יותר מדי זמן עבר, מאז הפעם האחרונה שישבתי וכתבתי על אחד מסוגי הוויסקי החביבים עלי. בתוך החבורה ההולכת ותופחת של בקבוקים בבר הביתי, ניצב לו בקבוק די צנוע, שהמבשלה בו נולד היא לחברותיה, כמו שחברת סטארט-אפ יצירתית היא עבור חברות הייטק גדולות. באותה השפה, המבשלה הזו לא נמצאת ברמת החייל או בהרצליה, אלא באיזור פיתוח, בו מתעסקים פחות בברנז'ת ההייטק ובכסף, וקצת יותר בחדשנות וברגש. קוראים לזה אירלנד.
הסטוריית זיקוק הוויסקי באירלנד ארוכה וותיקה לא פחות משל שכנתה המפורסמת יותר, סקוטלנד, אבל שנים של רכישות ולא מעט תקופות קשות צמצמו את מספר גופי השליטה במזקקות כולן. מעל כולן זהרו Irish Distillers, ששלטו גם במבשלה הדרומית במידלטון, בה מיוצר בין היתר Jameson, וגם במבשלה הצפונית בה מיוצר Bushmills. בתוך הכמעט-מונופול הזה לא קמו באירלנד מזקקות וויסקי חדשות יותר ממאה שנים. במונחי ייצור מדובר בנצח, שיצר וואקום גדול בעולם הוויסקי האירי. אל תוך הוואקום הזה נכנסה מזקקת Cooley בשנת 1987. בחור יצירתי בשם John Teeling הקים את המזקקה על חורבותיו של מפעל לייצור אלכוהול מתפוחי אדמה, ואחרי שנתיים של עבודה זיקוק הוויסקי החל במקום בשנת 1989.
אחרי ששרדו נסיון השתלטות להמשיך לקרוא
israelunderground 