עושים סוף ל-2016, חלק ג

30 דצמ

כמעט וסיימנו את סיכום השנה שלנו. אחרי חלק ראשון אנרגטי וחלק שני מרגיע, מגיע החלק השלישי והאחרון ברוח החגים. כידוע בחג-המולד ההוא של הגויים, נהוג לבקש מתנות מאיש מבוגר עם זקן לבן ובגדים מוזרים, או כמו שקוראים לו אצלנו – היפסטר.

לא אחת מוצאים עצמם חובבי המוזיקה מול שוקת שבורה, כשמנסים ולא מצליחים למצוא קטע או אלבום ישן, שמתגלים כקשים להשגה. לעתים מלאכתם של צדיקים נעשית ע"י אחרים, והקטעים מודפסים שוב, כחלק מאוסף או בתור "ריפרס". כדי להתאים לאווירה, החלק השלישי הוא ריכוז מתנות מוזיקליות, שקיבלו חברי הנבחרת ב-2016, כחלק מאוספים וריפרסים שעלו שוב באוב, ושימחו לבב אנוש. 
להמשיך לקרוא

עושים סוף ל-2016, חלק ב

28 דצמ

התגובות שקיבלנו לחלק הראשון בסיכום השנה של ישראל-אנדרגראונד הפתיעו אותנו. זה לא עניין של מה בכך, לקבץ ברשימה אחת את תפיסתם המוזיקלית של שישה מכורים לקצב, כל אחד מהם עם טעם ייחודי. התוצאה שהתקבלה היא פלייליסט מבריק, שהדגיש את כל מה שטוב על רחבות הריקודים.

כעת מגיע תורו של החלק השני בסיכום השנתי, והפעם משהו שונה לגמרי – מוזיקה להרגע איתה. אתם רוצים לשבת על הכסא הכי נוח שלכם, לנשום עמוק וללחוץ על "פליי"…
להמשיך לקרוא

עושים סוף ל-2016, חלק א

25 דצמ

רגע לפני סיומה של שנת 2016, שהותירה אחריה שובל של צלקות ומודעות-אבל אצל חובבי מוזיקה ברחבי העולם, הרגשנו צורך עז להשתתף בפסטיבל סיכומי השנה, אם כי לא בצורת מצעד או דירוג, וגם לא בהתבסס על טעמנו האישי ותו לא, כי מוזיקה היא של כולם. הרשימה שלנו, כמו כל דבר טוב אחר, מתחלקת לשלושה חלקים. בחלק הראשון שאתם קוראים עכשיו, מרוכזות הבחירות שלנו בקטגוריית המוזיקה שמכוונת לחוליות הגב, לברכיים, ובאופן כללי נתמכת ע"י איגוד האורטופדיה הבינ"ל – קטעים לרקוד לצלילם. בחלק השני תמצאו קטעים להרגע איתם, ובחלק השלישי – ריפרסים (הוצאות מחודשות) וקומפילציות שעשו לנו השנה טוב על הלב.

ברור לנו שטעם מוזיקלי הוא חיה מגוונת מאוד, ולכן קיבצנו נבחרת משובחת, שכל אחד מחבריה בחר שלושה קטעים בכל קטגוריה. בלי כל סדר, ניקוד או מדליות. פשוט מוזיקה נהדרת, שתוכלו להאזין לה כאן, יחד עם כמה מילים להסביר את הבחירה, כי קצת סופרלטיבים לא יזיקו.

כאן בבלוג אנחנו מאמינים באיכות, גם כשזו מגיעה על חשבון הכמות. אם אתם אוהבים את מה שאתם שומעים, קוראים ורואים, נשמח אם תרשמו לקבלת עדכונים (כפתור קטן בעמוד הראשי של הבלוג), תעקבו אחרינו בפייסבוק, ותשתפו את האייטם הזה ברשת החברתית החביבה עליכם. ככה יהיה לנו תירוץ טוב לכתוב שטויות גם ב-2017. שנתחיל?  להמשיך לקרוא

אם פי 3 מבאס לכם את המוזיקה

11 דצמ

הקשר בין מוזיקה למצב הרוח שלכם, הוא קשר מוכח שעצם קיומו אינו מוטל בספק. אחת הדוגמאות הנהדרות ביותר לאופן בו מוזיקה משפיעה על פעילות מוחית היא זו, בה חולה אלצהיימר חוזר למצב של צלילות ותקשורת, לאחר האזנה למוזיקה מילדותו. נפלא.

בעוד שההשפעה של ז'אנרים שונים על מצב-הרוח תלויה מאוד בטעם האישי של כל אחד ואחת, מחקר חדש בדק האם הפורמט בו המוזיקה מקודדת משנה גם כן, ואם חשבתם שקבצי ה-MP3 האיכותיים שלכם הם הדבר האמיתי…נסו לא להתבאס.   להמשיך לקרוא

האיש, החיוך ומועדון 27

4 דצמ

האייטם הזה הוא אקורד סיום נוסף מהול בטיפת געגוע, למועדון הספייס באיביזה, שנסגר בקיץ האחרון אחרי עשרים ושבע שנות פעילות. הדי ג'יי Carl Cox הוא כנראה האייקון שמזוהה יותר מכל עם המועדון, הוא והבעלים Pepe Roselló. השניים עשו דרך ארוכה ביחד, בה שימש קוקס רזידנט של המקום בחמש עשרה השנים האחרונות, וניגשו למהלך הלא פשוט של סיום פעילות המועדון במתכונתו הנוכחית זה לצד זה. בעוד שפפה כבר בן שמונים ורוצה לנוח לעת זקנה, קוקס מעיד כי לא רואה את עצמו מצליח לעבוד בשביל אף גורם אחר באי, בוודאי לא תחת קבוצת Ushuaia שתהפוך להיות המפעילה של המקום החל מהעונה הבאה, ובוחר לקחת את המשך הקריירה בקצב רגוע. אחרי 40 שנה בהן הקדיש הכל לקדמת הבמה, מחליט קוקס לנגן בתדירות נמוכה יותר ולהקדיש יותר זמן לתחביביו, משפחתו וזוגיות. 

שינוי דרמטי שכזה בנוף הקלאבינג של איביזה כמובן לא יכול לעבור ללא שימת דגש מיוחד. המגזין Resident Advisor בשיתוף פעולה עם Channel 4, שילבו ידיים במאמץ משותף וצילמו סרט דוקמנטרי של מעט יותר מחצי שעה, בו ליוו את קארל לאורך העונה האחרונה של הליין שלו בימי שלישי במועדון הספייס – Music is Revolution. הסרט סוקר ממבט קרוב את הבחור הגדול והחיוך הרחב  להמשיך לקרוא

נפתחה עונת המדוזות

9 נוב

כאן בבלוג אנחנו מאוד אוהבים להתפלש בחידושים והמצאות מעולם המוזיקה האנלוגית (א.ק.א פטיפונים), ותרחישים בהם אנחנו משתפכים על פטיפון מרחף, פטיפון מאונך ואפילו פטיפון שיכור הם שכיחים למדי. מכיוון שאנחנו מחפשים קצת גיוון, חשבנו לכתוב לשם שינוי על גיטרות. של חייזרים. 
להמשיך לקרוא

PodIUmix #23 – Above the Concrete with Yūgen

29 אוק

ינואר 2011. הפרק הראשון בסדרת הפודקאסטים של ישראל-אנדרגראונד רואה אור בפורום הישן, והרפתקה מרגשת ומעניינת מתחילה לה, עם המון מוזיקה משובחת ומגוונת, מבית היוצר של מיטב החברים. באפריל 2014, אחרי 22 פרקים, האוס, טקנו, דיסקו, ברייקביט, פ'אנק, מקומיים מוכשרים ואורחים מחו"ל, החלטנו לעצור. שנתיים וחצי אחר-כך, והגעגועים ניצחו. סדרת "פודיומיקס" חוזרת.

תחילה, כדי להכין את הקרקע, העלינו מחדש את כל הסטים לבית חדש וחדיש. השלב הבא היה לבחור את האמן שיכבד את הפרק ה-23 במשנתו המוזיקלית. כיאה לדרך החדשה, חיפשנו כיוון מוזיקלי מעט שונה מהרגיל, וכזה שיאתגר את הרגלי ההאזנה של רובנו. התשובה נמצאה במקום מיוחד, בו הזמן מאט, הדופק נרגע, הצמרמורות מטיילות במעלה הגב, והמקצבים פונים למעמקי המוח והרגש, ולא רק לפיקות הברכיים והחוליות בגב-התחתון. 

להמשיך לקרוא

הפטיפון של "דוק" בראון

17 אוק

בסיום הסרט הראשון בסדרת "בחזרה לעתיד", מרטי מק'פליי פונה ל"דוק" בראון, ואומר לו, שאין מספיק כביש פנוי לפניהם, בכדי להגיע למהירות הנחוצה למסע בזמן. התשובה הנפלאה של "דוק" היא ללא ספק אחד מביטויי העתידנות הכי מוצלחים שברא הקולנוע המודרני: "כבישים? במקום אליו אנחנו מגיעים אנחנו לא צריכים…..כבישים".

למרות שהבלוג שלנו, מימיו הראשונים ועד היום, עמוס בהשתפכויות על פטיפונים, תקליטים, ואיך אלה ואלה מתחברים להם יחדיו, ההמצאה עליה אנחנו כותבים היום גרמה לנו לתחושת ריחוף אמיתית, כמעט כמו זו שמרטי מקפ'ליי חווה כש"דוק" קיפל את הגלגלים וטס לעתיד.  להמשיך לקרוא

רעש, מנמיכים

30 ספט

בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; בערך שעתיים אחר כך הוא המציא את הקלטת, ואיתה את העפרון (למה? ככה). ילדי אותן השנים יזכרו גם את הכפתור הנהדר ההוא ב"ווקמן", שהפעיל את מנגנון הנמכת הרעשים Dolby B. מאחורי הכפתור ההוא, בווקמן של שנות השמונים, היה עולם ומלואו של טכנולוגיה. בניגוד גמור לעשור ההוא, דווקא היום בולטת בהעדרה טכנולוגיה, שתעלים רעשי רקע מיותרים במוזיקה . "לאן נעלמת, הנמכת רעשים אהובה?".

רבים לא יודעים, אבל כמעט כל חברה שכיבדה את עצמה, המציאה מנגנון מיוחד להנמכת רעשים. Philips היתה שם עם ה-DNL, שפירושו Dynamic Noise Limiter; ל-JVC היה ANRS, שפירושו עוד כמה מילים עם Noise Reduction באמצע, ואפילו את Super ANRS, שזה כמו הקודם, אבל Super; אולי המנגנון הכי משובח בעיני רבים היה  High-Com של חברת Telefunken, שהיה בשימוש במגברים של חברת Nakamichi המשובחת. מגיע להם, ולו בגלל שלא השתמשו בקיצורים וראשי תבות. ואז, אם יורשה לנו לחזור צעד אחורה לעולם שכולו ראשי תבות, יש את DBX.

בדומה לדולבי, שרובכם מכירים בצורה כזו או אחרת, גם אצל DBX האודיו היה צריך להיות מקודד במכונה קסומה, ולהיות מנוגן שוב דרך מכונה קסומה אחרת (או מכונה רגילה שהופכת לקסומה בלחיצת כפתור). בניגוד גמור לשיטת דולבי, בה אפשר להאזין לאודיו מקודד בלי להפעיל את המנגנון, וכמעט ללא אבדן איכות, DBX חייבה האזנה למוזיקה מקודדת אך ורק דרך המכונה הקסומה. בלעדיה הסאונד נשמע, איך לומר…מזעזע. האם DBX יכולה לחזור ולמלא את תפקידה ההסטורי גם במאה ה-21?  להמשיך לקרוא

רנסאנס הטראנס

7 ספט

tt

ערב אחד לפני כשנה, קפץ לי בפיד סטטוס של תקליטנית חביבה, בו התרעמה על חזרתם של צלילי הטראנס למוזיקה העדכנית. טענה זו נשמעת מעט טרחנית, בטח לכותב שורות אלו, אשר ינק את הז'אנר בכל רקיעת רגל ומחיאת כף עוד מגיל בר-מצווה. כיוון שאני אוהב שמרימים לי להנחתה, מצאתי את עצמי משוטט ברחבי הפלייליסטים, פודקסטים והעדויות המצולמות, בכדי לבדוק האם זוהי מציאות או סתם מרירות. 

הטראנס המלודי ממשיך להתנגן על במות ענק ולגלגל כסף רב גם היום, אך מעבר להמנוני עבר, שמשולבים מידי פעם (כדוגמת Age of Love ו-Cafe del Mar), הרי נדמה שההאוס והטכנו די בידלו את עצמם, לפחות קונספטואלית, מעולם הצלילים האופוריים של הז׳אנר. זה לא סוד, שיש מספר תקליטני טופ-20, שנוהגים לשלב קלאסיקות בסטים שלהם. Nina Kraviz ו-Sven Vath הם אולי הדוגמאות הכי בולטות, אבל וודאי לא היחידות. נשאלת השאלה האם גל חדש של קטעי טראנס מלודי עומד לשטוף את רחבות הריקודים בעתיד, או שאלו גחמות של רגע ותו לא. את המסקנות שלי אנסה לפרוס לפניכם מיד.  להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: