Tag Archives: whisky

זבת חלב ודבש

19 אפר

הבלוג הזה הוא המקום בו אני משתף אתכם בדברים שמרגשים אותי. באופן תדיר מדובר בפטיפון מטורף כזה או אחר, או יצירה אלקטרונית שנגעה לי בעצב הנכון. באופן פחות תדיר אך לא פחות מרגש מדובר במשקה הזהוב האהוב עלי – וויסקי.

הפעם הנוהל מעט שונה, ולא אכתוב על וויסקי סקוטי או אירי שאני מכיר, בבקבוק גדול שהתרוקן לו זה עתה. הפעם אני מתכוון לכתוב על וויסקי ישראלי שאני לא מכיר, בבקבוקון קטנטן, שהגיע אלי במשלוח מיוחד מישראל ועדיין לא פתחתי. למען האמת, זה אפילו לא וויסקי באמת, אלא "סינגל מאלט צעיר", אבל למה להיות קטנוניים? שנתחיל מההתחלה? 

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

וויסקי לצאת איתו לדייט

28 יונ

בשנים האחרונות שוק הוויסקי העולמי מאוים באופן משמעותי ע"י הביקוש הגואה לנוזל הזהוב ביבשת אסיה. כשבחרו את כמות החביות אותן ימלאו אי שם לפני 12,15 או 20 שנים, לא לקחו בחשבון את הקפיצה בביקוש, והתוצאה היא מלאים מוגבלים ויקרים יותר, ככל הנראה בחמש עד עשר השנים הקרובות. מציאת בקבוק עם הצהרת גיל דו-ספרתית, שבא לכם פשוט לחבק ולקחת הביתה, אינה משימה טריוויאלית. מרבית בקבוקי הוויסקי בני העשרה נמכרים במחירים גבוהים עוד לפני שקלול מדד הפוזה, אחריו החיים נהיים קשים במיוחד, וכל וויסקי עם דרגות על הכתפיים נוטה לנפנף בהן בריש גלי.

לא מפתיע, אם כן, שבקבוקי וויסקי יעשו הכל על מנת לצוד את עיניכם בכל דרך אפשרית – לעתים יהיה זה הוויסקי הכי מעושן, לעתים הכי מיושן, ולפעמים הכי קשקשן. המשותף לרובם – התכונה בגינה קניתם את הבקבוק תבלוט ביתר שאת, ואילו האחרות לא בהכרח יעמדו בקצב. היום, גבירותיי ורבותיי, מהפך, ולשם שינוי נצחון הרוח על הכח. ממש נבחרת איסלנד בכדורגל, רק בוויסקי.  להמשיך לקרוא

Bowmore Tempest Batch No. 4 – מי הזיז את המלחיה שלי?

15 אוג

tempest_bottle

"אבל". המילה הזו לא הופיעה עד היום באף אחד מהאייטמים שכתבתי על וויסקי. באופן טבעי מצאתי את עצמי כותב רק על בקבוקים ששתיתי ואהבתי באמת, כל אחד מסיבותיו הוא. הבקבוקים שלא אהבתי לא זכו, מן הסתם, לאייטם, למרות השורשים הפולנים שלי, ואז אנחנו מגיעים לאייטם הנכחי. זו הפעם הראשונה שאהבתי וויסקי, אבל. הפעם הראשונה שאני ממליץ על בקבוק, אבל.

האייטם שאתם עומדים לקרוא עכשיו ילמד אתכם לא רק על וויסקי, אלא גם שלאוקיינוס יש חוש הומור, ושהוא גנב לי את המלחיה. משעשע, אבל.  להמשיך לקרוא

Laphroaig Quarter Cask – רבע זה השלם החדש

5 מרץ

במסגרת פינת הוויסקי הלא-ממש-קבועה בבלוג הספקתי לקפוץ כבר פעמיים לאירלנד, וגם לחזור ולהתעסק בוויסקי עדין ולא פחות ממבריק. בעבר כתבתי גם על וויסקי מתקתק ומעניין, אבל הפעם אני חוזר למקורות, ולוויסקי מהאי Islay, שמתאפיין אולי בריח של מפגש מחזור של מכבי-האש, אבל יש בו יותר. הרבה הרבה יותר. נקודת ההתחלה של סיפור המזקקה התורנית אבד בנבכי הזמן, ויודעים רק לספר שבערך בשנת 1800, כשהאירים נטשו את דרום האי (או לחילופין שכחו איפה הניחו אותו, אחרי הכוס העשירית) הסקוטים תפסו את מקומם; אז הגיעו שני אחים ממשפחת ג'ונסטון, התיישבו שם על חוף האוקיינוס, ופתחו עסק נפלא. הסיפור של לפרויג ושלי מתחיל מאתיים וקצת שנים אחר כך. 

להמשיך לקרוא

Glencadam 10 – עדין זה המעולה החדש

22 נוב

לצפות מוויסקי, שהכינוי הרשמי שלו הוא "The Rather Delicate" להעיף לי את הסכך, עשוי היה להיות משעשע כמו לגלות שאלוף אירופה בג'ודו אוהב לסרוג בזמנו הפנוי. כשהבקבוק החדש והלא-ממש-מוכר-לי נפתח, ואחרי שההימור ירד לי בגרון, כבר החלטתי שמשהו יהיה חייב להכתב כאן. זה קרה לפני יותר מחודש, ובזמן הזה תהיתי מה גורם לי באמת לכתוב על וויסקי. התהייה הלכה והתחדדה, כשבזמן הזה שני קנדידטים מכובדים החזירו בקבוקם לבורא ולא זכו לפוסט (לסקרנים שבכם – מדובר בבקבוקים של Lagavulin 16 ושל Balvenie Golden Cask). זה לא שהם היו גרועים, חס וחלילה, אבל הם הצליחו לא להיות מיוחדים מבחינתי, בטח לא מול הנבחרת. ואז הגיע "העדין". 

להמשיך לקרוא

ברמן, תמזוג לי איזה פטיפון

5 אוק

חבית של וויסקי מנגנת תקליטים

כשהייתי ילד, מאוד אהבתי מכוניות, והיה לי אוסף מרהיב של מכוניות צעצוע Matchbox. המתחרה העיקרית לאהבת המכוניות היתה אהבת השוקולד. כמה שיותר מריר יותר טוב. הפנטזיות הילדותיות שלי התמקדו באופן לא מפתיע במכוניות עשויות משוקולד מריר, כי למה להסתפק באהבה אחת, כשאפשר לשלב את שתיהן. בקפיצה קלה כמה עשרות שנים קדימה, אהבתי לתקליטים וליצירת המופת הטכנולוגית שמנגנת אותם רחוקה מלהיות סוד, ופרט למשפחה המוזיקלית האנלוגית אני גם אוהב וויסקי איכותי, ומשתדל לכתוב גם עליו. אז באמת למה לי להסתפק באהבה אחת, כשאפשר לשלב את שתיהן?  להמשיך לקרוא

Ardbeg – המפלצת מלוך Uigeadail

12 יול

ישנם רגעים בהם עצמים דוממים מתגלים כבני שיח מורכבים למדי. כוס הוויסקי שמזגתי לכוס לפני מספר דקות לחשה לי בשקט "הגיע הרגע. יותר מדי זמן לא כתבת על איזה וויסקי". וואלה, צודקת. בזמן שחלף מאז כתבתי על אחד מהבקבוקים החביבים עלי, חלו שינויים רבים בהרכב יחידת העילית המכונה "הבר שלי בסלון". בקבוק סינגל-מאלט אירי נפתח ונעלם באורח פלא, בלי שהתעלה מעל בן-דודו המעורבב; אחת מיצירות המופת של גלנמורנג'י, עליה כבר כתבתי, גם כן החזירה בקבוקה לבורא; מפלסים מסויימים ירדו, ולצידם נחים כבר החברים העתידיים במקהלה, עדיין סגורים. כן, חברות וחברים – חזירות לשמה, ועדיין לא מצאתי את תעצומות הנפש לכתוב על כך. והנה, לחישה אחת של "המפלצת" שינתה את הכל. זוהי שאגתו האחרונה של בקבוק ה-Ardbeg Uigeadail.

להמשיך לקרוא

Glenmorangie Nectar D'or – פעמיים כי טוב

25 נוב

ברוויו שלי הפעם דבר אחד יישאר כשהיה, ודבר אחר ישתנה מקצה לקצה. מה שלא ישתנה, היא העובדה שאני אמליץ על וויסקי מצוין. נכון, יש בכך סוג של ספוילר, מן הסתם, כשברור שהציון הסופי יהיה גבוה, אבל הדרך…אוי, הדרך…היא שונה בכל פעם מחדש. הדרך מובילה אותי לשוני הגדול, שנובע מהרוויו הראשון שלי היה על אחד הוויסקים האהובים עלי בעולם כולו – הארדבג 10. הפעם, בניגוד מוחלט אליו, אכתוב על וויסקי, שנמצא בפינה ההפוכה של סקאלת הטעמים והריחות – Glenmorangie Nectar D'or.

מזקקת גלנמורנג'י הוקמה בשנת 1843 ע"י בחור בשם וויליאם מאט'סון, ומאז ועד היום להמשיך לקרוא

Kilbeggan – המחתרת האירית

9 אוק

סקוטלנד. תשאלו מאה אנשים באמצע הרחוב מהיכן מגיע הוויסקי הכי טוב, ורובם המכריע יאמר "סקוטלנד" בלי למצמץ. לאירלנד השכנה יש הסטוריה ארוכה של וויסקי בעצמה, אם כי פחות מורכבת ועם פחות שחקנים מרכזיים מאשר בסקוטלנד. מכיוון שאני לא שותה שחקנים מרכזיים אלא וויסקי, חשוב לי להדגיש שהם מצויינים. נתחיל בבדיחידה קטנה – מה ההבדל העיקרי בין פאב אירי לפאב סקוטי? באחד מתחילים לשתות וויסקי בשש בערב ובשני בשבע בערב. מעבר לכך לוויסקי האירי אין יותר מדי רגשי נחיתות, אלא אם מקורם במוחו של הלוגם.

Kilbeggan Logo Vector Download

הוויסקי שאכתוב עליו כאן נולד במזקקה עתיקה, שנמצאת על נהר Brosna באירלד, פחות או יותר איפה שמפתח הלב של אירלנד צריך להיות, והיום מיוצר במרביתו באיזור המרפק, וחוזר למפתח הלב בשביל הגראנד פינאלה. בשביל להבין את הסיפור שלו צריך להבין מעט יותר את הסיפור מאחורי מלחמת רכישת המזקקות האיריות. להמשיך לקרוא

Ardbeg 10 – ל"ג בעומר הגיע מוקדם השנה

19 ספט

כשחשבנו על נושאים חדשים להתעסק איתם בגירסה המחודשת של ישראל-אנדרגראונד, אחד הדברים הראשונים שעלה לי בראש היה "אלכוהול, כמובן!". אי אפשר להתעלם מהחיבור בין חיי לילה לאלכוהול, אבל באותה הקלות אי אפשר להתעלם מהעובדה שלא שתיתי שום דבר שהרכב שלי יכול לעבוד עליו כבר הרבה מאוד זמן. בשביל זה המציאו את חיבתי העזה לוויסקי, ורצוי איכותי, ובו יתמקד החלק הזה באתר, עם גיחות אקראיות למשקאות טובים אחרים, כשאתקל בכאלה, או אשתה אותם.

עבור לא מעט אנשים וויסקי זה ג'וני ווקר, ג'ק דניאלס, ג'יימסון ועוד שניים שלושה שמות, שלגמרי במקרה לא מתחילים באות ג'. להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: