To Infinity and Beyond

שלום, נעים להכיר. חלק מכם אולי זוכרים אותנו, אבל גם אם לא – אנחנו לא מאשימים אתכם. אחרי הכל יצאנו לחופשה ללא תשלום (וללא חופשה), ואנחנו מאיימים לחזור לעניינים כבר חדשיים בערך. לצערם של המספידים, לא באמת הלכנו, ולכן תמיד נהיה כאן…כמעט כמו מס הכנסה וכמו חתיכות התירס שנתקעות בשיניים, כשאוכלים פופקורן. היה רגע קצר, בו חשבנו לתת לאייטם את הכותרת "יחסינו לאן?" ולפתוח במשפט השחוק "אחרי הפסקה קלה להתרעננות חזרנו אליכם" כאילו כלום לא קרה, אבל במחשבה שניה הבנו, שנכון יותר יהיה לשאול בעצם "אז לאן עכשיו?", ומיד לרוץ ולענות בכותרת. דחיית סיפוקים – לא בבית ספרנו.

במבט אל הבור העצום בין הפוסט האחרון שלנו לזה הנכחי, גילינו שבחודשים האחרונים השמיים נפלו וסדרי עולם השתנו. כן כן, בזמן שרקדתם, חפרתם בארגז תקליטים או בספריית האם פי 3 על המחשב, קרו מספיק דברים גדולים, בכדי שלא נוכל להמשיך בלי להצביע עליהם לכל הפחות. אל תשאלו…נו טוב, תשאלו, תשאלו…

ככה זה כשנותנים לגוגל לתרגם מיפנית לאנגלית

לקראת סוף 2010 הכריזו בפנסוניק, שאחרי יותר מ-35 שנים הם מפסיקים לייצר את הפטיפונים תחת המותג Technics. ההגיון מאחורי ההחלטה הזו, דווקא בתקופת פריחה ושגשוג מחודשים של הפורמט האנלוגי (להלן: "תקליטים"), היה עקום במקרה הטוב ומזעזע במקרה הרע. הם אולי לא היו מוצר חובה בביתו של האודיופיל המצוי, אבל מדובר בסוסי עבודה שלא בכדי אף אחד לא התקרב לרמת העמידות שלהם במשך יותר מ-35 שנה. ואז, באפריל השנה, הכריזו בחברת Pioneer על ה-PLX-1000 – פטיפון מקצועי חדש, שייתן מענה לחסרונו של הטכניקס האהוב. הביקורות הראשונות נעו בין התלהבות רבתי לתחושה של חילול הקודש. האמת, מצידה, נמצאת כמעט כמו תמיד – באמצע.

לצופה הציני, שמכיר את סגידתה של פיוניר לציוד דיגיטלי, הבחירה לצאת עם מוצר "חדשני" ואנלוגי למהדרין בעיתוי הזה, נראית ונשמעת בגדר "למה להלחם בטכניקס ולהפסיד? פשוט נשב בצד עם פינה-קולדה, נחכה שימותו בשיבה טובה, ואז נזנק לזירה בשאגות נצחון". פיוניר העתיקו את ליבת המוצר של טכניקס והדביקו עליה מדבקה של פיוניר. האח! הידד! ציניות בצד, בפיוניר ביצעו שינויים והוסיפו תוספות חשובות למוצר, אך לא מדובר בשינויים מרחיקי לכת, שטכניקס בעצמם לא היו מבצעים אילו רק היו ממשיכים להשביח את הפטיפון שלהם. השורה התחתונה מהשוואות בין המקור לשיבוט, היא שקהל היעד של פיוניר הוא מי שמחפשים פטיפון ראשון "הכי קרוב שאפשר לטכניקס", ופחות למי שיש לו כבר טכניקסים. אנחנו מצידנו מחכים שמישהו בפנסוניק יגיד "עבדנו עליכם".

אל תקשיבו לנו. תקשיבו לבחור עם הזקן

החיים אינם ורודים, כך מסתבר, ולצד המוצר האנלוגי החדש של פיוניר, לחברת Vestax נגמר הסוס. ווסטאקס לא מבינים בסוסים אלא בציוד מוזיקלי. הסיפור של החברה היפנית מתחיל עוד בשנת 1977, כשהתעסקו בעיקר בבניה של גיטרות אלקטרוניות, מהסוג שהיו מככבות בקליפים בשנות השמונים. גיטרות בצד, את השם המוצלח שלהם השיגו בעמל רב בבנייה של מיקסרים לדיג'ייז, אם כי הנסיון שלהם להתחרות בטכניקס במהלך שנות התשעים עם סדרה של פטיפונים, המכונים PDX, לא בדיוק צלח. למרות נתונים טכניים מרשימים מאוד, השם של טכניקס היה שם כבר עשרים שנה, וחזק כמו יהלום מלוטש. את שיעורי הבית שווסטאקס לא עשו מישהו בפיוניר למד טוב טוב…

Vestax PCV-275 המיקסר של גיא מאז ולתמיד

במשך השנים סדרות המיקסרים של ווסטאקס נחשבו הלחם והחמאה של תקליטני טקנו והיפ-הופ, בשל הגישה הישירה שלהם, ההמנעות מגאדג'טים מהבהבים, הסאונד החד והעמידות הנפלאה שלהם בפני הטבע, עמדות לא יציבות ואנשים שיכורים. ואז הגיע המיתון ביפן, אחריו בריצה קלה הגיע הבנק, ובאמצע אוקטובר השנה החלו לצוץ שמועות על פשיטת רגל של ווסטאקס. השמועות הפכו לעובדה מוגמרת, והעולם איבד עוד חברה שרבים עוד יתגעגעו אליה. אחת מהתגובות באתר RA, לחדשות על הסגירה של ווסטאקס, הצליחה לסכם יפה את כל המחשבות שלנו בנושא: 

"Goodbye, my old friend. You raged, raged against the dying of the light, but the world no longer needs metal things. It prefers plastic now, and buttons that flash. You poor thing, you couldn't 'live remix' and 'sync', and for that you paid the death price. Oh mighty Vestax, you made me feel so safe. One time I actually dropped you, and you still worked perfectly when I picked you up! Those were crazy days."

מצד אחד האולדסקול סובל מנטיות אובדניות של פשיטת רגל, ומצד שני זוכה לכבוד כמוהו לא זכה מאז ימי אנטיוכוס. מבלבל? בצדק, אז בואו נעשה סדר. 2014 היא השנה השביעית ברציפות בה מכירות תקליטים (שחורים עם חור באמצע) מזנקות השמיימה בסערה. אלבומים כמו Endless River של הפינק-פלויד תרמו השנה לזינוק, אבל גם ההייפ הכללי מצביע לכיוונו של הוויניל. עם מספרים כאלה אפשר להניח שכל אחד ירצה להדפיס תקליטים בביתו ולהיות מליונר, לא?

לא. ממש לא. למטבע הנוצץ הזה יש צד שני, וחגיגות "הזינוק המטאורי" עדיין מתייחסות לנתח של כ-3.5% מלהיבים מסך מכירות המוזיקה. דיסקים עדיין מחזיקים בציפורניים בערך 30% ו-65% שייכים לפורמטים דיגיטלים (אם-פי-3 ושות'). זה מחבר אותנו לאחת התופעות המוזרות ביותר בהווה, ולאחת השאלות הגדולות יותר בכל הקשור לעתיד הפורמט.

הציוד המכני להדפסת תקליטים ישן, מיושן ונוטה להתקלקל, ומעט המפעלים לייצור וויניל תקועים במרדף אחר חלקי חילוף מאובקים שאפשר לשפץ. אמנם לעתים מפעלים נפתחים מחדש, אבל מרבית אלו הקיימים לא מצליחים כבר לעמוד בביקוש הגואה, והענף מתקרב לנקודת רוויה. האם מפעלים חדשים יקומו מספיק מהר על מנת להתמודד עם הפריחה המחודשת, או שמא יתפתחו עיכובים בייצור, ואיתם עליה במחירי התקליטים, מירמור ודרישה לצדק חברתי ומע"מ אפס? כל זאת ועוד בשנה הקרובה.

עכשיו אחרי שעשינו שיעורי בית והורדנו את כל האבנים הכבדות מהלב, אפשר להמשיך הלאה. אנחנו מתרגשים. חשוב לנו להזכיר לכולכם/ן, שהחיים שלכם יהיו מלאים ומספקים הרבה יותר, אם רק תצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו ממש כאן, ושכתובת האימייל שלנו israelunderground@gmail.com מזמינה אתכם לשלוח לנו כל נושא או רעיון, שהייתם רוצים שנכתוב עליו. ראיתם משהו מעניין? נשמח אם תשתפו אותנו.

תגיות: Bankrupcy, discontinued, dj mixer, Israel, mp3, PCV-275, Pioneer, PLX-1000, RA, records, Resident Advisor, sl-1200, SL-1210, Technics, Underground, Vestax, vinyl