם

ואפרופו עתיד, נעימת הנושא של "בחזרה לעתיד" היא אלמותית כמעט כמו הטרילוגיה עצמה. מרטי מק'פליי ואמט ל. בראון הם אחד מצמדי הדמויות הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע המודרני, אבל דווקא נעימת הנושא מהסרט קופצת לי לראש בארועים רנדומליים לחלוטין, ובנקודות זמן משתנות, בהתאם לרוח הסרטים. פס הקול שכתב Alan Silvestri ממשיכים לעמוד בכבוד במבחן הזמן, גם אם בעוד שנתיים נגיע לנקודת ה"עתיד" בסרט השני, ועדיין לא נוכל להנות מסקייטבורד מרחף או מהסרט "מלתעות 19".

אינדיאנה ג'ונס זה אח

עוד גאון פסי-קול, שיצירותיו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות אחרי שספילברג יבין את הרמז ויפסיק עם השטיות, הוא ג'ון וויליאמס, שכתב את נעימת הנושא והפסקול של סדרת סרטי "אינדיאנה ג'ונס", בכיכובו של הריסון פורד. איכשהו, ובמיוחד אחרי הפלופ הנוראי של הסרט האחרון בסדרה, מצאתי את עצמי זוכר את סצינת הארוחה "הדוחה" בסרט השני בסדרה, את העובדה שאינדיאנה ג'ונס נקרא גם על שם כלב גם בסרט (הכלב של משפחת ג'ונס) וגם במציאות (הכלב של ג'ורג' לוקאס), ואיך לא, גם את נעימת הנושא המצוינת.

דייויד בואי גנב ללימהל את התסרוקת

ולקינוח, שגם יסגור סוג של מעגל, אני מציע לכם שיר מתוך פסקול של סרט פנטזיה נוסף משנת 1986, שחביב עלי עד מאוד – Labyrinth. לא, זוהי ממש לא יצירת מופת, אבל כשהמפיק הוא ג'ורג' לוקאס, הבמאי הוא ג'ים הנסון בכבודו ובעצמו, ואחד הכוכבים הראשיים הוא דייויד בואי, המילה 'קאלט' עולה לי לראש. תקראו לזה אקורד הסיום של חגיגות יום ההולדת של דייויד בואי, אבל יש משהו מיוחד בדייויד בואי לובש את התסרוקת של לימהל, ורוקד ושר בין בובות של ג'ים הנסון בסרט פנטזיה. שיהיה לכולם שבוע מצוין.

תגיות: Back to the Future, Blade Runner, das boot, David Bowie, Indiana Jones, Labyrinth, limahl, neverending story, soundtrack, u96