צלילים של כדורגל

20 מרץ

 בימים אלה העולם כולו נצור ותקוע מול הטלוויזיות והאפליקציות, כולן משדרות רגעים נפלאים של כדורגל, או החמצות פנדל של מסי ("רגעים נפלאים של כדורגל, גירסת מירי רגב 2018"), אבל בעוד כולם ממוקדים בארוע הכדורגל מספר שניים בעולם כולו, החלטנו כאן בבלוג להתמקד דווקא בארוע הכדורגל מספר אחד, ובהפרש גדול – משחקי המחשב/קונסולה מסדרת FIFA. משחקי כדורגל למחשב או קונסולות משחק קיימים עוד משנות השמונים, אולם סדרת FIFA היתה הראשונה (החל מ-1993), שהחזיקה רשיון רשמי של התאחדות הכדורגל העולמית, ועד שנת 2016 מכרה מספר מפלצתי של עותקים – מעל 150 מליון. יהיה קל מאוד להתעמק באינספור השיאים של סדרת המשחקים, אבל אנחנו כאן בשביל המוזיקה.

המוזיקה במשחקי המחשב האלה היתה בתחילתה, ובכן….מוזיקה של משחקי מחשב, אבל בשנת 1998 הכל השתנה, ולראשונה החל השימוש במוזיקה ברשיון, שהעיף את הפופולריות של הסדרה עד לחלל החיצון. מעבר לעניין הפעוט של פס-קול שנמכר בנוסף למשחק (הכנסה עצומה בפני עצמה), מדובר בחיבור טבעי בין הרגש שמוזיקה מייצרת אצל מאזינים, לבין הרגש שמשחק כדורגל מייצר אצל מי שאוהב את הגירסה החיה שלו. מהסיבה הזו בדיוק בחרנו עבורכם עשרה קטעים שכיכבו במשחקי FIFA, ושכדאי לכם לנגן במחציות המשחקים של המונדיאל כדי להדליק גם את השכנים. 
להמשיך לקרוא

כתם לכל החיים

20 מרץ

אחד החברים הטובים ביותר של הבלוג הזה היה ועודנו הנוזל הזהוב המכונה וויסקי. יש לנו גם הסטוריה עם אירים כאן בבלוג, ולכן זה רק מתבקש לשלב את השניים באייטם על וויסקי אירי, שבדיוק נמזגה ממנו הכוס האחרונה. כמעט בכל דיון על וויסקי מאיזור הברקסיט, ידם של הסקוטים על העליונה, ולעתים קרובות ממש לא בצדק. כמות המזקקות הפעילות באירלנד עומדת על בערך עשרים, בעוד שבסקוטלנד כמות המזקקות הפעילות היא מעל מאה ועשרים. כמעט ולא משנה עד כמה מבריק הוויסקי האירי שמולכם, הלוגם הממוצע תמיד ינפנף בידו לברמן, ויבקש איזה "סינגל מאלט סקוטי בן 15 לפחות", כשצריך להרשים.

הפעם נכתוב על אנדרדוג אירי, שמאז הפגישה הראשונה שלנו, בפאב אירי שכונתי בקינסייל שבדרום אירלנד, רדפתי אחריו בכל הזדמנות. בשביל להבין את Green Spot צריך להבין מעט יותר על מסורת הכנת הוויסקי באירלנד, ומכיוון שאנחנו ישראלים גאים – גם קצת על התחמקות מתשלום מיסים. כבר שווה, לא?
להמשיך לקרוא

Big in Japan

20 מרץ

הביטוי "תוצרת יפן" טבוע בתרבות המודרנית, כמסמן איכות

 הפעם, כך הובטח לנו, מדובר במוצר שהולך בדיוק לכיוון ההפוך – פשטות תפעולית ומחיר נמוך. בסדר. גם כזה כבר ראינו, כשחברה בשם היצירתי Pink Donut המציאה קופסה קטנה שמסתובבת על תקליטים ומנגנת אותם בכל מקום, גם בלי פטיפון בכלל! יותר פשוט מזה אי אפשר…אולי חוץ מלנגן תקליט עם שטר של חמישה פאונד.

