Oh, Canada

7 מרץ

אחד הדברים שקורים, כשנמצאים בטורונטו הקרה, שבקנדה הקפואה לפרקים, הוא החשיפה לעיתונים מקומיים וכתבות שמתמקדות בדברים החשובים באמת בחיים – תקליטים.

לפני מספר חודשים כתבנו בבלוג על מפעל הדפסת התקליטים של ג'ק ווייט, שעתיד להפתח בקרוב, כשבקרבו מכונות חדשות להדפסת תקליטים, לראשונה מזה מספר עשורים. לא עוד מכונות עתיקות עם קילומטראז' בלתי נתפס; לא עוד מרדף אחרי ברגים ואומים חלופיים, שנוצרו הרבה לפנינו. לפלא החדש קראנו "צעד ראשון" בתהליך, שלחלוטין לא ברור לאן והאם יתקדם, ותהינו האם לגימיק תהיה המשכיות. אחרי הכל, השיח על תחיית-הויניל מתחיל להשמע קצת כמו תקליט שבור. כתבה מתחילת החודש בעיתון הקנדי Globe and Mail מספקת הפתעות חדשות.

לפני הכל – צריך להבין מהי בעצם הבעיה שמטרידה את מנוחתנו.  

הביקוש לתקליטים עולה בצורה מרשימה, שלא לומר אקספוננציאלית, כבר עשר שנים ברציפות. לפני מספר שנים, כשתארו "עלייה של חמש שנים רצופות", ממספר מאוד-נמוך אחד למספר ממש-נמוך אחר (במונחים גלובלים), גם האופטימים שבאופטימים לא תארו לעצמם זינוק כה משמעותי בביקוש לתקליטים. הסיבות לעלייה מגוונות מאוד, אולם חוקי המיקרו-כלכלה בשלהם: כשהביקוש גבוה וההיצע לא – המחירים עולים.

canada_vinyl_sales

כמות התקליטים שנמכרו בקנדה בעשור האחרון. מדובר בפחות מעשרה אחוזים מהמכירות המקבילות בארה"ב, אבל הגרף זהה בצורתו כמעט בכל מקום בעולם.

בעוד הביקוש מטפס ומאיץ, במציאות הקיימת אין כל דרך לספק אותו, שכן מעט המכונות התקינות באופן יחסי כבר בנות ארבעים וחמישים שנה, וכל בורג תקול בהן גורר חפירה בקברי פרעונים, בנסיון למצוא חלקי חילוף מתאימים. תרחיש האימים, שאף אחד לא העז לדבר עליו בקול רם בתוך כל ההייפ המחודש של הויניל, תאר עליית מחירים הדרגתית בשל קצב הדפסה הנמוך, והחזרת התקליט למעמד של "פריט למשוגעים-לדבר בלבד" תוך התמוטטות הבועה האנלוגית אל תוך עצמה. משם? היידה, בחזרה לפורמטים הדיגיטלים, שעלות ייצורם זהה בגודלה לערכם התרבותי.

גם ההכרזה של ג'ק ווייט על פתיחת מפעל להדפסת תקליטים לא הרגיעה את הסקפטים – ובצדק. בעוד שחשיבות המפעל החדש עליונה מטעמי חינוך הקהל הרחב, ויש לה ערך סמלי אדיר אחרי הסטגנציה של העשורים האחרונים, עדיין מדובר במכונות, שנותרות נאמנות לאבות-אבותיהן בכל הקשור לקצב ואופן הייצור. זהו צעד קטן לענף התקליטים, וצעד ענק בעיקר ליוקרה של ג'ק ווייט. בלי קפיצת מדרגה מסוג שונה לחלוטין, הבועה האנלוגית עדיין עשויה להתפוצץ בקול תרועה רמה.

את החדשות המרעישות מספקת חברה קנדית בשם Viryl Technologies, שמוכיחה שבקנדה יש קצת יותר מנופים מרהיבים וקור כלבים. במהלך מתבקש אך אמיץ, זרקו חבורת המהנדסים בויריל את הרומנטיקה לפח, וניגשו לבדוק, כיצד ניתן לייצר תקליטים איכותיים בצורה מדויקת יותר, מהירה יותר, והכי חשוב – אוטומטית יותר. התוצאה לפניכם.

viryl_machine

מה שנראה כמו הכלאה בין הקרביים של מכסחת-דשא לבין ה-מכונה, היא בעצם מכונה אוטונומית לחלוטין להדפסת תקליטים בטכניקה חדשה. אפילו שהתוצר, בסופו של יום, זהה לחלוטין למקבילו בן השלושים, עדיין מדובר בסוג של המצאת הגלגל מחדש. "הרעיון שלנו הוא להסיר מהתעשיה הזו את צוואר הבקבוק המשמעותי שיש בה", אומר צ'אד בראון, המנכ"ל של ויריל. "אנחנו הולכים להשתמש בכל המידע ההנדסי, שבעבר לא היה מוכר בתהליך ייצור התקליטים. מדובר במידע משמעותי ביותר, אם רוצים ליצור את התקליט המושלם, ובשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת המידע פשוט לא היה זמין". 

המכונות החדשות מאפשרות לאדם אחד להפעיל שתי מכונות במקביל. כל שעליו לעשות הוא לטעון את חומר הגלם, לקבוע הגדרות כגון גודל וצבע התקליט, וללכת לשתות קפה. כמות הפסולת שהמכונות מייצרות נמוכה משמעותית מאבות-אבותיה, כך שמדובר בשיפור גם עבור הירוקים שבמשתמשים.

בראון, חובב תקליטים מושבע, היה בעלים של מפעל קטן להדפסת תקליטים עוד ב-2003, אך זה נסגר ב-2007. התחזוקה המסובכת, כמו הקיטור הבלתי נגמרת והכוויות באצבעות גרמו לו לזרוק לפח את אהבת חייו, ואפילו למכור את הפטיפונים שלו, פשוט כי התהליך עלה לו על העצבים. כשלפני מספר שנים הציע לו חבר להשקיע מחדש בהדפסת תקליטים, נשבע בראון שלא ייגע לעולם במכונה להדפסת תקליטים מהסוג הישן. בהברקה של רגע, שתזכר ככל הנראה עוד הרבה שנים, הציע לו חבר פשוט להמציא מכונות חדשות, במקום להתעסק בישנות.

viryl_machine_2

אחרי מספר נסיונות שכנוע, והצטרפות של קבוצת משקיעים אמריקאים, בראון התחיל לקחת את הרעיון ברצינות.  כמו בסרט הוליוודי נעלמה קבוצת המשקיעים כלא היתה, אולם בשלב הזה בראון ומספר מחבריו המהנדסים היו משוכנעים, כי יצליחו לבנות מכונה חדשה – לא חידוש של המכונות הישנות, אלא טכנולוגיה חדשה לחלוטין. בדצמבר האחרון הושלמה בניית המכונה, וכשמאחוריהם משקיע חדש, מפעל שיבנה את המכונות, ותור ארוך ולא מפתיע של מתעניינים – העתיד של ייצור התקליטים נראה פתאום הרבה פחות מעורפל, והרבה יותר מעניין.

עדכון קל מאוגוסט – בסרטון הבא תוכלו לראות את מכסחת הדשא בפעולה. מרשים.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: