Tag Archives: Detroit

Oh, Canada

7 מרץ

אחד הדברים שקורים, כשנמצאים בטורונטו הקרה, שבקנדה הקפואה לפרקים, הוא החשיפה לעיתונים מקומיים וכתבות שמתמקדות בדברים החשובים באמת בחיים – תקליטים.

לפני מספר חודשים כתבנו בבלוג על מפעל הדפסת התקליטים של ג'ק ווייט, שעתיד להפתח בקרוב, כשבקרבו מכונות חדשות להדפסת תקליטים, לראשונה מזה מספר עשורים. לא עוד מכונות עתיקות עם קילומטראז' בלתי נתפס; לא עוד מרדף אחרי ברגים ואומים חלופיים, שנוצרו הרבה לפנינו. לפלא החדש קראנו "צעד ראשון" בתהליך, שלחלוטין לא ברור לאן והאם יתקדם, ותהינו האם לגימיק תהיה המשכיות. אחרי הכל, השיח על תחיית-הויניל מתחיל להשמע קצת כמו תקליט שבור. כתבה מתחילת החודש בעיתון הקנדי Globe and Mail מספקת הפתעות חדשות.

לפני הכל – צריך להבין מהי בעצם הבעיה שמטרידה את מנוחתנו.  
להמשיך לקרוא

מצילים את יערות הגשם

11 דצמ

machine

דמיינו לעצמכם עולם אמיץ, בו אדם אמיץ לא פחות מכריז, כי מצא פתרון להעלמות יערות הגשם. לא, הוא לא מצא דרכים לפתור את תלות העולם בכריתת עצים, אלא מצא את הדרך לאפשר ליערות להתחדש בקצב גבוה יותר, באופן שיאפשר להם להתמודד עם התוצאה הבלתי נמנעת של המצב הנכחי – העלמותם המוחלטת.

משל יערות הגשם הוא אולי הדרך הטובה להבין את מצב שוק התקליטים העולמי נכון לרגע זה. למרות התפתחות תחליפים דיגיטלים לפורמט האודיו האנלוגי (להלן – תקליט), זה האחרון זכה לעדנה מחודשת, ושנת 2015 הינה השנה התשיעית ברציפות, בה מכירות התקליטים ברחבי העולם נמצאות במגמת עליה מרשימה. הנתון הזה נמצא באופן קבוע בכותרות, אך אסור להתעלם מכך שמדובר בשוק שלם, שיושב על יסודות מיושנים, נרקבים, מחלידים ומתפוררים.

אחרי שנים של קפאון מוחלט, קם יזם אמיץ, והכריז על הצעד הראשון בדרך למניעת העלמות שוק התקליטים כולו – הקורבן האולטימטיבי של הצלחתו שלו.  להמשיך לקרוא

500 גוונים של שחור

22 פבר

מבט חטוף על הערך Detroit Techno בויקיפדיה, מגלה המון מידע עמוס באמוציות ולא-ממש-קוהרנטי. הסיבה לבלגן ברורה למדי, למי שמכיר את ראשי הפרקים של הולדת הטקנו. נסיון לתאר את תת-הז'אנר האייקוני הזה, שקול לנסיון לתאר במילים את החוויה של אכילת הגלידה הטעימה בתבל. אפשר לנסות, אבל פרט לגמגומים מאושרים, סיבובי עיניים ואיזה גיחוך קל וילדותי בסוף, ההסבר יהיה, איך לא,  עמוס באמוציות ולא-ממש-קוהרנטי.

אם יש קונצנזוס אחד, שקשור לדטרויט טקנו, הוא אינו מתייחס כלל למוזיקה עצמה או להשפעות המדויקות שלה, אלא לחבורה הידועה בשם Belleville Three – חואן אטקינס, קווין סאונדרסון ודריק מיי, שחתומים במידה רבה על היווצרות הז'אנר. אתם קוראים את המילים האלה עכשיו, מכיווון שחואן אטקינס שב לפסאודון הוותיק שלו Model 500 (שם, שהשימוש בו החל לפני שלושים שנה בדיוק) ומוציא אלבום שמשאיר עטרה ביושנה.   להמשיך לקרוא

בואו ותראו קסם

7 אפר

מרביתנו לא באמת מאמינים בקסמים או בקוסמים. מדובר, אחרי הכל, באחיזת עיניים. בסה"כ טריקים, שתופסים את המוח מקובע בתבנית שלו, ומאתגרים את המוח ואת התבנית להסתכל על דברים בצורה שונה. מן הסתם, שינוי התבנית לא בא למוח בטוב, והמשפט "וואו, איזה קסם!" נפלט לו. בימי קדם הביטוי הנפוץ לא היה קוסם, אלא מכשף, שזה בדיוק כמו מכשפה, רק עם זקן קצת יותר ארוך. הרעיון לפיו יש מי שמשנה תודעה ומחשבה, ומסוגל לגרום לנו לראות דברים שלא נמצאים שם באמת, קסם לרבים, ואפשר להם לתרץ כל דבר שלא הבינו. בעולם המודרני אין מכשפים, אבל יש את "המכשף".

מי מבין הקוראים, שמכיר את ג'ף מילס ופועלו, יכול ברגע זה לדלג על ההקדמה הזו, מכיוון שהחיוך שלו כבר מקובע במקומו, ושובל הריר כבר מרטיב את דש החולצה. מי שלא מכיר את ג'ף מילס יכול בעיקר להצטער. מילס, כיום בן (אוטוטו) 51, הוא אחד מהאנשים שז'אנר ה-Techno רשום כהמצאה שלהם ברזומה, אשף טכני שאין כדוגמתו ומהפכן. יש הטוענים, שבית הקיץ שלו נמצא ממש ליד זה של E.T, ושהוא משחק גולף באותו הכוכב יחד עם "הסטיג" מ-Top-Gear. בפעמים ששמעתי את ג'ף מילס השתכנעתי שלא מדובר בבן אנוש. גרוע מכך – אפילו התחפושת שלו לא טובה! אז עכשיו כולם יודעים מי זה ג'ף מילס, אבל לא כולם יודעים איך הוא התחיל. רוצים לדעת?  להמשיך לקרוא

Luke…I'm your mother

5 פבר

כשנולדים בדטרויט עם חיבה למוזיקה, לרוב אפשר רק לשוטט ברחבי הצל הענק, אותו הטילו ענקי הטקנו שיצאו מעיר המכוניות. על שמות כגון דריק מיי, חואן אטקינס ורוברט הוד גדל לוק הס בשנות ה-90, עד שבאמצע שנות האלפיים הפך לשם דבר בעיר ובעולם. בתחילה דיג'יי ומאוחר יותר גם יוצר, הוא הצליח לשלב באופן מעניין את יכולותיו המוזיקליות עם הכשרתו כמהנדס ומתמטיקאי, בתוך קלחת היצירה האלקטרונית. לקראת מסיבה מבית היוצר של Fabric בחודש שעבר, הקליט לוק סט של שעתיים נפלאות, שמציגות את היכולות ואת הטעם המשובח שלו.  להמשיך לקרוא

תרבות יום א' – Byrd פרש כנפיים

10 פבר

החיוך שבתמונה שייך לבירד. Donald Toussaint L’Ouverture Byrd II, או פשוט Donald Byrd, היה נגן חצוצרה מחונן ("לא מחצרץ ולא מחרצץ כי אם מחצצרץ!"), ומאז ה-4 בפברואר הוא אינו איתנו. בירד נחשב אחד מגדולי הג'אזיסטים, יחד עם ענקים כמו מיילס דייויס, ג'ון קולטריין והרבי הנקוק. הכח האמיתי והפופולריות הרבה שלו נבעו בין היתר מהעובדה שלא שקט לרגע, וחתר ללא הרף לגיוון ולאבולוציה של המוזיקה שלו. בירד שאב אלמנטים מפאנק, ג'אז, דיסקו וסול במשך עשורים שלמים, ותרומה גדולה שלו לעולם הג'אז היתה יכולתו להנגיש את הז'אנר גם לקהלים פחות פתוחים, ולמי שרואים בג'אז סגנון מוזיקלי קשה להבנה. הגאון הזה עזב את העולם, ואנחנו בחרנו בתרבות יום א' של השבוע לתת לו קמצוץ מהכבוד שמגיע לו.  להמשיך לקרוא

The New Dance Show

28 ינו

מדטרויט יצאו גם תעשיית רכב וגם ערימה מרשימה של דיג'ייז שכולנו אוהבים. מסתבר שמדטרויט יצאה עוד בשורה – שיעורי ריקוד אופנתיים.

NewDanceShow.png

אי שם בנובמבר 1988, עלתה לאוויר באחד מערוצי הכבלים של דטרויט תכנית טלוויזיה בשם The New Dance Show. התכנית נוצרה כספין לתכנית ישנה יותר, ששודרה בין 1975 ל-1987, בשם המקורי מאוד – The Scene. התכנית, בהנחיית אליל הבנות R.J. Watkins, מדגימה איך רקדנים מגניבים רוקדים לצלילי מוזיקה אופנתית. תחשבו "'בוילר-רום' פוגש את 'נולד לרקוד'" אבל באמצע שנות השמונים". כשתסיימו לחשוב תכינו חיתול, כי זה ממש ממש מצחיק.  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: