Sunny Vibes
קרוב לוודאי ששמתם לב להורדת הילוך קטנה מצידינו. לא נשקר, אנחנו בתקופה לחוצה קצת וכל אחד שקוע בעיסוקיו. זה לא אומר שנפסיק לפנק אותכם כשמתאפשר לנו. יום חמישי כבר פה ופותח סופ"ש עמוס של שלל אטרקציות. את הבחירות לבילוי או לזמן איכות נשאיר לכם אבל אנחנו רוצים לדאוג לכם למוזיקה טובה. כזו שתגרום לכם להנות, לרקוד או סתם לחייך בנחת. אז נתחיל? להמשיך לקרוא
Photo courtesy of Instructables
נתח נכבד מהבלוג שלנו מתייחס ביראת כבוד לכל הקשור באותו פורמט אנלוגי ואגדי – התקליט. לפני מספר חודשים כתבנו על תקליט שהודפס במדפסת תלת-מימד, ומעט מאוחר יותר גם על תקליט עשוי מקרח. אחרי כמה חודשים של שקט חשבנו שזהו, אפשר לחזור ולנגן תקליטים עשויים מויניל. אז זהו, שלא, ומסתבר שגם חרטי עץ הם אודיופילים לא קטנים. להמשיך לקרוא
לקנדה וסקוטלנד אין יותר מדי במשותף, אבל את האחים Michael Sandison ו-Marcus Eoin זה לא ממש עניין, כשהם התחילו לעשות מוזיקה. את שם ההרכב שלהם הם בחרו לאחר התרשמות מעמיקה מסרטי התעודה של ה-National Film Boards הקנדי, וכבר בגיל 10 שני האחים התעסקו ושיחקו עם מוזיקה, ע"י גזירה והדבקה של חלקי טייפ אחד לשני. הצמד הסופר-מוכשר הזה, תחת השם Boards of Canada הספיק לעשות לא מעט מאז, במיוחד בגזרת ה-IDM והאמביינט, אבל התכנסנו כאן היום כדי לדלג על כל הסיפור המוזיקלי הנפלא שלהם, ולזנק היישר לאלבום החדש שלהם, Tomorrow's Harvest, שעתיד לצאת ב-10 ביוני. זה לא שאין עוד מוזיקה נהדרת בסביבה, אבל אנחנו פשוט לא מסוגלים להתעלם ממוזיקה שנשמעת מיוחדת גם ברוורס. להמשיך לקרוא
בתמונה – מוזיקאי מחונן
בדרך כלל, כשדרכינו מצטלבות עם פיסת מידע טכנו-גיקית למהדרין, מדובר ב"משהו מגניב שאפשר לעשות עם פטיפון ו/או תקליטים". אולי זו השעה, או משהו שאכלנו, אבל הפעם נתקלנו במשהו שמאתגר את גבולות החנוניות, וגם את בלוטות הרטרו, עם ציפוי מוזיקלי פריך. זוכרים את הימים היפים, שבכל אחד מהמחשבים היה כונן Floppy? זה התחיל בדיסקטים הרכים של 360 קיי, התקדם למפלצות בנות 1.2 מגה, ושיא השיאים היה דיסקים קטנים וקשיחים יותר, שהחזיקו כמות מידע בלתי נדלית, או במילים אחרות 1.44 מגה. מסתבר שהגרוטאות האלה מסוגלות להיות כלי נגינה מעניין. מחריד, אבל מעניין. יוזר יוטיוב המתכנה בשם האופנתי MrSolidSnake745 חיבר שמונה כוננים רועשים אחד לשני, ויצר עבורם ממשק, בעזרתו הוא משחזר יצירות מוזיקליות. לא תאמינו מה יצא לו… להמשיך לקרוא
מארק רומבוי לא צריך טובות מאף אחד. לא מעט שנים של עשייה גרמנית, ממרתפי מנשנגלדבאך ועד לב ליבה של ברלין, איך לא, הביאו אותו לגדולות. כמובן שטעם אישי יכול לקבוע אם תאהבו אותו כאמן או לא, אבל אין ויכוח על הסטטוס שהגיע אליו בתוך הסצינה המוזיקלית. את מרבית העשיה והבחירות המוזיקליות שלו מרכז רומבוי בלייבל Systematic אותו הקים בשנת 2004 במנשנגלדבאך (כן, אני אוהב לכתוב מילים מסובכות), אבל בעוד שמותר להתווכח בענייני טעם מוזיקלי, אי אפשר להתווכח עם גדולתו של אדם, שקם בבוקר ומחליט למצוא דרכים מקוריות לתרום לקהילה. להמשיך לקרוא
חבילת פופקורן למיקרוגל – 7.99 ש"ח במכולת
אין דבר יותר הזוי מצפיה בשני אנשים בוגרים עוטפים את עצמם בנייר כסף, ובוחרים במודע להראות כמו חבילה של פופקורן למיקרוגל. צמד החמד Daft-Punk הפכו את הסתרת הפנים בדרכים מוזרות לסוג של אמנות מודרנית, אבל אי אפשר להתווכח עם הטיעון שמדובר באמנות שאינה פוטוגנית בעליל. באתר Inthemix הגדילו לעשות, וריכזו מגוון רחב של תמונות דיג'ייז, המבהירות לעולם הנאור "כיצד אסור להצטלם". אנחנו מודים ומתוודים – לקח לנו לא מעט זמן לרשום את הפוסט הזה, פשוט כי בהינו באתר ולא הצלחנו להביא אם עובדים עלינו או לא. להמשיך לקרוא
יכלנו להתחיל לספר לכם כאן סיפורים מורכבים על לוצ'יאנו, דיג'יי שהצליח למצוא את דרך המלך בין שני האלטר-אגו שמתקיימים על העמדות, לרוב בנפרד. האחד מקדיש את נשמתו ויכולתו לאמנו ולמוזיקה. השני מקדיש את נשמתו ויכולתו לקריזמה מתפרצת על העמדה, גם כשאיכות המוזיקה מוטלת בספק. לוצ'יאנו הוא המוטציה שהצליחה לשלב בין שני העולמות, וליצור אושיית במה עם התנהגות של רוק-סטאר, יחד עם יוצר משובח, שקולע לטעמם של רבים, אבל כמו שאמרנו בהתחלה, אנחנו לא כאן בשבילו. אנחנו כאן בשביל המוזיקה.
בניגוד לרמיקס, שלוקח את מרכיבי קטע המקור וטוחן אותם דק דק, היצירה המכונה edit מטפלת טיפול עדין בקטע המקורי, מוסיפה עליו שכבות עם אופי חדש, ומשנה-לא-משנה אותו. ומצאנו בשבילכם edit שגורם לריור בלתי נשלט, וצמרמורות נעימות בגב. להמשיך לקרוא
פעם שאלו מומחה לרכב איזה רכב יותר טוב – טויוטה, הונדה, מאזדה, או מיצובישי. התשובה שלו היתה "מרצדס ואאודי". יש מי שיגיד שהבחור פשוט צדק, אבל אני עדיין משוכנע שהוא התחמק מבחינה אמיתית ועמוקה של כל הנתונים. הגרמנים אולי טובים בלדחוף מנוע עוצמתי לעיצוב מדויק וכירורגי, ולקרוא לתוצאה זוללת הדלק "רכב מדהים", אבל היפנים מנצחים בסעיף האמינות. אותה השאלה עולה בנוגע למוזיקה. יש איזו סטייה חריפה אצל רבים מחובבי המוזיקה האופנתיים, שסוגדים לכל דבר שיוצא גרמניה, עד שהם שוכחים את אחת מאומות המוזיקה האלקטרונית החשובות – יפן. כן, יפן, שם לא ממש משנה אם אתה הונדה או טויוטה – אתה כנראה תהיה מעניין.
ובנימה אופטימית זו ניגש לבחירה המוזיקלית שלנו, להעברת השרביט מסוף השבוע שהסתיים, אל תחילת השבוע החדש. להמשיך לקרוא
יום א' הזה אינו יום א' רגיל. הרצון העז שלנו לפרסם ולקדם תרבות בפינה הקבועה-ככל-שניתן שלנו, "תרבות יום א", נתקל בחומה בצורה של רגשות מעורבים, בשל הקרבה ליום הזכרון לחללי צה"ל. ככה אנחנו, מצד אחד לא שוכחים לרקוד ולהנות, ומצד שני לא שוכחים את ההסטוריה, שמאפשרת לנו לרקוד ולהנות. ביום הלא רגיל הזה מצאנו פתרון מיוחד ויפהפה לדילמה שלנו; כזה שיאפשר לנו לחלוק אתכם את הבחירה התרבותית שלנו, וגם יאפשר לכל אחד ואחת להתחבר אל מעמקי הנפש, ולהתייחד עם הזכרונות, התחושות והמחשבות היום ומחר. להמשיך לקרוא
תום קרוז – ברמן, טייס, סמוראי, סוכן ספורטאים, סוכן חשאי, קצין גרמני, ערפד, ומאמין דגול בחייזרים. עכשיו קרוז חוזר אלינו לסרט "מדע בדיוני הלך כדור הארץ אבל לא נורא קרוז יסדר הכל", שההפתעה הגדולה בו, אם תשאלו אותנו, היא פס הקול שלו. ההופעה המרשימה של ההרכב M83 בארץ הקודש אי שם ביולי 2009, הצליחה לשוות למועדון הבארבי תחושה חללית מוזרה, ספק מנוכרת ספק אינטימית, אבל השאירה אותנו מבסוטים וממהרים להתמכר לצלילים של אנתוני גונזאלס ולווקאלים המרטיטים של מורגן קיבי. הבחירה בהרכב אינדי-אלקטרוני להכנת פס-הקול לסרט מד"ב עתיר תקציב עשויה להרים גבות, אבל השידוך בין ההרכב, שקרוי על שם הגלקסיה הספירלית Messier 83, לקרוז, שלעתים מתנהג כאילו הגיע מאותה הגלקסיה בדיוק, מפתיע לטובה. להמשיך לקרוא
israelunderground 