תת-הכותרת של הבלוג שלנו (והפורום שקדם לו) מצהירה כבר מספר שנים: "מוזיקה, תרבות, וכל השאר". את הסגידה שלנו למוזיקה ניתן למצוא כמעט בכל מקום בבלוג, המלצות ואנקדוטות בנושאי תרבות כאלה ואחרים יש ויש, גם אם פחות, ו"כל השאר" הוא בעצם, כך מסתבר, הגירסה הפוליטיקלי קורקט ל"וויסקי". לאחרונה הבנו, שאחד מחטאינו הוא ההתמקדות בחוש השמיעה (מה שנותר ממנו, בכל אופן) והזנחה של החבר הכי טוב שלו – חוש הראייה. החלטנו לתקן את המעוות…
את דניאלה הורבין אנחנו מכירים כבר מספר לא מבוטל של שנים, אך בעיקר על רחבת ריקודים, לצלילי דיג'יי כזה או אחר/ת, עם או בלי בירה ביד. את ההיכרות הזו החלטנו לנצל לטובת חיבור בין שני עולמות אמנותיים, שלעתים קרובות מאוד מלווים זה את זה, אך מעט מדי פעמים נבנים זה על גבו של זה – יצירה מוזיקלית וצילום.
רבים בעולם הצילום מכירים את דניאלה הצלמת האמנותית, אבל רבים מבין אלו לא מודעים לאהבה המובנית שלה למוזיקה. כל תקופת ילדותה ונערותה סבבו סביב מוזיקה, דרך עבודה בחנויות מוזיקה והכנת פלייליסטים אישיים מתכניות הרדיו של יואב קוטנר; כל אלה תרמו להתפתחות הטבעית של האמונה, כי גם עתידה נמצא בעולם המוזיקה. קצת חינוך קלאסי של נגינה בפסנתר, קצת רוק, קצת קייט בוש, קצת פוסט רוק ואלקטרונית – התפריט המוזיקלי של דניאלה תמיד היה עמוס ומגוון, אבל ברגע האמת בחרה שלא לעמוד מול קהל, ויתרה על קריירה מוזיקלית, ומשם נפתחה בפניה הדרך לעולמות אחרים. החלום יצא לחופש; האהבה נשארה.
אחרי לימוד אמנות בלונדון ובמדרשה לאמנות בארץ, הפכה לצלמת, פתחה גלריה בתל-אביב והשתתפה בתערוכות. התמונה התבהרה, אך הצלילים עדיין חסרים. לפני שלוש שנים הגשימה חלום, כשאזרה אומץ והחלה ליצור מוזיקה אלקטרונית. מעבר לברלין תרם את חלקו לתבשיל, והצלילים והתמונות החלו להתחבר. הבקשה שלנו מדניאלה לחנוך את הגלריה האודיו-ויזואלית של הבלוג התקבלה בשמחה, והתוצאה היא קטע מוזיקלי אותו יצרה במיוחד עבור קוראי Israel Underground, בהתבסס על סדרת צילומים אותם בחרה במיוחד לצורך הפרויקט.
A Summer's Tale (in retrospective)
את סט הצילומים המלא, אשר היווה את הבסיס ליצירה המוזיקלית, אתם יכולים לראות בעמוד התערוכה שנפתח עבורה, הראשון מסוגו בבלוג. להקשיב, להסתכל, להתמוגג.
israelunderground 
להשאיר תגובה