Tag Archives: Underground

הצלע החסרה

7 פבר

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן, וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם (בראשית, פרק ב').

הרבה מים עברו בפרת ובחידקל, מאז בראשית פרק ב' וניתוח הסרת הצלע שעבר הגבר-גבר הראשון, אבל גם בסיומה של 2014 ניתן היה לומר בלב שלם, שהיחס הגברי לנשים מבוסס לעתים על התחושה, שהאשה היא יותר "נגדו", מאשר "עזר כנגדו". תעשיית המוזיקה וחיי-הלילה בה אנו עוסקים, בין היתר, מהווה כר-גידול לדוגמאות של יחס מסוג זה.

בהשמע ה"גונג" לסיום 2014 פורסמה במגזין Thump כתבה על היחס לנשים בתעשיית המוזיקה בכלל ועמדת הדיג'יי בפרט, נכון לסוף השנה. הכתבה מציגה את אחוז הנשים המשולבות בליין-אפים של הפסטיבלים הנחשבים, כמייצג את יחסן על עמדות הדיג'יי בכלל, יחד עם התבטאויות שוביניסטיות ושנויות במחלוקת של מפיק ופרפורמר ידוע, עם פה גדול ואישיות קטנה בהרבה. מהר מאוד הבנו, שמבט מרוחק על מספרים מרחבי העולם, כמו גם קריאת דעותיו של אנטגוניסט ידוע בציבור, לא באמת מייצגות את הסביבה בה אנו פועלים. הבנה זו גרמה לנו לתהות לגבי קיומה של התופעה דווקא בחצר האחורית שלנו, ולא רק על הדשא של השכן.

התלבטנו רבות אם זו אבן שאנחנו מעוניינים להפוך, והחלטנו שנחטא למנדט שניתן לנו בעצם קיומו של הבלוג, אם נבחר להתעלם מהנושא. האייטם הזה אולי לא יהיה נעים לקריאה עבור רבים, אבל לדעתנו הוא לא פחות מהכרחי. אנחנו מקווים שתבחרו להסכים אתנו ותקראו את כולו.
להמשיך לקרוא

To Infinity and Beyond

22 דצמ

שלום, נעים להכיר. חלק מכם אולי זוכרים אותנו, אבל גם אם לא – אנחנו לא מאשימים אתכם. אחרי הכל יצאנו לחופשה ללא תשלום (וללא חופשה), ואנחנו מאיימים לחזור לעניינים כבר חדשיים בערך. לצערם של המספידים, לא באמת הלכנו, ולכן תמיד נהיה כאן…כמעט כמו מס הכנסה וכמו חתיכות התירס שנתקעות בשיניים, כשאוכלים פופקורן. היה רגע קצר, בו חשבנו לתת לאייטם את הכותרת "יחסינו לאן?" ולפתוח במשפט השחוק "אחרי הפסקה קלה להתרעננות חזרנו אליכם" כאילו כלום לא קרה, אבל במחשבה שניה הבנו, שנכון יותר יהיה לשאול בעצם "אז לאן עכשיו?", ומיד לרוץ ולענות בכותרת. דחיית סיפוקים – לא בבית ספרנו.

במבט אל הבור העצום בין הפוסט האחרון שלנו לזה הנכחי, גילינו שבחודשים האחרונים השמיים נפלו וסדרי עולם השתנו. כן כן, בזמן שרקדתם, חפרתם בארגז תקליטים או בספריית האם פי 3 על המחשב, קרו מספיק דברים גדולים, בכדי שלא נוכל להמשיך בלי להצביע עליהם לכל הפחות. אל תשאלו…נו טוב, תשאלו, תשאלו…
להמשיך לקרוא

מחממים את הסאב

12 אוג

Domenic Cappello

נכנסים למועדון. המעבר החד מתאורת הרחוב החדגונית למופע, שמלטף את הרחבה הריקה למחצה, שוטף את העיניים בגל צבעוני. הווליום עדיין נמוך יחסית אבל הבאסים רוטטים ועושים נעים בבטן. חמש דקות עוברות, ואחרי שאמרתם שלום לבעלים של המועדון, לברמנים החביבים עליכם ולתאורן הנחבא לו אי שם בפינה, אתם כבר עם משקה ביד, מתנועעים במרכז הרחבה. הצלילים נשפכים לכם בלי מעצורים אל תוך הנפש, ממלאים אתכם באנרגיות לקראת לילה בלתי נשכח. זהו, חברים וחברות, החימום.

היום קצת קשה להאמין, כשמסתכלים על ההתעלמות הכמעט-גורפת של הקהל המקומי מהמחממים, שבימים מתוקנים פתיחת דלתות המועדון היו סימן לתחילתה של החוויה הלילית, ובמידה רבה גם לשיאה. אלו הן השעות בהן תשומת הלב של הדיג'יי לכל אחד מהרוקדים מולו היא הגדולה ביותר. כל בליין מקבל יחס מוזיקלי אישי, ואת הצלילים הנכונים, שיתפסו אותו במקום הנכון, ויגררו אותו עד הבוקר עם חיוך גדול. אם חימום טוב עושה לכם גלי חום נעימים, הגעתם לפוסט הנכון… להמשיך לקרוא

תרבות יום א' – הכל חוץ מברלין

17 מרץ

Why Amsterdam

אי שם בעבר הלא רחוק מדי, אמנים כמו טייסטו היו השגרירים הכי יעילים של הולנד בעולם הגדול בכלל ובישראל בפרט. אגדות אורבניות מספרות על דרכונים ישראלים שהונפקו לדיג'ייז הולנדים, כדי להכיל את כמות החותמות הישראליות בהם. ההמוניות הזו היא חלק מתהליך ההיגררות למיינסטרים של הסצינה ההולנדית/אמסטרדמית. תהליך מתמשך זה הפך את אמסטרדם במשך השנים מבירת הקלאבינג הרשמית, לסוג של כינור רביעי אחרי ברלין, ברלין וברלין. בתרבות יום א' השבוע ניתן לכם הצצה אל העולם המחתרתי והמתחדש, בו החלונות הם אדומים, אבל ממש לא רק.  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: