תהודה, או בשפת המקור resonance, היא מצב פיזיקלי בו כוח חיצוני פועל על אובייקט או מערכת אובייקטים בתדירות קרובה לאחת מתדירויות התנודה הטבעיות של האובייקט או המערכת. המשפט המסובך הזה מתאר הרבה מאוד דברים, מהתנועה של נדנדה בפארק שעשועים, דרך מיתרים של כינור או גיטרה ועד האופי של גלי הקול שיוצאים לכם מהגרון, כשאתם שרים. כן, אנחנו יודעים שאתם שרים במקלחת. הבעיה בגלי הקול והתהודה שלהם היא שאנחנו אולי שומעים את התוצאה שלה באזניים, אבל אנחנו לא רואים אותה. לא עוד. להמשיך לקרוא ←
זהו ג'ק סוויפט, בחור לונדוני בן 26. למרות גילו הצעיר אפשר להגיד שהוא מצטיין בידיעת ההיסטוריה. אנחנו לא בטוחים לגמרי אם היה צולח את בחינת הבגרות של ארצנו, אבל בהיסטוריה מוזיקלית הוא מקבל 100 + :-). נחסוך מכם את פרטי הביוגרפיה היבשים לגביו, שניתן לקרוא כאן, ורק נאמר שההתמדה וההשקעה בהחלט השתלמו לו. אחרי מספר שנים של תקלוט ללאמפות בחדרו, קיבל משבצת בתחנת רדיו מקומית, ממנה הלך והתפתח ביט אחר ביט, עד שבשנת 2010 שלח מיקס לתחרות תקליטנים של תחנת הרדיו Kiss FM – וזכה. עם תמיכה שהלכה וגדלה היה זה בלתי נמנע שמשהו גדול יקרה בהמשך וכך בשנת 2011 זוכה ג'ק להוציא דיסק רשמי לקונצרן Ministry of Sound והוא בן 24 בלבד. להמשיך לקרוא ←
חברת כרטיסי אשראי כזו או אחרת מאמינה בפינוקים, פינוקים ועוד פינוקים. בדומה לה, גם אנחנו לפעמים קמים בבוקר וכל מה שאנחנו רוצים זה לפנק אתכם במוזיקה טובה. בניגוד גמור לאותה חברה – אצלנו אתם לא צריכים לחתום על שום דבר כדי להנות מכל הטוב הזה. הפעם בחרנו עבורכם צ'ופרים משני עולמות שונים, שהמשותף להם הוא הדרך בה ישתפר היום שלכם, כשתבחרו להנות מהם. להמשיך לקרוא ←
יום א' כמעט מסתיים, ואיתו ההזדמנות שלנו להחזיר עטרה ליושנה, ואת הפינה החביבה עלינו "תרבות יום א" גם כן. כל היום חיפשנו משהו שיהיה לא רק מעניין ושונה, אלא גם ייחודי ובעל ערך מוסף. נשמע כמו הבעל או האישה האולטימטיביים, אבל כאן בבלוג מתעסקים בתרבות ומוזיקה, אז תאלצו להסתפק במפת אוצר. של ז'אנרים. להמשיך לקרוא ←
סביר להניח שרובכם ראיתם את הלוגו הזה בעבר, או לפחות שמעתם את השם Paradise Garage. המועדון שפעל במשך עשור החל משנת 1977 ונתן בוסט רציני לז'אנר ההאוס, השאיר אחריו מורשת ענפה של מוזיקה ותרבות המתקיימת עד היום. לצד תחרות בלתי פוסקת עם מועדון הסטודיו 54, הצליח הפרדייס גאראז' ליצור קהילת חברים של ממש, אירח אומנים רבים ואף היווה קרש מקפצה עבורם לבמות נוספות. אם עד עכשיו התיאור הזה נשמע לכם באנאלי, אתם מוזמנים להרחיב בלינק שכאן אבל יותר מהכל לצפות בקליפ שנמצא למטה ולהתרשם בעצמכם.
לפני מספר ימים הועלה ליו-טיוב תיעוד נדיר מליל הסגירה של המועדון באוגוסט 87'. מדובר בשעתיים מרתקות במיוחד הכוללות פוטג' של הרחבה בשעה שמיטב הלהיטים של התקופה מתנגנים בה. בהמשך נכלל רצף של הופעות חיות על גבי בימת המועדון, כאשר בין האמנים המופיעים אפשר לראות את Gwen Guthrie ואת Liz Torres המעולות מבצעות את מיטב השלאגרים שלהן. הסיום מכיל חלק נוסף, מהרגעים האחרונים על רחבת הריקודים, כשהקהל רוקד כאילו אין מחר ומנצל כל שנייה ושניה, שואג לעוד שיר אחרון ואלו באים אחד אחרי השני כהדרן של ההדרן. קשה שלא להתרגש מקולו הערב של Ce Ce Rogers והשיר שלו Someday. הקליפ לפניכם הוא בגדר סדרת חינוך שחובה לצפות בה.
פיסת היסטוריה שאין שנייה לה.
כמובן שלא נשחרר אותכם ללא פסקול נלווה (נוסף). לפניכם חלק מההקלטה מליל הסגירה מאת הרזידנט האגדי של המקום – די ג'י לארי לאבין. 45 דקות מתוך לילה שיזכר לעשרות שנים אחרכך אצל דור שלם של בליינים. להאזנה תקליקו כאן.
קרוב לוודאי ששמתם לב להורדת הילוך קטנה מצידינו. לא נשקר, אנחנו בתקופה לחוצה קצת וכל אחד שקוע בעיסוקיו. זה לא אומר שנפסיק לפנק אותכם כשמתאפשר לנו. יום חמישי כבר פה ופותח סופ"ש עמוס של שלל אטרקציות. את הבחירות לבילוי או לזמן איכות נשאיר לכם אבל אנחנו רוצים לדאוג לכם למוזיקה טובה. כזו שתגרום לכם להנות, לרקוד או סתם לחייך בנחת. אז נתחיל? להמשיך לקרוא ←
נתח נכבד מהבלוג שלנו מתייחס ביראת כבוד לכל הקשור באותו פורמט אנלוגי ואגדי – התקליט. לפני מספר חודשים כתבנו על תקליט שהודפס במדפסת תלת-מימד, ומעט מאוחר יותר גם על תקליט עשוי מקרח. אחרי כמה חודשים של שקט חשבנו שזהו, אפשר לחזור ולנגן תקליטים עשויים מויניל. אז זהו, שלא, ומסתבר שגם חרטי עץ הם אודיופילים לא קטנים. להמשיך לקרוא ←
לקנדה וסקוטלנד אין יותר מדי במשותף, אבל את האחים Michael Sandison ו-Marcus Eoin זה לא ממש עניין, כשהם התחילו לעשות מוזיקה. את שם ההרכב שלהם הם בחרו לאחר התרשמות מעמיקה מסרטי התעודה של ה-National Film Boards הקנדי, וכבר בגיל 10 שני האחים התעסקו ושיחקו עם מוזיקה, ע"י גזירה והדבקה של חלקי טייפ אחד לשני. הצמד הסופר-מוכשר הזה, תחת השם Boards of Canada הספיק לעשות לא מעט מאז, במיוחד בגזרת ה-IDM והאמביינט, אבל התכנסנו כאן היום כדי לדלג על כל הסיפור המוזיקלי הנפלא שלהם, ולזנק היישר לאלבום החדש שלהם, Tomorrow's Harvest, שעתיד לצאת ב-10 ביוני. זה לא שאין עוד מוזיקה נהדרת בסביבה, אבל אנחנו פשוט לא מסוגלים להתעלם ממוזיקה שנשמעת מיוחדת גם ברוורס. להמשיך לקרוא ←
בדרך כלל, כשדרכינו מצטלבות עם פיסת מידע טכנו-גיקית למהדרין, מדובר ב"משהו מגניב שאפשר לעשות עם פטיפון ו/או תקליטים". אולי זו השעה, או משהו שאכלנו, אבל הפעם נתקלנו במשהו שמאתגר את גבולות החנוניות, וגם את בלוטות הרטרו, עם ציפוי מוזיקלי פריך. זוכרים את הימים היפים, שבכל אחד מהמחשבים היה כונן Floppy? זה התחיל בדיסקטים הרכים של 360 קיי, התקדם למפלצות בנות 1.2 מגה, ושיא השיאים היה דיסקים קטנים וקשיחים יותר, שהחזיקו כמות מידע בלתי נדלית, או במילים אחרות 1.44 מגה. מסתבר שהגרוטאות האלה מסוגלות להיות כלי נגינה מעניין. מחריד, אבל מעניין. יוזר יוטיוב המתכנה בשם האופנתי MrSolidSnake745 חיבר שמונה כוננים רועשים אחד לשני, ויצר עבורם ממשק, בעזרתו הוא משחזר יצירות מוזיקליות. לא תאמינו מה יצא לו… להמשיך לקרוא ←
מארק רומבוי לא צריך טובות מאף אחד. לא מעט שנים של עשייה גרמנית, ממרתפי מנשנגלדבאך ועד לב ליבה של ברלין, איך לא, הביאו אותו לגדולות. כמובן שטעם אישי יכול לקבוע אם תאהבו אותו כאמן או לא, אבל אין ויכוח על הסטטוס שהגיע אליו בתוך הסצינה המוזיקלית. את מרבית העשיה והבחירות המוזיקליות שלו מרכז רומבוי בלייבל Systematic אותו הקים בשנת 2004 במנשנגלדבאך (כן, אני אוהב לכתוב מילים מסובכות), אבל בעוד שמותר להתווכח בענייני טעם מוזיקלי, אי אפשר להתווכח עם גדולתו של אדם, שקם בבוקר ומחליט למצוא דרכים מקוריות לתרום לקהילה. להמשיך לקרוא ←