Tag Archives: acid

Roland – The Next Generation

20 פבר

מעטות הן החברות, שאפשר לומר עליהן לא רק שעשו הסטוריה, אלא היה להן תפקיד משמעותי בכתיבתה. חברת Roland היא אחת מאותן חברות, שהעשייה שלהן שזורה בהתפתחות של המוזיקה האלקטרונית, ושאמנים רבים חבים לה לא מעט מהצלחתם. החודש, אחרי שעברו מעל עשרים שנה מאז המהפכה הקודמת שלה, מציגה רולנד קו מוצרים חדש, שמתיימר לחבר בצורה חלקה ולא מורגשת את הסאונד האנלוגי לעולם הדיגיטלי. בניגוד לרבים אחרים, שמנסים להמציא את הגלגל מחדש, אבל לא זוכים לתגובות חיוביות בשם חוסר השמירה על רוח העבר, רולנד עושה הרבה על מנת להתאים את מוצריה למאה ה-21, ובו בזמן לא לוותר על אינץ' אחד מהצלילים שהגדירו אותה. ההסטוריה (שוב) בפתח.  להמשיך לקרוא

חומצה להמונים

20 אוק

כהמשך ישיר ומתבקש לרוויו שלנו על פתיחת העונה של ליין היוד והמסיבה עם טין מאן בדאלי, החלטנו לפנק אותכם בהקלטה של מופע הלייב של טין מאן מאותו הלילה. תלחצו על הפליי ותהנו משעה וחצי גדושות בהרבה סנרים מתנפצים, פאדים עוקצניים ובעיקר אסיד מיוזיק בשיא תפארותה:


אנו מקווים שלפחות קצת מהוייב של אותו לילה מהנה אכן מורגש בהקלטה ומזמינים אותכם לעקוב אחרי הבחור הסופר מוכשר הזה:

http://soundcloud.com/tinman

http://www.tinmanmusic.com

מסתבר שלאיש הפח יש לב

26 ספט

היה זה הביקור הראשון שלנו ב"דלי", המקום אליו הביאו אנשי הליין "יוד" את טין-מאן להופעה חיה. זהו מועדון מענין, קודם כל בגלל שלא מדובר במועדון. החלל הקטנטן אכן נותן תחושה מלאה עם כמות אנשים קטנה מאוד וזה ראוי לציין כשלעצמו. תוסיפו לזה מחיר כניסה סמלי למדי וצ'ייסר איתו פינקו כל אחד מהנכחים, לכן נאמר בריש גלי שעל הנייר מקבלים value for money. נדגיש כי הסנדויצ'יה (שטרם דגמנו, אך שמענו שמאוד מומלצת) בהתחלה, הבר הגועש ובהמשך המיני-קלאב יוצרים קונספט מעניין וייחודי לבילוי לילי. מודל מאין זה טרם היה נפוץ אם בכלל בנוף הלילי שלנו. נציין את היושבים בחוץ על הכסאות והספסלים ומשרים אווירה, סך הכל תקבלו ביצת קינדר של ממש עם 3 וחצי הנאות במחיר אחד. הרחבה עצמה מאובזרת במערכת סאונד טובה למדי, בטח בהשוואה לשאר המקומות. דלפק הבר מונע צורך בטיולים מיותרים לרכישת שתייה ובסך הכל זוהי רחבה קטנה ונגישה.

לפני שניגע במסיבה עצמה, מצאנו לנכון להעביר ביקורת ולו בשביל שהדברים שעליהם מותר ואולי אפילו חובה להתבכיין ישופרו ויתוקנו. מזגן שמטפטף בלי בושה ובלי הפסקה על כל מי שמנסה לרקוד קרוב מדי לעמדה, וצחנת סיגריות שלא ברא השטן. כנראה שהתרגלנו יותר מדי לריחות הפריחה ב"בלוק", אבל אנו חושבים שהגיע הזמן להרים את הכפפה בעוד מקומות בעיר הזו. קצת אור במעברים גם לא יזיק, רק יעזור. כיף לקבל חיוך בכניסה ויחס אנושי, אבל לא כיף לצאת הביתה מריח כמו פרסומת גרועה לווינסטון. עכשיו, אחרי שמילאנו את חובתנו הפולנית – מוזיקה! להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: