Ardbeg 10 – ל"ג בעומר הגיע מוקדם השנה

19 ספט

כשחשבנו על נושאים חדשים להתעסק איתם בגירסה המחודשת של ישראל-אנדרגראונד, אחד הדברים הראשונים שעלה לי בראש היה "אלכוהול, כמובן!". אי אפשר להתעלם מהחיבור בין חיי לילה לאלכוהול, אבל באותה הקלות אי אפשר להתעלם מהעובדה שלא שתיתי שום דבר שהרכב שלי יכול לעבוד עליו כבר הרבה מאוד זמן. בשביל זה המציאו את חיבתי העזה לוויסקי, ורצוי איכותי, ובו יתמקד החלק הזה באתר, עם גיחות אקראיות למשקאות טובים אחרים, כשאתקל בכאלה, או אשתה אותם.

עבור לא מעט אנשים וויסקי זה ג'וני ווקר, ג'ק דניאלס, ג'יימסון ועוד שניים שלושה שמות, שלגמרי במקרה לא מתחילים באות ג'. במשפט התמים הזה מסתתרות שתי יבשות, שלוש מדינות, חומרי גלם שונים, וערימה של הבדלים תהומיים. אחרי שהורדתי את זה מהלב צריך להבין עוד דבר חשוב – לטעימה של וויסקי יש יותר שלבים מהתריסים בחלון של הסלון. יש לו ריח, יש לו את הטעם הראשון כשהוא יורד בגרון, יש לו טעם נוסף שנקרא, כמה מקורי, "פיניש", ויש את המרכיב הסודי, שהוא החלק הכי פחות אובייקטיבי בסיפור, ה-balance של הוויסקי, שבעצם מסביר איך כל החלקים עובדים ביחד, או שלא. הציון שאתן לוויסקי יתבסס על ארבעת החלקים האלה, 25 נקודות לכל אחד לכל היותר, והוא כמובן יתייחס לטעמי האישי בלבד. מיותר לציין שהצלחה בחלק אחד לא מבטיחה דבר לגבי איכות הוויסקי. גם לא המחיר שלו, אם תהיתם. בקיצור החלק הזה באתר מבטיח להיות פלצני למהדרין, אבל אם אצליח להכיר לכם וויסקי טוב – דיינו. שנתחיל?

במקום טוב באמצע במים שבין סקוטלנד לאירלנד (אבל בשטח השיפוטי של סקוטלנד) נמצא אי בשם Islay, שהוויסקי שנוצר בכל אחת ממבשלותיו ידוע מאוד בטעם והריח המעושנים שלו (מכונה peat), שמתקבל בתהליך יצירת הוויסקי, תוך שימוש באדמת הכבול במקום. יש מעושנים יותר ויש מעושנים פחות, אבל האף המיומן יוכל לזהות בוודאות כמעט מוחלטת וויסקי שמגיע מ-Islay. במקום הפסטורלי שאתם רואים בתמונה למטה נמצאת מבשלת הוויסקי Ardbeg, שנמצא גבוה גבוה בסדר העדיפויות של עבדכם הנאמן. זהו אולי הוויסקי המעושן ביותר מבין כל הוויסקים שמיוצרים באיזור, אבל הוא לחלוטין לא מוגבל לעשן, ומסתתרים בו גם טעמים פירותיים ומתקתקים לרוב. ביננו, איך משהו שיוצר בכזה מקום פסטורלי יכול להיות פחות ממצוין?

הוויסקי שבחרתי לכתוב עליו הפעם הוא ה"פשוט" ביותר בסדרה שלהם, אבל זה בערך כמו לומר על פורשה כלשהי, שהיא "הפשוטה ביותר" מבין כולן. היא עדיין פורשה. ה-Ardbeg Ten, כשמו כן הוא, וויסקי שהתיישן לו "רק" עשר שנים בחבית, אבל כבר כאן צריך לעצור ולנפץ סטיגמה מאוד נפוצה. "ככל שהוויסקי התיישן יותר כך הוא טוב יותר" – קשקוש. הבחירה של מספר השנים שוויסקי ייושן בחבית מתבצעת על ידי מומחים לדבר במבשלות, ומבוססת על יותר גורמים רבים ואינספור טעימות תכופות של החומר הטוב בחביות. וויסקי צעיר יכול להיות מבריק, ובאותה קלות וויסקי עתיק יכול להריח כמו סבתא של מישהו ועל הטעם לא ארחיב. מהבחינה הזו הארדבג 10 הוא וויסקי גאוני, וכשמו כן הוא – 10!

אחד המאפיינים הבולטים שלו, היא העובדה שבניגוד למרבית הוויסקי שם בחוץ, שעוברים סינונים עד שאחוז האלכוהול שבהם יורד לסביבות ה-40%, ה"עשר" לא עבר סינון ועל כן אחוז האלכוהול בו 46%. זה גם הסיכוי שלכם להשאר סחים אחרי שהסנפתם אותו ממרחק של מטר. חלק ניכר משתייני הוויסקי הממוצעים אוהבים לומר לברמן "שים לי שתי קוביות קרח" במבט חכם שכזה, אבל הם טועים. לשתות וויסקי טוב עם קרח, זה טוב בערך כמו להסתכל על ציור של מיכאלאנג'לו אחרי שפינקו אתכם בפנס עצבני בשתי העיניים. הקרח מכסה ומעלים חלק ניכר מהטעמים, ובמידה רבה מסרס את הוויסקי. הפעולה הנכונה היא מזיגה של בערך פקק (של בקבוק ליטר וחצי רגיל) עד פקק וחצי של מים בטמפרטורת החדר (רצוי מסוננים/מינרלים) לכוס. לא רק שזה לא פשע לדלל כך וויסקי, אלא במקרים רבים הדילול הקל פותח בוויסקי טעמים וריחות של בלטו קודם לכם.

הריח של הארדבג 10 מכה עם אגרוף מעושן ולימוני, אם כי לוקח זמן להתרגל לריח ולזהות בו משהו מעבר למדורת ל"ג בעומר. כשמפסיקים לדמיין תפוחי אדמה נזרקים למדורה מריחים אפילו משהו שמזכיר קצת מלח-ים (ציון 24). הטעם ממשיך באותו הקו וממלא כל מילימטר בחלל הפה והגרון בטעם מעושן, שאמנם בולט בעוצמתו, כשמלווה את שאר הטעמים הלימוניים ואלה המתקתקים יותר של השעורה, אבל מצליח לא להמם את חוש הטעם ושומר על הגבול (ציון 23.5). הפיניש, כמה מפתיע, שומר על הקו בקנאות, אבל מהעישון נותר רמז מעודן, שמשאיר מקום לטעמים הנוספים להרים את הראש (ציון 24). המתקתקות נשארת בגרון וגם תחושת הלימוניות יחד איתה למשך זמן רב. כשמופע הזיקוקים המתואם הזה מסתיים, אי אפשר שלא למחוא כפיים לאיזון של הוויסקי הזה, שנותן חוויה שלמה ומושלמת, מהריח, דרך הטעם ועד הפיניש. אין בו זגזוגים או תחושה של ניסויים בבני אדם, אלא חוויה מתמשכת מתחילתו ועד סופו (ציון 25). הציון הסופי, אם כך, הוא 96.5, שאם לתרגמו למילים, מה שהופך את הוויסקי הזה לחובה.

ונעבור לשורות התחתונות:
למי כן – למי שלא נרתע מריחות דומיננטים ואוהב את הוויסקי שלו עם נוכחות חזקה, וחוויה שלא מוגבלת לשלוק עצמו.
למי לא – כל מי שסוגר בבהלה את החלונות בבית כשל"ג בעומר מתחיל.
מתי – כשהראש נקי ואפשר להתמקד בכל החוויה, מהריח ועד הפיניש. זה לא וויסקי לשתות בריצה, כצ'ייסר או כשאין זמן להנות ממנו.

מודעות פרסומת

5 תגובות to “Ardbeg 10 – ל"ג בעומר הגיע מוקדם השנה”

Trackbacks/Pingbacks

  1. Glenmorangie Nectar D'or – פעמיים כי טוב « israelunderground - 25/11/2012

    […] שלי היה על אחד הוויסקים האהובים עלי בעולם כולו – הארדבג 10. הפעם, בניגוד מוחלט אליו, אכתוב על וויסקי, שנמצא בפינה […]

  2. קנדה נשמעת מדהים גם ברוורס | israelunderground - 25/05/2013

    […] להתמקד בצלילים המהפנטים של האחים הסקוטים, שמספקים עוד ענף ייצוא נהדר למדינה הכה יפה […]

  3. Ardbeg – המפלצת מלוך Uigeadail | israelunderground - 12/07/2013

    […] אוגדל הוא 91. זה לא נגמר בהשתפכות כמו אחרי סיבוב על ה-TEN, אבל מדובר בוויסקי עוצמתי, עם מורכבות של פצצה […]

  4. Glencadam 10 – עדין זה המעולה החדש | israelunderground - 22/11/2013

    […] בן 10 "בלבד". המרכאות חשובות, שכן בעבר כתבתי כאן על יצירת מופת בת עשר. "בלבד". ה-10, שקיבל את הכינוי "The Rather […]

  5. Laphroaig Quarter Cask – רבע זה השלם החדש | israelunderground - 05/03/2014

    […] חוזר למקורות, ולוויסקי מהאי Islay, שמתאפיין אולי בריח של מפגש מחזור של מכבי-האש, אבל יש בו יותר. הרבה הרבה יותר. נקודת ההתחלה של סיפור […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: