כשהשם Ben Sims מונח על השולחן, המחשבה הראשונה היא טקנו. זה מה שכמעט שני עשורים של עשייה חסרת פשרות בז'אנר עושה, במיוחד עם פרק עדכני בסדרת הפאבריק ברזומה. כשהשם Mark Broom מונח על השולחן ליד זה של בן סימס, ולצידם גם Paul Mac, הספקות נזרקים לפח והברכיים נכנסות לכוננות ספיגה. הנה, עכשיו זה ברור, לא? גיא ורומן החליטו שאת השבוע החדש ואת השנה החדשה נקבל בבי פי אם גבוה ובאסים רועמים. אז זהו, שלא. ממש ממש לא. להמשיך לקרוא
אוי! החגים האלה, אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם. אנו בטוחים שזה היה לא פשוט עבורכם לפחות כמו עבורינו, אך יחד עם זאת מהנה עד מאוד. הרבה מנוחה, זמן עם המשפחה, אוכל טעים והראש נקי ממחשבות של שגרה משעממת. אם אתמול עוד היינו בתסמונת שביזות יום א' / אחרי החגים, הרי היום כבר יום ב' ואין תירוץ שלא נספק לכם פינוקים להמשך השבוע. לצורך כך בחרנו להפנות את תשומת לבכם ובעיקר אוזניכם לשני סטים משובחים שהנעימו את זמנינו בתקופה האחרונה.
ראשון חביב הוא לא אחר מאשר Colin McBean הידוע יותר בתור Mr. G, שמגדיר את הסאונד שלו כ- soulful, twisted low-end funk ונחשב לאחת הדמויות הכי "אנדרייטד" בסצינה. עם עשייה ענפה המתפרסת על למעלה משני עשורים, ויכולות תכנות קצב ותופים שמעטים משתווים אליה אם בכלל, בחר מר ג'י להגיש פודקסט מיוחד לסדרת הפודקסטים של Rekids Radio. ראוי לציין שקולין קונה תקלטים ומוזיקה מאז תחילת דרכו אך נדיר מאוד למצוא אותו מנגן מחוץ לכותלי חדרו. לפניכם שעה של מסע מוזיקלי בעל השם הנהדר "Chillin' with a Glass of Rum". כאן מקצבי התופים ממכונות ה-MPC של מר ג'י זוכים למנוחה והאהבה שלו לז'אנר הסול והפאנק מקבלת את הפריים טיים.
שני ורלוונטי מתמיד, הוא Gerd Janson, מבעלי הלייבל המעולה Running Back, ורזידנט במועדוני הרוברט ג'ונסון שבפנרקפורט והט'רואו האמסטרדמי. לכל מי שמכיר את הדיג'יי הנהדר, אנו שמחים לבשר כי בעוד חודשיים הוא יגיע לנגן בתל-אביב ולאלו שלא הסט הבא הוא הזדמנות מעולה להכיר את אחד המסובבים המרעננים של הרגע. לפניכם שעה וחצי שהוקלטה במהלך הקיץ, במסגרת ציון חגיגות 15 שנים למועדון ה-DC10 באיביזה. כמתבקש, יש כאן המון האוס על סוגיו השונים. אך בעוד שרוב הז'אנר סובל מעייפות החומר וחוסר מקוריות, מצליח ג'רד לעורר עניין ולהרקיד עם לא מעט אופי ויופי.
שבוע מוצלח לכולכם 😉
החיוך שבתמונה שייך לבירד. Donald Toussaint L’Ouverture Byrd II, או פשוט Donald Byrd, היה נגן חצוצרה מחונן ("לא מחצרץ ולא מחרצץ כי אם מחצצרץ!"), ומאז ה-4 בפברואר הוא אינו איתנו. בירד נחשב אחד מגדולי הג'אזיסטים, יחד עם ענקים כמו מיילס דייויס, ג'ון קולטריין והרבי הנקוק. הכח האמיתי והפופולריות הרבה שלו נבעו בין היתר מהעובדה שלא שקט לרגע, וחתר ללא הרף לגיוון ולאבולוציה של המוזיקה שלו. בירד שאב אלמנטים מפאנק, ג'אז, דיסקו וסול במשך עשורים שלמים, ותרומה גדולה שלו לעולם הג'אז היתה יכולתו להנגיש את הז'אנר גם לקהלים פחות פתוחים, ולמי שרואים בג'אז סגנון מוזיקלי קשה להבנה. הגאון הזה עזב את העולם, ואנחנו בחרנו בתרבות יום א' של השבוע לתת לו קמצוץ מהכבוד שמגיע לו. להמשיך לקרוא
בני המאיה פישלו ובגדול. באמת שהיתה בנו טיפה קטנה של תקווה לאיזה מופע זיקוקים טוב, שיהפוך את פסטיבל "אלפי המסיבות בסילבסטר של אמצע השבוע" לקצת מיותר. זה לא שיש לנו משהו נגד מסיבות בסילבסטר, אבל אנחנו תמיד מחפשים קצת גיוון בחיים. בדיוק כשהתחלנו להתייאש נפל לנו בידיים סרטון נהדר, שמספק את הסחורה, ואפילו באריזה יפה של חג המולד.
אחת ממאות התגובות לתופעה האינטרנטית אותה תשמעו מיד
Davos T Funk, בחור בריטי כשרוני מעיירה לא רחוקה ממנצ'סטר, הניח שתי ידיים על קלידים במפגש חג-המולד עם חברים, והביא לעולם יצירת מופת להמשיך לקרוא
israelunderground 