האמת, כמו במנטרה השחוקה ההיא, נמצאת באמצע. במקרה הזה מדובר באמצע של קופסת קרטון… להמשיך לקרוא

!Äntligen

23 מרץ

 אומרים שכתיבה היא ממש כמו נסיעה על אפניים, ושלא שוכחים אותה; פשוט לטפס על הכסא ולהתחיל לדווש. מבחינתי כתיבה היא ממש כמו נסיעה על אפניים, בעיקר מכיוון שמאז גניבת הזוג האחרון שלי, פשוט לא נסעתי על אפניים. את האייטם האחרון בבלוג כתבתי לפני עשרה חדשים. מסיבות רבות ומגוונות, על האפניים האלה לא טיפסתי מאז. עד עכשיו. סימני החלודה ניכרים, ואין הרבה אוויר בגלגלים; הפנס קצת שבור והבלמים מעט שחוקים, אבל כשנסיים לשפץ אותם?…אנחנו מבטיחים שכולם ירצו סיבוב.

אבל מאיפה מתחילים, אחרי כל כך הרבה זמן? זה צריך להיות משהו פשוט, כדי לא להסתבך עם דברים מורכבים. משהו שלא צריך הוראות הרכבה מסובכות בשביל להתחיל ולסיים. דברים לא מורכבים? הוראות הרכבה? במילים אחרות – IKEA…
להמשיך לקרוא

אם פי 3 מבאס לכם את המוזיקה

11 דצמ

הקשר בין מוזיקה למצב הרוח שלכם, הוא קשר מוכח שעצם קיומו אינו מוטל בספק. אחת הדוגמאות הנהדרות ביותר לאופן בו מוזיקה משפיעה על פעילות מוחית היא זו, בה חולה אלצהיימר חוזר למצב של צלילות ותקשורת, לאחר האזנה למוזיקה מילדותו. נפלא.

בעוד שההשפעה של ז'אנרים שונים על מצב-הרוח תלויה מאוד בטעם האישי של כל אחד ואחת, מחקר חדש בדק האם הפורמט בו המוזיקה מקודדת משנה גם כן, ואם חשבתם שקבצי ה-MP3 האיכותיים שלכם הם הדבר האמיתי…נסו לא להתבאס.   להמשיך לקרוא

האיש, החיוך ומועדון 27

4 דצמ

האייטם הזה הוא אקורד סיום נוסף מהול בטיפת געגוע, למועדון הספייס באיביזה, שנסגר בקיץ האחרון אחרי עשרים ושבע שנות פעילות. הדי ג'יי Carl Cox הוא כנראה האייקון שמזוהה יותר מכל עם המועדון, הוא והבעלים Pepe Roselló. השניים עשו דרך ארוכה ביחד, בה שימש קוקס רזידנט של המקום בחמש עשרה השנים האחרונות, וניגשו למהלך הלא פשוט של סיום פעילות המועדון במתכונתו הנוכחית זה לצד זה. בעוד שפפה כבר בן שמונים ורוצה לנוח לעת זקנה, קוקס מעיד כי לא רואה את עצמו מצליח לעבוד בשביל אף גורם אחר באי, בוודאי לא תחת קבוצת Ushuaia שתהפוך להיות המפעילה של המקום החל מהעונה הבאה, ובוחר לקחת את המשך הקריירה בקצב רגוע. אחרי 40 שנה בהן הקדיש הכל לקדמת הבמה, מחליט קוקס לנגן בתדירות נמוכה יותר ולהקדיש יותר זמן לתחביביו, משפחתו וזוגיות. 

שינוי דרמטי שכזה בנוף הקלאבינג של איביזה כמובן לא יכול לעבור ללא שימת דגש מיוחד. המגזין Resident Advisor בשיתוף פעולה עם Channel 4, שילבו ידיים במאמץ משותף וצילמו סרט דוקמנטרי של מעט יותר מחצי שעה, בו ליוו את קארל לאורך העונה האחרונה של הליין שלו בימי שלישי במועדון הספייס – Music is Revolution. הסרט סוקר ממבט קרוב את הבחור הגדול והחיוך הרחב  להמשיך לקרוא

נפתחה עונת המדוזות

9 נוב

כאן בבלוג אנחנו מאוד אוהבים להתפלש בחידושים והמצאות מעולם המוזיקה האנלוגית (א.ק.א פטיפונים), ותרחישים בהם אנחנו משתפכים על פטיפון מרחף, פטיפון מאונך ואפילו פטיפון שיכור הם שכיחים למדי. מכיוון שאנחנו מחפשים קצת גיוון, חשבנו לכתוב לשם שינוי על גיטרות. של חייזרים. 
להמשיך לקרוא

PodIUmix #23 – Above the Concrete with Yūgen

29 אוק

ינואר 2011. הפרק הראשון בסדרת הפודקאסטים של ישראל-אנדרגראונד רואה אור בפורום הישן, והרפתקה מרגשת ומעניינת מתחילה לה, עם המון מוזיקה משובחת ומגוונת, מבית היוצר של מיטב החברים. באפריל 2014, אחרי 22 פרקים, האוס, טקנו, דיסקו, ברייקביט, פ'אנק, מקומיים מוכשרים ואורחים מחו"ל, החלטנו לעצור. שנתיים וחצי אחר-כך, והגעגועים ניצחו. סדרת "פודיומיקס" חוזרת.

תחילה, כדי להכין את הקרקע, העלינו מחדש את כל הסטים לבית חדש וחדיש. השלב הבא היה לבחור את האמן שיכבד את הפרק ה-23 במשנתו המוזיקלית. כיאה לדרך החדשה, חיפשנו כיוון מוזיקלי מעט שונה מהרגיל, וכזה שיאתגר את הרגלי ההאזנה של רובנו. התשובה נמצאה במקום מיוחד, בו הזמן מאט, הדופק נרגע, הצמרמורות מטיילות במעלה הגב, והמקצבים פונים למעמקי המוח והרגש, ולא רק לפיקות הברכיים והחוליות בגב-התחתון. 

להמשיך לקרוא

הפטיפון של "דוק" בראון

17 אוק

בסיום הסרט הראשון בסדרת "בחזרה לעתיד", מרטי מק'פליי פונה ל"דוק" בראון, ואומר לו, שאין מספיק כביש פנוי לפניהם, בכדי להגיע למהירות הנחוצה למסע בזמן. התשובה הנפלאה של "דוק" היא ללא ספק אחד מביטויי העתידנות הכי מוצלחים שברא הקולנוע המודרני: "כבישים? במקום אליו אנחנו מגיעים אנחנו לא צריכים…..כבישים".

למרות שהבלוג שלנו, מימיו הראשונים ועד היום, עמוס בהשתפכויות על פטיפונים, תקליטים, ואיך אלה ואלה מתחברים להם יחדיו, ההמצאה עליה אנחנו כותבים היום גרמה לנו לתחושת ריחוף אמיתית, כמעט כמו זו שמרטי מקפ'ליי חווה כש"דוק" קיפל את הגלגלים וטס לעתיד.  להמשיך לקרוא

רעש, מנמיכים

30 ספט

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; בערך שעתיים אחר כך הוא המציא את הקלטת, ואיתה את העפרון (למה? ככה). ילדי אותן השנים יזכרו גם את הכפתור הנהדר ההוא ב"ווקמן", שהפעיל את מנגנון הנמכת הרעשים Dolby B. מאחורי הכפתור ההוא, בווקמן של שנות השמונים, היה עולם ומלואו של טכנולוגיה. בניגוד גמור לעשור ההוא, דווקא היום בולטת בהעדרה טכנולוגיה, שתעלים רעשי רקע מיותרים במוזיקה . "לאן נעלמת, הנמכת רעשים אהובה?".

רבים לא יודעים, אבל כמעט כל חברה שכיבדה את עצמה, המציאה מנגנון מיוחד להנמכת רעשים. Philips היתה שם עם ה-DNL, שפירושו Dynamic Noise Limiter; ל-JVC היה ANRS, שפירושו עוד כמה מילים עם Noise Reduction באמצע, ואפילו את Super ANRS, שזה כמו הקודם, אבל Super; אולי המנגנון הכי משובח בעיני רבים היה  High-Com של חברת Telefunken, שהיה בשימוש במגברים של חברת Nakamichi המשובחת. מגיע להם, ולו בגלל שלא השתמשו בקיצורים וראשי תבות. ואז, אם יורשה לנו לחזור צעד אחורה לעולם שכולו ראשי תבות, יש את DBX.

בדומה לדולבי, שרובכם מכירים בצורה כזו או אחרת, גם אצל DBX האודיו היה צריך להיות מקודד במכונה קסומה, ולהיות מנוגן שוב דרך מכונה קסומה אחרת (או מכונה רגילה שהופכת לקסומה בלחיצת כפתור). בניגוד גמור לשיטת דולבי, בה אפשר להאזין לאודיו מקודד בלי להפעיל את המנגנון, וכמעט ללא אבדן איכות, DBX חייבה האזנה למוזיקה מקודדת אך ורק דרך המכונה הקסומה. בלעדיה הסאונד נשמע, איך לומר…מזעזע. האם DBX יכולה לחזור ולמלא את תפקידה ההסטורי גם במאה ה-21?  להמשיך לקרוא