סוון וייסמן הוא אמן שאנחנו מאוד אוהבים. הוא גם דיג'יי, אבל ממש לא רק. הוא מסוג הטיפוסים האלה, שהסבירות לקרוא עליהם, שפיצחו את האטום תוך כדי קריאת עיתון הבוקר, לא נמוכה כלל. וייסמן, עוד לא בן שלושים, מתקלט כבר משנת 1997. זה אומר בגדול, שבשעה שבני גילו שיחקו מחבואים ותופסת, הוא היה עסוק בהחלקה אמנותית של מחטים על תקליטים. הלילה, על התפר בין סוף שבוע חם, לתחילתו של שבוע חם נוסף, מצאנו רגעים נהדרים של רוגע ובריזה מוזיקלית נעימה בביצוע יפהפה. זו לא רק המוזיקה הפעם, אלא גם האווירה מסביבה ואופן ההקלטה שלה. עשר דקות מזמנכם היקר, והלילה/יום שלכם ישודרגו באופן מיידי. להמשיך לקרוא ←
יום א' כמעט מסתיים, ואיתו ההזדמנות שלנו להחזיר עטרה ליושנה, ואת הפינה החביבה עלינו "תרבות יום א" גם כן. כל היום חיפשנו משהו שיהיה לא רק מעניין ושונה, אלא גם ייחודי ובעל ערך מוסף. נשמע כמו הבעל או האישה האולטימטיביים, אבל כאן בבלוג מתעסקים בתרבות ומוזיקה, אז תאלצו להסתפק במפת אוצר. של ז'אנרים. להמשיך לקרוא ←
מעולם לא היינו פרומוטרים. אנחנו אוהבים מוזיקה בכל ליבנו, אנחנו דיג'ייז ואנחנו קלאברים, אבל אנחנו ממש לא פרומוטרים. מעט המסיבות שארגנו עד היום נולדו מתוך תשוקה למוזיקה ורגשות עמוקים. אחרי הכל, מוזיקה היא הצלילים שנוצרים כשרגשות משתוללים. במוזיקה של אריק נתקלנו לפני בערך ארבע שנים, וכבר אז החלטנו ש"הוא חייב להגיע לנגן בארץ". שנים חלפו וסוף סוף היום הזה הגיע, ואריק מגיע לנגן במסיבת שבועות שלנו ביום שלישי הקרוב. מכיוון שאריק אינו שם מוכר למרבית שוכני הרחבות בארצנו, החלטנו לקיים איתו ראיון קצר, שעשוי לחשוף אותו מעט לקהל המקומי. התוצאה הנהדרת לפניכם. תהנו. להמשיך לקרוא ←
We've never been real promoters. We're music-lovers, Djs, clubbers, but definitely not promoters. Our parties are conceived out of music and feelings. After all, music is what feelings sound like. We encountered Eric's music about four years ago and decided that he must come to play in Tel-Aviv. Years passed, and now the day has come and Eric will be playing at our holiday party this coming Tuesday. An enigma to many local club-goers and music-lovers, we decided to ask Eric a few questions that will expose him to his many potential hosts. The result is more than we bargained for. Enjoy. להמשיך לקרוא ←
יום א' הזה אינו יום א' רגיל. הרצון העז שלנו לפרסם ולקדם תרבות בפינה הקבועה-ככל-שניתן שלנו, "תרבות יום א", נתקל בחומה בצורה של רגשות מעורבים, בשל הקרבה ליום הזכרון לחללי צה"ל. ככה אנחנו, מצד אחד לא שוכחים לרקוד ולהנות, ומצד שני לא שוכחים את ההסטוריה, שמאפשרת לנו לרקוד ולהנות. ביום הלא רגיל הזה מצאנו פתרון מיוחד ויפהפה לדילמה שלנו; כזה שיאפשר לנו לחלוק אתכם את הבחירה התרבותית שלנו, וגם יאפשר לכל אחד ואחת להתחבר אל מעמקי הנפש, ולהתייחד עם הזכרונות, התחושות והמחשבות היום ומחר. להמשיך לקרוא ←
הטיפוס המעניין שבתמונה עשוי להיות קצת "לא שפוי", לפי הגדרות מערביות סטנדרטיות, אבל לאי השפיות הזו שלו יש השלכות רדיקליות על התפיסה שלנו של מוזיקה בכלל וכלי נגינה בפרט. כשאנחנו מדברים על כלי נגינה עולים לנו גיטרה, פסנתר ותופים לראש. אחר כך מזדחלים לתודעה שלנו גם סקסופונים, כינורות, טרומבונים, קונטרה-באס, חליל, משולש, קלרינט ועוד רבים. הבעיה מתחילה כשלרשימה מתחילים להכנס פריטים כמו שנורקל, מחסום, אפני ילדים, צנרת ישנה, סולם, וככל הנראה גם החתול של השכן. הצלחנו לסקרן אתכם? יופי. להמשיך לקרוא ←
הלינק שלנו היום הוא לינק לתמונה שהיא קמפיין פייסבוקי, לנושא שקשה להתעלם ממנו, ושבינתיים זוכה להתעניינות לא קטנה. רובנו התרגלנו במשך השנים לשלם פחות ופחות על המוזיקה שאנחנו קונים. מדובר בתהליך שהקטין באופן עקבי את כמות הדיסקים שאנחנו קונים, ובהמשך, עם הפיכת הקבצים הדיגיטלים לזמינים באופן "חופשי" להורדה חינמית, גם רכישת המוזיקה הדיגיטלית נפגעת. למרבה הצער, התהליך הזה ממשיך ומתקדם, גם כשהרכישה הדיגיטלית מאפשרת לרוב לקנות שיר/קטע בודד ואהוב מתוך אלבוד במחיר מצחיק, ולא בהכרח לרכוש את האלבום כולו. הקמפיין התחיל בגירסת הגויים לפני שבועיים בערך, וזוכה לאלפי שיירים ומעל 16,000 לייקים.
הקמפיין תוקע אצבע ישר בעין, ומצביע על הרגל אחר שלנו להמשיך לקרוא ←
יום חמישי הגיע, ואיתו נפתח באופן רשמי סוף השבוע. בחוץ אולי משתולל לו הסתיו (כן, ממש), אבל היום בלילה במועדון הבלוק מסתמנת עליה חדה בטמפרטורות. Henrik Schwarz חוזר להופעה חיה שניה בבלוק, בארוע של אן-פקטוריאל וניוז. היום היינו צריכים באופן תאורטי להיות עסוקים עדיין בהסנפת אדי הלילה הזה, שהיה מתוכנן במקור לפני שבועיים, ונדחה עקב מחלה של מר שוורץ, אבל לכל הפחות זכינו בשבועיים נוספים להתכונן. בביקורו הקודם בארץ סיפק שוורץ הופעה מרגשת, שלא השאירה אדם אחד אדיש על הרחבה, וסחפה את כל הנכחים. הפעם הציפיות ממנו בשמיים, ואם לסמוך על הסטטיסטיקה שלו – השמיים הם לא באמת הגבול, עם שילוב בגוון אישי של סאונד מינימלי וממוכן, יחד עם צלילים חמים ועשירים, שממלאים את כל הרווחים – ועוד. מי שלא שם, שלא יבכה אחר כך.
מכירת כרטיסים אונליין – כאן
מועדון הבלוק – 70 ₪ – 100 ₪ – החל מ23:30
סרטון מהביקור הקודם של הנריק בבלוק
מחפשים כיוון מעט שונה לליל חמישי שלכם? ה"תדר", רגע לפני סגירת העונה השלישית שלו, עליה נדבר מיד, מארח במועדון הכליף ביפו שורה של אמנים יפנים, בחסות השגרירות היפנית בישראל. מדובר במוזיקאים, דיג'ייז, אמני וידאו ואפילו רקדנים, שינסו להפוך את יפו לליבה הטרנדי של טוקיו ללילה אחד, במה שמכונה Tokoy Club Night. אם הכל ילך כשורה, מסתמן לילה שמח, מבדח, ואם תשאלו אותנו – מאוד מיוחד, לפחות כמו המצאת הטמגוצ'י. אריגטו.
הכניסה לארוע חינםמגיל 21, ועל בסיס מקום פנוי
מועדון הכליף (יפו) – החל מ-22:00
בליל שישי אותו ה"תדר"', בשיתוף עם "בוטניקה" מקיים את מסיבת הסגירה של עונתו השלישית, כשהוא מארח את דיג'יי פוד (Food), פרויקט מוזיקלי שמובל כיום ע"י Kevin Foakes, אחד מאבני הפינה של הלייבל האגדי Ninja Tune. מדובר בערבוב אלסטי לחלוטין של אלקטרוניקה, טריפ-הופ, היפ-הופ ודראם אנד בייס (יחד עם עוד אלף דברים שבדיוק בא לו לנגן). אתם מוזמנים לקבל טעימה מהאוכל, ועל הדרך להציץ בבלוג המגניב שלו. לכל המאותגרים, המסיבה תשודר גם ברדיו "תדר" וברדיו "הקצה".
הכניסה חינם "תדר" – החל מ-22:00
באותו הלילה בעיר הקודש (ירושלים, לאלו שלא רגילים לצאת מגבולות איזור חיוג שדרות רוטשילד) תתקיים במועדון הבאסס הירושלמי מסיבה של אנשי "פה לאוזן", שכל יום שישי נותנים לקהל ביס איכותי של האוס וטקנו. הפעם ינגנו רמי תמר ו-E.B.E (אלירן בן-עזרא) כל הלילה, ואם זה לא מספיק, הם יעשו את זה בק-טו-בק, מה שמבטיח אינספור הפתעות מוזיקליות והרבה עניין. מומלץ בחום. פרטים נוספים – כאן.
לפרטים: 050-8538883 (רמי) או 054-7717751 (אלירן) מועדון ה"באסס" (ההסתדרות 1, ירושלים) – החל מ23:00
בכל ההסטוריה של מוזיקת הריקודים לא היתה עיר, אשר סביבה התפתחה מיתולוגיה כה מורכבת כמו דטרויט. במשפט הזה בחרו לפתוח בבלוג של האתר Beatport מאמר, שאוסף בשבילכם את עשרת הסרטים הדוקומנטריים הטובים ביותר, שנעשו על עולם הטקנו. לא מדובר במיתולוגיית קלאבינג, כמו זו שנבנתה במשך שנים רבות בערי האי האיברי איביזה, וגם לא במיתולוגיה תרבותית מודרנית, כפי שהתפתחה בעשור-פלוס האחרונים בברלין, אלא במקורות של הכל, כאילו שאלתם "מי המציא את הגלגל?" או "מאיפה הגיע לעולם החשמל?".
בתמונה: סאונדרסון, מיי ואטקינס. התמונה בחסות חברת מקורות
עוד לפני שביטפורט פורשים לפניכם את עשרת הסרטים בחרו העורכים להדביק את התמונה שלמעלה בראש חוצות. יש משהו סימבולי מאוד בבחירה להדביק תמונה בשחור לבן, בה דריק מיי נראה כמו פרחח מהרחוב, אבל המסר עובר בצורה ברורה וחדה – כשאנחנו מדברים על ההתחלה אנחנו מתכוונים להתחלה האמיתית ולא על תחילת השנה..
כל סרט מלווה בכמה מילים מהעורך, אבל אם להודות באמת, הטקסט נמצא שם פשוט בשביל להצדיק את הרווחים בין הסרטים. מהסיבה הזו לא נבזבז את זמנכם היקר, ונשחרר אתכם לצפות בכל החומר הנהדר הזה, לא לפני שנראה לכם איך נראים הפרחחים האלה בהווה, פחות או יותר (במונחי ההווה 2010 נחשבת כבר סוג של עבר רחוק). תהנו.
כפי ששמתם לב מדור ההמלצות שלנו נעדר מזה כשבועיים מסיבות כאלה ואחרות אז עמכם הסליחה. בנוסף שדרגנו מעט את השם מאחר ולא הכל בחיים הוא ריקוד, וכמו שהגדרנו בפוסט הראשון של המדור, המטרה כאן גם להמליץ על אירועים תרבותיים מגוונים.
בפינת התרבות נמליץ לכם על פסטיבל מונטיפיורי, שמוגדר כ"פסטיבל אמנות סאונד". שם הארוע לבדו סקרן אותנו, כי הרי ידוע שאמנות וצלילים תמיד הלכו יד ביד וזה לצד זה. הפעם מדובר בפסטיבל דו-יומי מיוחד, ששואף לכוון זרקור למוזיקת פרינג', תוך שימת דגש על החיבור בין תאטרון 'תמונע' לשכונת מונטיפיורי בה הוא ממוקם. במסגרת הפסטיבל הוזמנו מוזיקאים ואמני סאונד שונים להגיב לשכונה, להכיר אותה על שלל רבדיה, ובעקבות ההיכרות ליצור עבודות מוזיקליות ייחודיות, המתארות את מורכבותה ומתכתבות איתה. כל הפרטים נמצאים כאן ובדף האיבנט. ובקצרה תכנית הפסטיבל:
26/10
20:00-22:00: שוטטות בשכונע – 30 ₪
22:00: אבי בללי ורועי ירקוני. VJ- אריק פוטרמן – 30 ₪
israelunderground 