ענני אבק של אושר

19 אפר

את הימים האחרונים מאז ערב יום העצמאות, בהם לא זכיתם לקרוא דברים חדשים בבלוג, בילינו כמו שני ג'אנקיז, מחויכים ומפויחים אחרי לילה ירושלמי מטורף מאין כמוהו. המחשבה הראשונה שלנו היתה שאי אפשר לתאר במילים את החוויה האישית שלנו, שנבלעה לה בתוך החוויות של המוני הרוקדים והדיקטטורים ב"דיקטטורייב". המחשבה השניה היתה בליל של אותיות והברות, שביום אחר עשויות היו להרכיב משפט קוהרנטי, אבל הסתיימו רק ב"אההההה…." ועוד חיוך הזוי של אושר צרוף. במחשבה השלישית הבנו שהפתרון הוא שימוש בתמונות שצילמנו. 

בעוד שבתל-אביב המשטרה היתה עסוקה בנקמנות בזויה בכל מי שקשור לחיי הלילה, ואשר העז להשקיע זמן, כסף ומרץ בהפקת מסיבה שמחה שלא במועדון, בירושלים שידרו עסקים כרגיל. בערך. בכל זאת, אף אחד משנינו לא חשב שיש משהו רגיל בלילה, בו לא רק שנזכה סוף סוף לרקוד לצלילי אמן שהשפיע בצורה משמעותית על הטעם המוזיקלי שלנו בואך בואך טקנו/טכנו, אלא גם נזכה לחמם אותו. התמונות בהמשך הן קצה הקרחון, ולחיצה עליהן תפתח אותן בגודל מלא. שנתחיל?

function_01

סאונד-צ'ק לפני פאנקשן, עם תקליט של פאנקשן

קשה לתאר את הלוקיישן המטורף בו התרחש הרייב. מרכז ירושלים, כניסה לחניון, שטח רחב ידיים בו הרחבה החיצונית, ובקצהו מבנה נטוש ויפהפה מאבן ירושלמית. בתוכו – Mayhem. כמה עשרות מטרים משם, אנשים נעים מצד לצד ברחוב, בדרכם לחגיגות העצמאות, לא מודעים כלל לארוע שהולך ומתפתח ממש מעבר לפינה. מערכת הסאונד הנהדרת כבר כוונה במקצועיות רבה, וזה הזמן לסאונד-צ'ק. באופן סמלי ומכוון בחרתי את אחד מהתקליטים באלבומו החדש והמדהים של פאנקשן, אותו אני מחמם. שני הקטעים בצד הזה מתאימים בדיוק למטרה. Inter המהפנט בודק איך נשמע הסאונד המלטף, ואילו Incubation הבועט מוודא שהאבן הירושלמית בקירות מסוגלת לספוג לא רק אווירה, אלא גם באסים ובעיטות.

function_02

פאנקשן עם לפטופ ושני קונטרולרים. ואחד שפם גדול

פאנקשן מגיע, ומתחבר גם הוא. אילו הקירות היו יכולים לדבר, הם היו מבקשים שהסאונד-צ'ק שלו לא יסתיים. אפילו הדיקטטור שעל הקיר מחייך, בשעה שהויג'יית מדליקה את המקרן בשביל להתכונן. אפשר להתחיל.

function_03

דיקטטורייב בחסות המיטב שיש לאנושות להציע

בינתיים ברחבה החיצונית מסתיימות ההכנות. תמונות דיקטטורים נבחרים מוצגות לראווה, וסדאם חוסיין מדגים בגאווה ששמורה לרודן שנתלה, עד כמה משמעותי השפם לכל דיקטטור מתחיל.

function_04

מלאכים בשמי ירושלים

מעבר למצעד הרודנים, מעל העמדה ברחבה החיצונית נתלה לו מלאך, עליו הוקרנו ויז'ואלז. המלאך נבנה בירושלים, נחנך במסיבה תל-אביבית, וחזר לעיר הקודש כדי להשתלט על הרייב ולתת משקל-נגד לקים זונ'ג און, המנהיג הנערץ. בסרטון הזה תוכלו לראות גם איך הוא נבנה. התרשמנו.

function_05

רק אני והצל שלי, בתחילת הלילה

ברומא התנהג כרומאי, וברייב ירושלמי התנהג כמו דיקטטור. שלוש וחצי שעות של שכרון חושים וטקנו מתחילות להפלט להן מתוך תיק התקליטים הגדול שליווה אותי לירושלים. הלילה הזה לא מעוניין במשחק מקדים, ובדיקטטורייב האזיקים והשוט נשלפים מהר, בעוד נוזל הסיכה…מיותר לחלוטין. גם השפם מסכים.

function_09

I call it….Dictatorrrrrr

function_08

הדיקטטור הגדול חושף את גלימתו, בטרם חושף עוד כמה איברים

function_10

המשמר הנשיאותי של קדאפי? חובבניות! שלנו יותר טוב.

הרייב מתחיל לבעבע בתוך המבנה ומחוצה לו. לצד המלאך המפואר מיצגי דיקטטורים גונבים את תשומת הלב של הנכחים. גנרל בצבא העם מסובב את העולם על האצבע הקטנה, והדיקטטור הגדול מנופף בגלימתו לכל עבר. המשמר הנשי(אותי) שומר על הסדר, מה שלא ימנע מהדיקטטור לחשוף מאוחר יותר אי-אלו איברים מוצנעים לצינת הלילה הירושלמי, ולהשפריץ בקבוקי יין-נתזים על כל דורש, וגם על כל מי שאינו דורש.

function_07

עוד אחד ועוד אחד…

function_12

…ודיייי

עוד תקליט ועוד תקליט, ואז פאנקשן מתגנב בשקט לעמדה. אני מחייך לקהל שגודש את המבנה המרשים, שמצידו מודה לי וניגש לטפס על התקרה והקירות. האדון הנכבד פאנקשן (א.ק.א דייב סאמנר) פוצח במחרוזת טקנו משובח, ואני ניגש לצד השני של העמדה, אותו אני אוהב כמעט באותה המידה.

function_13

פאנקשן מציץ

function_14

ומתנפל על העמדה

המציאות עולה על כל סרטון

function_15

הקהל מצידו שואג משמחה

function_19

ומשתולל ומשתולל ועוד קצת משתולל

function_16

ילדים וילדות, עזרו לנו למצוא את פאנקשן

מזג האוויר בחוץ מתקדר, אבל עבור הירושלמים אפילו לא מדובר במכה קלה בפגוש. בתוך הרחבה הסגורה פאנקשן לא מרחם. ענני אבק עולים באוויר ונוחתים באלגנטיות על כל נעל וכל מכנס בשעה שאנשים לא מפסיקים לרקוד ולהשתולל. צינת הבוקר חודרת במשבים קצובים דרך החלונות החשופים, כאילו גם מזג האוויר מבסוט מהמוזיקה. השמש הקרה עולה לשמיים, והאור הנלווה מסמן שהקהל רוקד כבר כל הלילה בלי הפסקה. ככה עושים מסיבה.

function_17

דייב סאמנר מבסוט מהחיים

function_18

תסתכלו טוב, הלילה נעשתה הסטוריה

השעה שש וחצי בבוקר. ברחבה החיצונית מטפטף גשם קל והמסיבה הסתיימה מזמן. בפנים פאנקשן מנגן הדרן על גבי הדרן על גבי הדרן לקשים שבקשים, שנותרו על הרחבה המאובקת, מתקשים להוריד את הידיים או להפסיק להזיז את הרגליים. זהו, נגמר. אחרי סשן צילומים למזכרת ובמהלך ארוחת בוקר משותפת, דייב מספר לנו, שהמסיבה בירושלים היא הטובה ביותר שהוא ניגן בה השנה עד כה. כמו כל יהודי טוב הוא גם מאושר מההזדמנות לנגן בירושלים לפני תל-אביב, ולא מפסיק למלמל שהוא חייב לחזור לכאן. אנחנו לא נתווכח איתו, כמובן. 

*** תודה מיוחדת לתלתליסטים, דלישעס ואן-פקטוריאל על ההפקה הנהדרת הזו. ***

אם נהניתם מהמילים והתמונות, אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרינו כאן בבלוג, ובעמוד הפייסבוק הנלווה שלנו, בו מעודכנים כל הפרסומים שלנו, ועוד. 

מודעות פרסומת

2 תגובות to “ענני אבק של אושר”

  1. קורא מודאג 19/04/2013 בשעה 10:11 #

    עוד יותר מתבאסת שפספסתי 😦 ביקורות שליליות בתגובות בבקשה! 😉

  2. israelunderground 19/04/2013 בשעה 16:24 #

    היה רע, נורע, זוועה, מגעיל, מזעזע, קר, חשוך, יותר מדי אנשים, בירה מפחית, בלי חלונות, בלי רצפת פרקט, יותר מחצי שעה נסיעה, סבלתי מכל רגע…ממש אבל

    אה כן, ואני שקרן פתולוגי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: