לפני שאתם מתחילים לקרוא, קחו כמה שניות ותסתכלו לו ישר בעיניים.
לאחרונה הכריז דייוויד בואי על אלבום חדש, שעתיד לצאת ביום הולדתו ה-69, שחל בעוד כשבועיים. די במשפט האחרון, התמים למראית עין, לעורר צמרמורת נעימה בגופם של המכירים את פועלו. רגע לפני האלבום החדש, החלטתי לתת הצצה לקודמו, טעימה מזה העתידי, ואיך לא – גם המלצות לרכישת תקליטים. להמשיך לקרוא
ממש לא מזמן התקיים טקס "גלובוס הזהב", שהזוכים בו נקבעים ע"י תא הכתבים הזרים בהוליווד. רבים רואים בטקס הזה סוג של נבואה לקראת טקס האוסקר, ובמקרים מסוימים רואים בבחירות הזוכים בו סוג של אלטרנטיבה מעט פחות פוליטית מזו של חברי האקדמיה. מעבר לבחירתה של ג'ודי פוסטר לבצע סוג של יציאה מהארון במהלך הטקס, קסמה לי במיוחד הבחירה בשיר הנושא של אדל לג'יימס בונד האחרון – Skyfall. השיר, שמאפיל אפילו על נעימת הנושא האלמותית, מדגים בצורה יפה מאוד עד כמה חזקים הצלילים, שמלווים סרטים.
אז רגע לפני שהבחירות מגיעות לשיאן, עשיתי בחירות משל עצמי, ואספתי עבורכם כמה פסי קול, שמלווים אותי כבר שנים רבות. לא מדובר בבחירת "הטובים ביותר", אלא בקמצוץ מתוך אלה שאהבתי במיוחד. תהנו. להמשיך לקרוא
היום בפינה 'תרבות יום א', שחוזרת אחרי מנוחה קצרה, נחגוג יום הולדת (באיחור אופנתי) לאחת מהאושיות הגדולות של עולם המוזיקה. תכינו ערימה גדולה של נרות.
לפני חמישה ימים, ב-8 בינואר, חגג דייויד רוברט ג'ונס יום הולדת 66. זה לא היה מעניין אף אחד, אלמלא הוא היה מוכר יותר כדייויד בואי. בואי, שלא הוציא אלבום חדש כבר עשור, מאז Reality של שנת 2003, הפיל פצצה גרעינית על ראשם של מעריציו, כשהכריז על אלבום חדש, שיצא השנה, ומתוכו שיחרר קטע ראשון ואפילו קליפ. על החדשות דיברו כל אתרי החדשות והעיתונים באשר הם, אבל כמעט כולם הצליחו להתעלם מעובדה חשובה – בואי הצליח לשמור את ההכרזה כסוד כמוס עד הרגע האחרון, והמידע על האלבום החדש לא דלף לתקשורת ולמעריצים מוקדם הרבה יותר, "כנהוג" בעולם המוזיקה בשנים האחרונות. ההישג הזה לבדו אחראי ללא מעט מעוצמתו של גל ההדף שליווה את ההכרזה.
אלבומיו האחרונים של בואי לוקים מעט בשבלוניות, וחסר בהם קורטוב של ייחודיות, שאפיינה את אלבומיו בתקופות השונות. עדיין, אי אפשר לומר שבואי לא מזדקן יפה, ובאותה קלות מותר לומר, שמה שבואי כבר הספיק לשכוח – רבים עדיין לא למדו. תחת הכותרת הזו צפינו בקליפ החדש שפורסם לרגל יום הולדתו ובמסגרת ההכרזה על האלבום.
בובה-בואי על רקע ברלין
השיר השקט, Where Are We Now, לא מנסה ולו לרגע קט, להסתיר את גילו של בואי, שהפך לאגדה עוד בימי חייו. כהמשך ישיר של אלבומיו האחרונים, המלנכוליים מעט יותר מקודמיהם, גם השיר (הנהדר) הזה לא מנסה לבנות עולם משלו, אלא ממשיך את אותו הקו המלנכולי, שאפיין את בואי עד ההפסקה המוזיקלית שכפה על כולנו. המילים כאילו נכתבו על בואי בעצמו, ומתארות אדם מזדקן, שהוגה בזמן ש"בזבז" בחייו. הקליפ היפהפה מציג הקרנה של פניו של בואי, לצד בחורה לא מזוהה, כשהם מוקרנים על פניה של בובה. מאחוריהם על מסך מוקרנים סרטונים מברלין של שנות ה-70, וכל הקליפ מציג הומאז' מאוד מיוחד לעיר הגרמנית שחוברה לה יחדיו. אם עדיין לא צפיתם בקליפ – אנחנו ממליצים בחום.
יום ההולדת של דייויד בואי, בה קיבלו כל חובבי המוזיקה מתנה, יחד עם פינת התרבות שלנו, הן הזדמנות נפלאה להציץ אחורה לכמה מהשירים החביבים עלינו של בואי. מכיוון שרשימות כאלה קיימות משחר הימים, ואף צצות עכשיו שוב כפטריות אחרי הגשם, ננסה לכוון למקומות מעט שונים, ולתירוצים בעלי גוון אישי יותר. ברור לנו, שמרבית הקוראים יבחרו שירים אחרים מאתנו, אבל זוהי כנראה לא חולשה שלנו, אלא גדולה של בואי. שנתחיל? להמשיך לקרוא
israelunderground 