Tag Archives: deli

פיניטו דה לה דלי

28 ינו

benj

הקלישאה הידועה, כי כל סוף הוא התחלה חדשה, נכונה מאוד גם באייטם הזה. אחרי כמעט חמש שנות פעילות, החליטו קברניטי ה"דלי", כי זה הרגע הנכון בו הגברת השמנה תשיר, ומועדון ה"דלי" יסגור את הוילון אחריו לתמיד. ה-Deli, ששילב בחלל המאתגר שלו דיינר, בר ומיני-קלאב, היווה מקום מפלט בלייני ברח' אלנבי המעופש והסואן. אולי כך אפשר להסביר את העובדה שהחזיק מעמד במשך זמן כה רב (נתון חריג למדי במונחים מקומיים) ,תוך ביסוס ליינים ששינו דבר או שניים בנוף חיי-הלילה, אולם אנחנו, רומנטיקנים שכמונו, בוחרים להפיל לפחות חלק מהאשמה להצלחה של המקום, על כתפיו של אחד השותפים, ומי ששימש כאבי-העורקים והלב הפועם של המקום – בנג'י לנפנט.

לנו ולבלוג שלנו יש כבוד רב וחיבה עמוקה לבן אדם והחיוך. אחרי הכל, בנג'י הוא מי שבחר להאמין בנו ואפשר לחזון המוזיקלי שלנו להתגשם, בשלושה ארועים שהפקנו בחלל הדלי. הרומן החל בערב המהפנט עם Aybee, בו השקנו את הבלוג, המשיך עם הגעתו של Eric Cloutier הנהדר, והסתיים עם חגיגה מקומית של שלושה דיג'יים מקומיים, שבזכות בנג'י וצוות הדלי הרגישו הכי בבית. בישראל-אנדרגראונד אנחנו מאמינים באנשים שמאחורי המותגים, הרבה יותר מאשר במותגים עצמם. מהסיבה הזו חשבנו שיהיה זה ראוי, אם את מילות הפרידה מהדלי יספק לא אחר מאשר בנג'י בעצמו, אז הנה לפניכם ראיון פרידה או "יש לי קצת זמן עד הטיסה" מאת בנג'י.

להמשיך לקרוא

אריק כוכב עליון

25 אוק

את אריק קלוטייה רצינו להביא לארץ במשך זמן רב. עד לא מזמן דיג'יי בכל רמ"ח אבריו, הצלחנו לתפוס את אריק ממש כמה רגעים לפני שמסיים לעבוד על קטע ראשון. שילוב של אהבה אמיתית לוויניל יחד עם טכניקת מיקס משובחת ובחירות מוזיקליות חדות, הפכו את אריק לאחד החביבים עלינו על העמדה. המסיבה איתו היתה תענוג גדול, שאפשר לנו וגם לכם להכיר אמן מוכשר ולטענתנו "כוכב בהתהוות". אנחנו ממשיכים לעקוב אחריו, והפוסט היום מרכז כמה רגעים עדכניים מהקריירה המתפתחת של אריק – קטע ראשון פרי יצירתו, פודקאסט עדכני וגם ראיון מיוחד לרזידנט אדוייזור. אריק קלוטייה, נעים מאוד… להמשיך לקרוא

Eric Cloutier Revealed – Hebrew

11 מאי

Eric Cloutier

מעולם לא היינו פרומוטרים. אנחנו אוהבים מוזיקה בכל ליבנו, אנחנו דיג'ייז ואנחנו קלאברים, אבל אנחנו ממש לא פרומוטרים. מעט המסיבות שארגנו עד היום נולדו מתוך תשוקה למוזיקה ורגשות עמוקים. אחרי הכל, מוזיקה היא הצלילים שנוצרים כשרגשות משתוללים. במוזיקה של אריק נתקלנו לפני בערך ארבע שנים, וכבר אז החלטנו ש"הוא חייב להגיע לנגן בארץ". שנים חלפו וסוף סוף היום הזה הגיע, ואריק מגיע לנגן במסיבת שבועות שלנו ביום שלישי הקרוב. מכיוון שאריק אינו שם מוכר למרבית שוכני הרחבות בארצנו, החלטנו לקיים איתו ראיון קצר, שעשוי לחשוף אותו מעט לקהל המקומי. התוצאה הנהדרת לפניכם. תהנו.  להמשיך לקרוא

Eric Cloutier Revealed – English

11 מאי

Eric Cloutier

We've never been real promoters. We're music-lovers, Djs, clubbers, but definitely not promoters. Our parties are conceived out of music and feelings. After all, music is what feelings sound like. We encountered Eric's music about four years ago and decided that he must come to play in Tel-Aviv. Years passed, and now the day has come and Eric will be playing at our holiday party this coming Tuesday. An enigma to many local club-goers and music-lovers, we decided to ask Eric a few questions that will expose him to his many potential hosts. The result is more than we bargained for. Enjoy.  להמשיך לקרוא

שבועות של שכרון חושים

6 מאי

תראו מה זה – מקליקים על התמונה והיא נהיית ענקית

ממש בסוף מסיבת ההשקה שעשינו עם Aybee, כבר התחילו לשאול אותנו "מתי הפעם הבאה?". לא היה פשוט כלל וכלל להסביר לכולם שאנחנו לא פותחים ליין מסיבות ושאנחנו לא פרומוטרים, אלא פשוט אוהבים מוזיקה משני צידיה של עמדת הדיג'יי במידה כמעט זהה. עבורנו מסיבה טובה לא מתחילה ונגמרת במעבר על רשימת השמות החמים והאופנתיים, או בבחירה אוטומטית בשמות שמוכרים לכולם. אנחנו אוהבים להיות שם כשהכוכבים האלה רק נולדים, לתת לרעיון לגדול ולהתפתח, ורק כשהוא בשל – להסתער קדימה. זה נכון כשאנחנו כותבים כאן בבלוג, אז מדוע שלא יהיה נכון כשאנחנו מארגנים מסיבת שבועות?  להמשיך לקרוא

חופש לכל, וחגיגה לכולם

26 מרץ

ליל הסדר עבר בשלום, עושה רושם, וכעת, אפשר לשבת, להרגע ולקרוא סיפור קצר, שמבוסס על מקרה אמיתי. כל הדמויות קיימות במציאות ונאמנות למקור.

השעה היתה קצת אחרי חצות, כשהיא התקשרה אלי ושיחתנו הראשונה התחילה. אני מעוניין אבל היא בעיקר משדרת סימנים מבלבלים, אז בחרתי לזרום ולראות לאן נושבת הרוח. שעה עוברת בלי שאפילו מצמצתי, ובשיחה אנחנו מדברים פשוט על הכל – חוויות מהחיים, אוכל אהוב, ואיך אפשר בלי קצת רכילות. עם מעל מאה חברים משותפים בפייסבוק, חיכיתי שיעלה נושא המוזיקה. ידעתי שהיא חזקה, ויודעת לשלוף שפנים מוזיקלים מהכובע, ולשלוח אותי לחפירה ארכיאולוגית ברשת לגבי אותו שיר או אמן. מנגד, אני יודע מספיק כדי לאתגר רבים וטובים אז "קדימה, ברינג איט און", מלמלתי לעצמי. היא לא השתהתה יותר מדי; "מיהו הדיג'י שאתה הכי אוהב בסצינה?" שלפה בקור רוח. נהדר, אני חושב לעצמי, התחלנו.  להמשיך לקרוא

אנחנו ממליצים – אתם מבלים 11-12/01

11 ינו

אנו חוזרים עם פינת ההמלצות שלנו, הפעם בגרסה מצומצמת משהו – שישי-שבת בלבד. אחרי שבוע עמוס בגשם שהיה מספיק גם להציף את תיבת נוח, והתכרבלות מתמשכת מתחת לפוך, הגיע הזמן להזיז קצת את הרגליים והאגן.

בפינת התרבות: נמליץ לכם על תערוכת – לה קולטור #4. הפעם נבחר הנושא; תעופה ומעוף – אומנות בת-השגה. מעבר לתערוכה, להמשיך לקרוא

שקט, כאן מתרגשים

25 דצמ

טוב, אנחנו מתרגשים. שלשום עוד פתחנו דיונים בפורום שעסקו בשאלות קיומיות כגון "לאן לצאת? לקו-מילניום או לטי אל וי? לפאצ'ה או לאוקטופוס? אולי בכלל נארגן שיירה לאומן ג'רוזלם?"; אתמול עדיין כתבנו רוויו על מסיבות סוף השבוע, וחלקנו חוויות מהאפטר הפרוע עם דיפ-דיש (כן, בטח). פתאום הגיע היום, וגילינו שהעולם סביבנו השתנה. הפורום כבר מזמן לא פעיל, וחברים, כותבים, וקוראים התפזרו לכל כיווני הרוח. זוגות שהכירו על הרחבות ובין שורות הפוסטים כבר התחתנו ועסוקים בילדים, ואילו הקוראים הצעירים נותרו כאילו יתומים, בתוך מפל של מידע מפוזר ברשת החברתית. בתוך כל הכאוס נותר לו הלב הפועם של ישראל-אנדרגראונד. הוא תמיד היה שם, אבל זקוק היה לגוף חדש, אותו גיבשנו בבלוג שאתם קוראים בו עכשיו.

אחרי שלושה חודשים של פעילות, תהיות ונסיונות, ההתרגשות מהולה גם בגאווה. אנחנו שוב יכולים לתת ערך מוסף, ולצקת תוכן ומשמעות נוספת אל תוך הקלחת של חיי הלילה, ולא רק לטבול בה להנאתנו. כדי לציין את העשייה והחזון החדש, החלטנו שזה הזמן והמקום לעשות מעשה, ולקיים גם ארוע השקה רשמי לבלוג.  להמשיך לקרוא

אנחנו ממליצים – אתם מבלים (ביקום מקביל) 15-17/11

15 נוב

במשך שנים רבות, מאז שחר ההסטוריה, הסצינה התל-אביבית בפרט ותל-אביב בכלל היתה מנותקת באופן מובהק ואף מופגן משאר חלקי המדינה. אפשר להתרעם ואפשר להתגאות, כל אחד ובחירתו, אבל עצם הסיטואציה שם אותנו במקום מעט מוזר היום. מצד אחד אנחנו לא רוצים למנוע, מכל מי שמשוכנע שהדבר היחיד שנופל בתל-אביב זה העלים מהעצים בסתיו, את חדוות המסיבות ואת המידע עליהן. מצד שני, יש לנו חברים, מכרים ומשפחות, שנמצאים בימים האחרונים תחת מתקפת טילים ורקטות, ויש בעצם השיח על מסיבות ובילויים משהו מקומם עבורם (ולדעתנו בצדק רב). ליבנו ומחשבותינו נתונים לתושבי הדרום המותקפים, ואנו מאחלים להם שיהיו חזקים. הדואליות הזו גורמת לנו להרגיש כאילו מדובר במציאות אלטרנטיבית או יקום מקביל, וכך נתייחס לכך. בסוף השבוע הקרוב אין ארועים בכלל בתל-אביב, אבל ביקום מקביל, בו מבלים בעיר כאילו אין מחר, נשמח להמליץ לכם על כמה ארועים מצוינים. אנחנו כמובן מקווים, שהחדשות מהמציאות לא יזלגו ליקום המקביל ויגרמו לביטול ארועים. ועכשיו – ניגש להמלצות.

בחמישי, מועדון הבלוק זה המקום להיות בו. למה? להמשיך לקרוא

מסתבר שלאיש הפח יש לב

26 ספט

היה זה הביקור הראשון שלנו ב"דלי", המקום אליו הביאו אנשי הליין "יוד" את טין-מאן להופעה חיה. זהו מועדון מענין, קודם כל בגלל שלא מדובר במועדון. החלל הקטנטן אכן נותן תחושה מלאה עם כמות אנשים קטנה מאוד וזה ראוי לציין כשלעצמו. תוסיפו לזה מחיר כניסה סמלי למדי וצ'ייסר איתו פינקו כל אחד מהנכחים, לכן נאמר בריש גלי שעל הנייר מקבלים value for money. נדגיש כי הסנדויצ'יה (שטרם דגמנו, אך שמענו שמאוד מומלצת) בהתחלה, הבר הגועש ובהמשך המיני-קלאב יוצרים קונספט מעניין וייחודי לבילוי לילי. מודל מאין זה טרם היה נפוץ אם בכלל בנוף הלילי שלנו. נציין את היושבים בחוץ על הכסאות והספסלים ומשרים אווירה, סך הכל תקבלו ביצת קינדר של ממש עם 3 וחצי הנאות במחיר אחד. הרחבה עצמה מאובזרת במערכת סאונד טובה למדי, בטח בהשוואה לשאר המקומות. דלפק הבר מונע צורך בטיולים מיותרים לרכישת שתייה ובסך הכל זוהי רחבה קטנה ונגישה.

לפני שניגע במסיבה עצמה, מצאנו לנכון להעביר ביקורת ולו בשביל שהדברים שעליהם מותר ואולי אפילו חובה להתבכיין ישופרו ויתוקנו. מזגן שמטפטף בלי בושה ובלי הפסקה על כל מי שמנסה לרקוד קרוב מדי לעמדה, וצחנת סיגריות שלא ברא השטן. כנראה שהתרגלנו יותר מדי לריחות הפריחה ב"בלוק", אבל אנו חושבים שהגיע הזמן להרים את הכפפה בעוד מקומות בעיר הזו. קצת אור במעברים גם לא יזיק, רק יעזור. כיף לקבל חיוך בכניסה ויחס אנושי, אבל לא כיף לצאת הביתה מריח כמו פרסומת גרועה לווינסטון. עכשיו, אחרי שמילאנו את חובתנו הפולנית – מוזיקה! להמשיך לקרוא

%d בלוגרים אהבו את זה: