"טקנו הוא סוג של מוזיקה אלקטרונית, שנולד בדטרויט באמצע וסוף שנות השמונים. הז'אנר מאופיין בבאס ומקצב מסונתז, ביטים עתירי אנרגיה, ושימוש כבד בסמפלים". התאור הבנאלי הזה פותח סרטון קצרצר של שלוש וחצי דקות, שערך המגזין Thump, בנסיון לתאר טקנו. עבור המכורים, המנגנים, המחנכים והמחונכים, כל נסיון להסביר להדיוטות מהו טקנו, שקול לנסיון להסביר איזה ריח יש לאהבה או איפה בדיוק נגמר הייקום. במילה אחת? "בהצלחה". בכל זאת, ומכיוון שאנחנו אוהבים שאלות מוזרות, שהתשובות אליהן גוררות חיוכים, קחו שלוש דקות ותחייכו. טקנו זה חיוכים? מסתבר שגם חיבוקים. ולטאה. את מגוון ההסברים מספקים בליינים בפסטיבל, אבל גם אנשים חסרי כל הסמכה, כמו קארל קרייג ואלן אליין. תשמעו מה יש להם לומר. להמשיך לקרוא ←
סביר להניח שרובכם ראיתם את הלוגו הזה בעבר, או לפחות שמעתם את השם Paradise Garage. המועדון שפעל במשך עשור החל משנת 1977 ונתן בוסט רציני לז'אנר ההאוס, השאיר אחריו מורשת ענפה של מוזיקה ותרבות המתקיימת עד היום. לצד תחרות בלתי פוסקת עם מועדון הסטודיו 54, הצליח הפרדייס גאראז' ליצור קהילת חברים של ממש, אירח אומנים רבים ואף היווה קרש מקפצה עבורם לבמות נוספות. אם עד עכשיו התיאור הזה נשמע לכם באנאלי, אתם מוזמנים להרחיב בלינק שכאן אבל יותר מהכל לצפות בקליפ שנמצא למטה ולהתרשם בעצמכם.
לפני מספר ימים הועלה ליו-טיוב תיעוד נדיר מליל הסגירה של המועדון באוגוסט 87'. מדובר בשעתיים מרתקות במיוחד הכוללות פוטג' של הרחבה בשעה שמיטב הלהיטים של התקופה מתנגנים בה. בהמשך נכלל רצף של הופעות חיות על גבי בימת המועדון, כאשר בין האמנים המופיעים אפשר לראות את Gwen Guthrie ואת Liz Torres המעולות מבצעות את מיטב השלאגרים שלהן. הסיום מכיל חלק נוסף, מהרגעים האחרונים על רחבת הריקודים, כשהקהל רוקד כאילו אין מחר ומנצל כל שנייה ושניה, שואג לעוד שיר אחרון ואלו באים אחד אחרי השני כהדרן של ההדרן. קשה שלא להתרגש מקולו הערב של Ce Ce Rogers והשיר שלו Someday. הקליפ לפניכם הוא בגדר סדרת חינוך שחובה לצפות בה.
פיסת היסטוריה שאין שנייה לה.
כמובן שלא נשחרר אותכם ללא פסקול נלווה (נוסף). לפניכם חלק מההקלטה מליל הסגירה מאת הרזידנט האגדי של המקום – די ג'י לארי לאבין. 45 דקות מתוך לילה שיזכר לעשרות שנים אחרכך אצל דור שלם של בליינים. להאזנה תקליקו כאן.
israelunderground 