דמיינו לעצמכם עולם אמיץ, בו אדם אמיץ לא פחות מכריז, כי מצא פתרון להעלמות יערות הגשם. לא, הוא לא מצא דרכים לפתור את תלות העולם בכריתת עצים, אלא מצא את הדרך לאפשר ליערות להתחדש בקצב גבוה יותר, באופן שיאפשר להם להתמודד עם התוצאה הבלתי נמנעת של המצב הנכחי – העלמותם המוחלטת.
משל יערות הגשם הוא אולי הדרך הטובה להבין את מצב שוק התקליטים העולמי נכון לרגע זה. למרות התפתחות תחליפים דיגיטלים לפורמט האודיו האנלוגי (להלן – תקליט), זה האחרון זכה לעדנה מחודשת, ושנת 2015 הינה השנה התשיעית ברציפות, בה מכירות התקליטים ברחבי העולם נמצאות במגמת עליה מרשימה. הנתון הזה נמצא באופן קבוע בכותרות, אך אסור להתעלם מכך שמדובר בשוק שלם, שיושב על יסודות מיושנים, נרקבים, מחלידים ומתפוררים.
אחרי שנים של קפאון מוחלט, קם יזם אמיץ, והכריז על הצעד הראשון בדרך למניעת העלמות שוק התקליטים כולו – הקורבן האולטימטיבי של הצלחתו שלו.
השנה היתה 1965 כשדטרויט חגגה את פתיחתו של מפעל להדפסת תקליטים בפעם האחרונה. המצב בעולם שמחוץ לדטרויט לא טוב בהרבה. מספר המפעלים להדפסת תקליטים ברחבי העולם עומד על מספר הנמוך ממאה, רובם המכריע מסוגל להתמודד אך ורק עם כמויות קטנות מאוד. המפעלים הגדולים יותר נשענים על מכונות שבמקרה הטוב מתקרבות לגיל הפנסיה, מחטטים במחסנים מאובקים על מנת למצוא חלקי חילוף למכונות, ונאנקים תחת הביקוש הגואה.
בעוד העולם כולו חוגג לו באורגיה אנלוגית חסרת מעצורים, הספקנים החלו לחשוש, ובצדק, מקריסת הענף. עלות מכונה חדשה (מהסוג הישן) להדפסת תקליטים היא עצומה, והתחזוקה שלה יקרה לא פחות. אחד ממפעלי ההדפסה האמיצים יותר השקיע מעל מליון דולרים בשש מכונות משומשות, ולקינוח נאלץ להוציא כ-5,000 דולרים נוספים להחלפת בורג בודד במכונה, שפשוט לא עמד בעומס. חוסר כדאיות כלכלי הותיר רבים מהמשקיעים הפוטנציאלים על הגדר, ונוצר מצב, בו המשך העליה בביקוש לתקליטים היא זו שעשויה היתה לגרום לקריסת השוק. חוסר היכולת לעמוד בביקושים ובקצב הייצור כבר החל להעלות את מחירי התקליטים, וזהו רק קצהו של תהליך, שאף אחד לא יכול באמת להעריך היכן וכיצד יסתיים.
את ג'ק ווייט (א.ק.א ג'ון אנת'וני גיליס) הזכרנו לפני יותר משנה, אז חגג את יום התקליט הבינ"ל בשבירת שיא – הזמן הקצר ביותר להקלטת שיר, והדפסתו על תקליט פיזי. ווייט, מעבר להיותו גיטריסט מחונן, ובעברו סולן וגיטריסט להקת ה-White Stripes, הוא גם יזם בנשמתו. מאז 2001 הוא מתפעל את חנות/מפעל התקליטים Third-Man Records בנאשוויל, טנסי, ולא מפסיק לחפש דרכים חדשות לאתגר את ענף התקליטים, ועל הדרך גם את עצמו. ההכרזה האחרונה שלו מכה גלים בחוג חובבי הויניל, ומהווה את הצעד הראשון והכה חשוב, בשידרוג ייצור התקליטים המקרטע.
בעוד מספר חדשים ווייט מתכוון לפתוח, כחלק מהמתחם החדש של Third-Man בדטרויט, שיארח בין היתר את חנות התקליטים, גם מפעל להדפסת תקליטים. ייחודו של המפעל הוא השימוש במכונות הדפסה חדשות מבית היוצר של חברת Newbilt. חשוב לציין שעדיין מדובר במכונות הידראוליות, כבדות ויקרות (כל אחת עולה 100-160 אלף דולרים), שדורשות תפעול ידני. עם זאת זוהי הפעם הראשונה זה מספר עשורים, שהטכנולוגיה הישנה נבנית באמצעות חלקים חדשים, שמוכנים להתעמת עם הביקוש הגואה לתקליטים. חידוש נוסף בתהליך הייצור הוא קיומו מאחורי קיר זכוכית, כך שכל העוברים והשבים יוכלו לצפות בקסם, ולהחשף למורכבות של התהליך.
היכונו להצלת יערות הגשם! ועד אז, לכו לקנות לעצמכם איזה תקליט.
2 תגובות אל “מצילים את יערות הגשם”