Friedrichstraße – 1995
ב-9 בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין, שפיצלה עיר אחת לשני עולמות מקבילים וזרים. אותה עיר כיום הינה אבן שואבת למיטב צעירי ארץ הקודש, ואם להודות באמת – גם למיטב צעירי מדינות רבות אחרות. עם זאת, כשמזכירים כיום את ברלין חושבים בעיקר על מסיבות, מוזיקה, אמנות, פתיחות וחיים נהדרים אם הגרמנית שלכם לא חלודה. אתר Tumbler חדש מציג זווית הסטורית מרהיבה של העיר, שרבים כיום לא מכירים, ובטח ובטח לא עצרו לחפש. להמשיך לקרוא
ככה זה נראה באמצע הלילה
רובנו יודעים איך נראה מועדון באמצע הלילה. חלקנו יודעים איך נראה מועדון מוצלח באמצע הלילה. האנשים, הצבעים, האווירה, התאורה, הריחות, הצלילים, האלכוהול, העשן, הלייזרים וטירוף החושים. יש משהו כמעט על-טבעי בלילות בהם כל הרשימה מהמשפט הקודם מופיעה במלוא הדרה, אבל מה קורה בבוקר, כשוילון הקסם מתרומם, ונותן למציאות להזדחל לחלל המועדון, בשעה שכל הבליינים המבושמים והמחוייכים כבר בדרכם למסיבה הבא, לעבודה או להשלמת שעות השינה? להמשיך לקרוא
אי שם בעבר הלא רחוק מדי, אמנים כמו טייסטו היו השגרירים הכי יעילים של הולנד בעולם הגדול בכלל ובישראל בפרט. אגדות אורבניות מספרות על דרכונים ישראלים שהונפקו לדיג'ייז הולנדים, כדי להכיל את כמות החותמות הישראליות בהם. ההמוניות הזו היא חלק מתהליך ההיגררות למיינסטרים של הסצינה ההולנדית/אמסטרדמית. תהליך מתמשך זה הפך את אמסטרדם במשך השנים מבירת הקלאבינג הרשמית, לסוג של כינור רביעי אחרי ברלין, ברלין וברלין. בתרבות יום א' השבוע ניתן לכם הצצה אל העולם המחתרתי והמתחדש, בו החלונות הם אדומים, אבל ממש לא רק. להמשיך לקרוא
תסתכלו על התמונה של הבחור הזה. עכשיו תסתכלו על עצמכם בראי. עכשיו שוב על הבחור. עכשיו שוב על עצמכם. אז זהו, שאתם לא הבחור הזה. גם אם אתם לא מחוברים לסצינה אלקטרונית כזו או אחרת, או לא מתחברים לכל הטררם סביב בילויים בשעות הלילה או מוזיקה באופן כללי, ספק אם תוכלו להתעלם מהקונספט של הגשמת חלומות ומימוש עצמי. בסופו של יום מדובר בגביע הקדוש של כל אדם באשר הוא או היא, ומתחת לכותרת הזו מסתתרים הסיפורים הכי טובים, שתוכלו לספר לנכדים שלכם בבוא היום. עכשיו תסתכלו שוב על הבחור שלמעלה – לו יהיו אחלה סיפורים לנכדים. להמשיך לקרוא
במשך תקופה ארוכה למדי אמרתי לעצמי, שאני מאוד רוצה לשבת ולכתוב רוויו על מסיבה ראויה. במשך הזמן הזה הייתי בכמה וכמה מסיבות ראויות, ובעוד כמה וכמה פחות ראויות, אבל התנאים המקדימים שחסרו לי לא היו קשורים בכלל לאיכות המסיבה, אלא אלי. הפלטפורמה בה התרגלתי לפרסם את הרשמים שלי מלילות סוף השבוע סגרה את שעריה באופן לא רשמי, כן טבעי ולחלוטין מבחירה שלנו (אנוכי ושאר האחראים על תפעולה). במקביל מצאתי את עצמי מחפש את ההתרגשות, שכל כך חשובה בכתיבה, מעלימה חסמים, ומפזרת את התבלינים הנחוצים על הטקסט הדיגיטלי. הבעיה הראשונה תיפתר בשבועות הקרובים, עבורי ועבור כל מי שנהנה מישראל-אנדרגראונד ברציפות או לסירוגין מאז שנת 2000. בבעיה השניה טיפל ביום חמישי בלילה בן קלוק – שעון גרמני ופריט אספנים אמיתי לכל מי שזורם לו קצת דם בטקנו. להמשיך לקרוא
israelunderground 