Tag Archives: Sterac

עושים סוף ל-2016, חלק ג

30 דצמ

כמעט וסיימנו את סיכום השנה שלנו. אחרי חלק ראשון אנרגטי וחלק שני מרגיע, מגיע החלק השלישי והאחרון ברוח החגים. כידוע בחג-המולד ההוא של הגויים, נהוג לבקש מתנות מאיש מבוגר עם זקן לבן ובגדים מוזרים, או כמו שקוראים לו אצלנו – היפסטר.

לא אחת מוצאים עצמם חובבי המוזיקה מול שוקת שבורה, כשמנסים ולא מצליחים למצוא קטע או אלבום ישן, שמתגלים כקשים להשגה. לעתים מלאכתם של צדיקים נעשית ע"י אחרים, והקטעים מודפסים שוב, כחלק מאוסף או בתור "ריפרס". כדי להתאים לאווירה, החלק השלישי הוא ריכוז מתנות מוזיקליות, שקיבלו חברי הנבחרת ב-2016, כחלק מאוספים וריפרסים שעלו שוב באוב, ושימחו לבב אנוש. 
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חמישים גוונים של כתום

16 יול

Steve Rachmad

טכנו היה מאז ומתמיד אחד מהז'אנרים האהובים עלינו. יש משהו כמעט לא טבעי בז'אנר, שמסוגל לאגד תחת כנפיו גם צלילים, שהייתם מצפים לשמוע במעלית בניין משרדים מפונפן, וגם קולות שנלקחו ממיטב הנגריות. זהו הקסם של טכנו, שבלי למצמץ משלב את המלודיה עם הכוחניות, ואת הפשטות עם המופשטות. הפיוריסטים וכל מי שאוהב לבחור צד יספרו על מקורות הטכנו בדטרויט. יהיה מי שיתרפק על הסאונד המכני הקשה של ה"טרזור". אחרים אוהבים בכלל את האבסטרקציה והמינימליזם של תקופות מאוחרות יותר. דווקא בהולנד, שידועה במחוזותינו ככר הדשא עליו פרחו הקלאב-טראנס, אייאקס אמסטרדם, ועוד כמה מוצרי לוואי מענף הבוטניקה, התפתח עם השנים שילוב מאוזן בין טכנו כוחני למלודי.

למרות צבע עורו, שגורם לרבים לחפש את כתובתו בדטרויט, Steve Rachmad הוא הולנדי מכף רגל ועד ראש, ומחלוצי התיישבות הטכנו בהולנד, אליה הביא במוחו הקודש את כל מה שטוב מעבר לאוקיינוס. כשהתחיל לשחק עם מוזיקה, אי שם לפני 25 שנים, היינו עסוקים בעיקר בשירים של ניק קרשאו ובלהיות ילדים. כמה וכמה שנים אחר אחר כך, והתקליטים שלו מככבים להם על הפטיפונים במסיבות, כשהדיג'יי והקהל מתחרים בינהם מי נהנה יותר מהמוזיקה. בקפיצה חדה להווה, כל כך שמחנו לגלות שהדיג'יי והיוצר הנהדר הזה מתארח בארץ, שהחלטנו לקשור את יותם אבני לכסא, כדי לספר לכולם עוד קצת עליו.

ועכשיו נעביר את רשות הכתיבה ליותם אבני, שאכל איתנו מאותו המסטינג בישראל-אנדרגראונד, ואסף לנו המון מוזיקה מצויינת, למרות שקשרנו אותו לכסא… להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: