Tag Archives: rave

בדרך לחירות עוצרים במרחבים הפתוחים

4 מאי

path

כבכל יום עצמאות המתקרב בצעדי ענק, כך גם השנה מצאנו עצמנו טובעים בשטף ארועים ומסיבות. לעתים נראה כאילו בעצמאות כל מטאטא יורה, אבל כמו בכל מקרה אחר בחיים, האתגר הוא להפריד את המוץ מהתבן. בארוע פורים שקיימו חברי צווות Eclipse יחד עם צוות Tuning Shadows מצאנו עצמנו פעורי פה מול הפקה, שנראה היה כאילו נחתה מכוכב אחר. אל תטעו, יש בארץ צוותי הפקה מצוינים למסיבות שאינן מוגבלות בארבעה כתלי מועדון, אבל כשגישת העבודה היא "השמיים הם ממש לא הגבול", מצאנו עצמנו מסוקרנים ומוקסמים. 

שיחות עם חברי ההפקה גילו שיש לנו כיווני מחשבה שחולקים לא מעט זה עם זה, כך שמצאנו עצמנו משתפים פעולה וקונספציה בליל העצמאות. עם אורחים מעניינים מארצות ניכר, וצוות דיג'ייז כחול-לבן, שעושה כבוד למקצוע, הדרך שלנו ושלכם לחירות עוברת במרחבים הפתוחים.   להמשיך לקרוא

Epilogue / Prologue

2 מאי

אומרים שסוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר. התפר הזה בין העבר המפנק והעתיד המסקרן הוא מקום מפגש פורה ומאתגר, כמעט כמו שני זרמים מנוגדים באוקיינוס, שנפגשים ליצור איזור עתיר חיים וצבעים, שזוכים לסדרות בנשיונל ג'אוגרפיק. בעוד חודש בדיוק אני עולה על מטוס למספר שנים בקנדה, ונקודת הזמן הטעונה הזו היא בדיוק הרגע הנכון למופע זיקוקים אחד אחרון.   להמשיך לקרוא

תרבות יום א – קלאבינג משנה עולם

1 ספט

הבחור שבתמונה מסמן V עם הידיים, אבל הרזומה שלו מלא באינספור V שכאלה. גם אנחנו לא באמת הכרנו את Idris Elba עד לא מזמן, אבל ויקיפדיה עדכנה אותנו, שמדובר באיש אשכולות לא קטן. אם הפנים שלו מוכרות לכם, זה ככל הנראה בגלל שהוא שחקן טלויזיה וקולנוע מוערך, שהופיע ושיחק בין היתר ב- American Gangster, Takers, The Losers, Thor וברבים אחרים. באגף חוש השמיעה הוא גם מפיק וזמר היפ-הופ וסול, ששיתף פעולה עם אנג'י סטון, באסטה ריימס וג'יי זי. לאחרונה גם אימץ לעצמו את שם הבמה Driis אותו מטפח מעט יחד עם קריירת דיג'יי עדכנית. כל ההישגים האלה טובים ויפים, אבל הישג אחד אחר שלו הוא הסיבה שאנחנו כאן היום. קלאבינג.

לא, אידריס לא המציא את הקלאבינג, אבל הוא מגיש את הסרט הדוקומנטרי How Clubbing Changed the World, ועל הדרך גם את החיים של לא מעט מקוראי הבלוג הזה. אם גם בחיים שלכם נגע ה'קלאבינג', אתם לא רוצים לפספס את זה.  להמשיך לקרוא

ענני אבק של אושר

19 אפר

את הימים האחרונים מאז ערב יום העצמאות, בהם לא זכיתם לקרוא דברים חדשים בבלוג, בילינו כמו שני ג'אנקיז, מחויכים ומפויחים אחרי לילה ירושלמי מטורף מאין כמוהו. המחשבה הראשונה שלנו היתה שאי אפשר לתאר במילים את החוויה האישית שלנו, שנבלעה לה בתוך החוויות של המוני הרוקדים והדיקטטורים ב"דיקטטורייב". המחשבה השניה היתה בליל של אותיות והברות, שביום אחר עשויות היו להרכיב משפט קוהרנטי, אבל הסתיימו רק ב"אההההה…." ועוד חיוך הזוי של אושר צרוף. במחשבה השלישית הבנו שהפתרון הוא שימוש בתמונות שצילמנו. 

בעוד שבתל-אביב המשטרה היתה עסוקה בנקמנות בזויה בכל מי שקשור לחיי הלילה, ואשר העז להשקיע זמן, כסף ומרץ בהפקת מסיבה שמחה שלא במועדון, בירושלים שידרו עסקים כרגיל. בערך. בכל זאת, אף אחד משנינו לא חשב שיש משהו רגיל בלילה, בו לא רק שנזכה סוף סוף לרקוד לצלילי אמן שהשפיע בצורה משמעותית על הטעם המוזיקלי שלנו בואך בואך טקנו/טכנו, אלא גם נזכה לחמם אותו. התמונות בהמשך הן קצה הקרחון, ולחיצה עליהן תפתח אותן בגודל מלא. שנתחיל?

function_01

סאונד-צ'ק לפני פאנקשן, עם תקליט של פאנקשן

קשה לתאר את הלוקיישן המטורף בו התרחש הרייב. מרכז ירושלים, כניסה לחניון, שטח רחב ידיים בו הרחבה החיצונית, ובקצהו מבנה נטוש ויפהפה מאבן ירושלמית. בתוכו – Mayhem. להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: