טוב, אנחנו נפתח. אי-2 ל-אי-4
E2-E4. לכל הדעות זהו מהלך הפתיחה הנפוץ ביותר בשח-מט, כשהחייל הצמוד למלך מתקדם שני מקומות קדימה. מנקודה זו המשחק מתפתח לכיוונים מגוונים ומסובכים. כש-Manuel Göttsching יצר את יצירת המופת בשם הזה בשנת 1984 הכה-מיוחדת, הוא הציג לעולם השראה מוזיקלית, שאת ההדים שלה מרגישים גם היום. Sueno Latino סימפלו מתוכה, LCD Soundsystem הושפעו ממנה, אבל יותר מכל מדובר ביצירה שמהווה אחת מאבני הפינה למוזיקה האלקטרונית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. להמשיך לקרוא
מועדון הלבבות השבורים
מועדונים, כמו שאנחנו מכירים אותם בעידן המודרני, נתפסים בדרכים מגוונות. עבור מרבית מקוראי הבלוג הזה מועדונים הם מוסדות תרבות מוזיקלית או לכל הפחות מקום בילוי לגיטימי, עבור כחולי המדים מדובר בלא פחות משורש כל הרוע וגיבוב של מאורות סמים, אך מכל זווית בה בוחנים אותם, מדובר בסופו של יום בעסק כלכלי. ככזה, לא מפתיע לגלות מועדונים רבים ברחבי העולם, אשר מוצאים עצמם נסגרים ביום בהיר אחד בשל בעיות ניהוליות, מחסור במזומנים ובריחת הקהל אל עבר האופק והשקיעה, שם בדיוק נפתח מועדון חדש ומגניב קצת יותר.
בשיטוטינו ברחבי הרשת נתקלנו באתר, בו הוצגו תמונות של מועדונים נטושים ברחבי העולם; מדובר במועדונים שנסגרו, ובשעה שהמבנה משווע לבעלים חדשים, החלל נותר זמין לסקרנים המזדמנים. זהו מבט מעט נוגה על פיסות תרבות שהיו ואינן. להמשיך לקרוא
בלריק ביט הוא ז'אנר מוזיקלי, שהחל להתפתח אי שם באמצע שנות השמונים, ועיצב את הגדרתו המוזיקלית המלאה עשור מאוחר יותר הז'אנר היווה למעשה שילוב של מוזיקה בעלת זיקה לסגנונות הדיפ-האוס וה- R&B, וכלל בין היתר השפעות מהמוזיקה לטינית, אפריקאית, סגנון הפנאק והדאב. אפשר לתאר את הסגנון כשילוב מוזיקלי לא סטנדרטי, החל מניו-ביט מינימליסטי ועד לשירי פופ בגסראות מלאות, כשגיטרה אקוסטית ופסנתר שולבו בחום בחלק ניכר מההפקות. החשיפה לעולם, לפחות בקנה מידה רחב, נעשתה בזכות שלישיית הדיג'יים הבריטית, שכללה את Trevor Fung ,Paul Oakenfold ו- Danny Rampling. הם בילו את קיץ 87' באיביזה ואחרי ששמעו את DJ Alfredo (מי שנחשב לאבא הרוחני של הז'אנר) במועדון האמנזיה, נדהמו ועם חזרתם החליטו להפיץ את הבשורה בממלכה המאוחדת. סט מיוחד, שמרכז בתוכו את כל הטוב שיש לז'אנר המיוחד הזה להציע, הוא התוסף התרבותי שלנו השבוע, בפינת תרבות יום א'. להמשיך לקרוא
Friedrichstraße – 1995
ב-9 בנובמבר 1989 נפלה חומת ברלין, שפיצלה עיר אחת לשני עולמות מקבילים וזרים. אותה עיר כיום הינה אבן שואבת למיטב צעירי ארץ הקודש, ואם להודות באמת – גם למיטב צעירי מדינות רבות אחרות. עם זאת, כשמזכירים כיום את ברלין חושבים בעיקר על מסיבות, מוזיקה, אמנות, פתיחות וחיים נהדרים אם הגרמנית שלכם לא חלודה. אתר Tumbler חדש מציג זווית הסטורית מרהיבה של העיר, שרבים כיום לא מכירים, ובטח ובטח לא עצרו לחפש. להמשיך לקרוא
אנחנו לא יודעים אם זה מזג האוויר או סתם הגיל, אבל בעוד שאנחנו מוצאים את עצמנו חופרים בערימות של תקליטי טקנו בועטים, כשמדובר במוזיקה להאזנה, אנחנו מחפשים את היאנג של הין, ואת הבטן-גב של הקרחנה. במילים אחרות, אנחנו מחפשים מוזיקה משלימה ובעלת ערך מוסף, שתמשוך אותנו קדימה במהלך היום והלילה. אם גם אתם מחפשים איפה ללחוץ על "פליי" גם עכשיו וגם מחר במהלך יום העבודה, אתם בדיוק במקום הנכון. להמשיך לקרוא
חבית של וויסקי מנגנת תקליטים
כשהייתי ילד, מאוד אהבתי מכוניות, והיה לי אוסף מרהיב של מכוניות צעצוע Matchbox. המתחרה העיקרית לאהבת המכוניות היתה אהבת השוקולד. כמה שיותר מריר יותר טוב. הפנטזיות הילדותיות שלי התמקדו באופן לא מפתיע במכוניות עשויות משוקולד מריר, כי למה להסתפק באהבה אחת, כשאפשר לשלב את שתיהן. בקפיצה קלה כמה עשרות שנים קדימה, אהבתי לתקליטים וליצירת המופת הטכנולוגית שמנגנת אותם רחוקה מלהיות סוד, ופרט למשפחה המוזיקלית האנלוגית אני גם אוהב וויסקי איכותי, ומשתדל לכתוב גם עליו. אז באמת למה לי להסתפק באהבה אחת, כשאפשר לשלב את שתיהן? להמשיך לקרוא
אוי! החגים האלה, אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם. אנו בטוחים שזה היה לא פשוט עבורכם לפחות כמו עבורינו, אך יחד עם זאת מהנה עד מאוד. הרבה מנוחה, זמן עם המשפחה, אוכל טעים והראש נקי ממחשבות של שגרה משעממת. אם אתמול עוד היינו בתסמונת שביזות יום א' / אחרי החגים, הרי היום כבר יום ב' ואין תירוץ שלא נספק לכם פינוקים להמשך השבוע. לצורך כך בחרנו להפנות את תשומת לבכם ובעיקר אוזניכם לשני סטים משובחים שהנעימו את זמנינו בתקופה האחרונה.
ראשון חביב הוא לא אחר מאשר Colin McBean הידוע יותר בתור Mr. G, שמגדיר את הסאונד שלו כ- soulful, twisted low-end funk ונחשב לאחת הדמויות הכי "אנדרייטד" בסצינה. עם עשייה ענפה המתפרסת על למעלה משני עשורים, ויכולות תכנות קצב ותופים שמעטים משתווים אליה אם בכלל, בחר מר ג'י להגיש פודקסט מיוחד לסדרת הפודקסטים של Rekids Radio. ראוי לציין שקולין קונה תקלטים ומוזיקה מאז תחילת דרכו אך נדיר מאוד למצוא אותו מנגן מחוץ לכותלי חדרו. לפניכם שעה של מסע מוזיקלי בעל השם הנהדר "Chillin' with a Glass of Rum". כאן מקצבי התופים ממכונות ה-MPC של מר ג'י זוכים למנוחה והאהבה שלו לז'אנר הסול והפאנק מקבלת את הפריים טיים.
שני ורלוונטי מתמיד, הוא Gerd Janson, מבעלי הלייבל המעולה Running Back, ורזידנט במועדוני הרוברט ג'ונסון שבפנרקפורט והט'רואו האמסטרדמי. לכל מי שמכיר את הדיג'יי הנהדר, אנו שמחים לבשר כי בעוד חודשיים הוא יגיע לנגן בתל-אביב ולאלו שלא הסט הבא הוא הזדמנות מעולה להכיר את אחד המסובבים המרעננים של הרגע. לפניכם שעה וחצי שהוקלטה במהלך הקיץ, במסגרת ציון חגיגות 15 שנים למועדון ה-DC10 באיביזה. כמתבקש, יש כאן המון האוס על סוגיו השונים. אך בעוד שרוב הז'אנר סובל מעייפות החומר וחוסר מקוריות, מצליח ג'רד לעורר עניין ולהרקיד עם לא מעט אופי ויופי.
שבוע מוצלח לכולכם 😉
לפני שנה וכמעט שבוע עשינו את הצעד הראשון בהרפתקה החדשה שלנו – הבלוג של ישראל-אנדרגראונד. עם הבטחה לספק תכנים מגוונים ומעניינים לקהל רחב ככל שניתן מקרב חובבי המוזיקה בפרט והתרבות בכלל, יצאנו לדרך עם רוויו לסט נדיר של בן-קלוק, ומאותו הרגע לא הסתכלנו אחורה. עכשיו, עם פרוץ חודש יום-ההולדת הראשון של IU, מצאנו דרך מקורית לחגוג יחד אתכם את המאורע. בתפריט המון חומרים טובים (מהסוג הלא נרקוטי, כמובן), קצת חפירות ארכאולוגיות, ואיך לא – גם פרסים. להמשיך לקרוא
Man goes up in flames
קרוב לוודאי שיצא לכם לשמוע על פסטיבל ה-Burning Man, שנערך מדי שנה במדבר הסלע השחור במדינת נוואדה, ארה"ב. מדובר בפסטיבל בעל ותק רב, הפועל כבר 27 שנים, ומושך אליו למעלה מ-60,000 משתתפים מכל רחבי העולם בכל שנה. עם אג'נדה הדוגלת בהקמת קהילה שבבסיסה עולם ערכים הכולל ביטוי עצמי, השתתפות ואחריות, ללא מסחר וכסף אלא עם נתינה, קבלה וכמובן שמירה על "אמא אדמה", הפך האירוע לאחד המפורסמים והמבוקשים. בזמן החגיגה נבנית עיר של ממש עם רחובות, מחנות קונספטואלים, מיצגים אמנותיים מרתקים והמוני אנשים, שלא נאמר דמויות בתלבושות ססגוניות מעבר לכל דמיון. נקודת השיא בפסטיבל היא כמובן שריפת הפסל בדמות ה"איש", שכבר מזמן הפך ליותר מסתם אוסף של שדריות. במרוצת הזמן נכתבו לא מעט חוויות אישיות, יומני מסע ושאר רשמים, אפילו ממשתתפים שהגיעו מישראל. יתרה מכך, בוצע ניסיון די מוצלח ליצור מודל דומה גם כאן, בארצינו הקטנטונת (המלאה בשוטרים בורים), אך אם קיים דבר אחד מוביל שמבדיל פסטיבל זה מכל התרחשות אחרת על גבי הפלנטה, היא העובדה הפשוטה שהוא מצטלם פשוט נהדר.
המגזין האמריקאי, The Atlantic פירסם לאחרונה גלריה מרתקת מההתכנסות האחרונה בלב המדבר, שחלה באוגוסט השנה. התמונות לא צריכות הסבר מילולי נרחב, הן מספיק עוצמתיות כשלעצמן. ליקטנו בשבילכם מקבץ קטן מהן:
להמשיך לקרוא
אומרים שמוזיקה משובחת לעולם לא מתה. ייתכן מאוד, אבל כל מה שמסביבה כן, לפחות עד שימציאו איזה גאדג'ט שמסדר חיי נצח. בינתיים חשבנו לצאת לרגע מהקופסה, ולהכנס לאחת אחרת, שיש בה אקוסטיקה מושלמת, סאונד נהדר ופלייליסט מבריק. לא, אנחנו לא מדברים על איזה מועדון פאר ברלינאי, אלא על ההמצאה השבדית הכי מוזרה מאז "איקאה". להמשיך לקרוא
israelunderground 