ארכיון | Reviews RSS feed for this section

במבחן הזמן

27 אוג

אם מסתכלים על ערימות התקליטים, הדיסקים או הקבצים הדיגיטלים של חובב המוזיקה האלקטרונית המצוי, ועל אחת כמה וכמה אלו של האספן הנלהב או הדיג'יי המורכב, אפשר ברוב המקרים לזהות תנועה חד סטרית של מוזיקה אל תוך האוסף, ומערום הולך וגדל של מוזיקה, שנתקעה לה בקצה הרחוב-ללא-מוצא. בעולם מוזיקלי שחותר להשיג סיפוקים מידיים, שטף המוזיקה מותיר החדשה מותיר אחריi שובל בלתי פוסק של צלילים משובחים, שננטשו לאנחות ולאבק, בטרם הספיקו למצות את הפוטנציאל שלהם.

כאן מגיע האייטם הזה, שנולד תוך כדי נבירה בערימות תקליטים ישנות. במהלך החיטוט וההאזנה, מצאתי את עצמי נתקל לא אחת בתקליטים, שזכו לרגע התהילה שלהם בשנת תרפ"ט, הספיקו להשכח ולהקבר תחת ערימות תקליטים חדשים יותר, אבל יש להם עדיין לפחות כדור אחד במחסנית.

היום בחרתי שלושה תקליטים שכאלה, ואנסה להאיר אותם מחדש באור מעט שונה. אחרי הכל, זה לא הגיל אלא התרגיל. שנתחיל?  להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

אזניות או לא להיות

31 יול

כשמדברים על חידושים והמצאות מרחיקות לכת בתחום האודיו, לרוב תשומת הלב מתרכזת (במיוחד במקרה שלנו) בפטיפונים, במגברים שגם שוטפים את רצפת המועדון בסיום המסיבה, או במיקסר אופנתי, שמתיימר להכניס ממד חדש לנוכחות הדיג'יי על העמדה. מיקוד שכזה עושה עוול לאחד התחומים, שעושה קולות מרשימים של פריצת-גבול בשנה האחרונה, וראוי ליותר התייחסות – האזניות.

הסיפור של האזניות מתחיל אי שם בסוף המאה ה-19, אז אזניה בודדת במשקל זניח של כמעט חמישה ק"ג שימשה מרכזניות. בשנת 1910 בחור בשם Nathaniel Baldwin המציא את זוג האזניות המודרניות הראשון. הוא בנה אותן במטבח הביתי, ומכר אותן לשימוש הצי האמריקאי. זו היתה הפעם הראשונה, ששתי חתיכות פח נראו דומות, גם אם באופן רופף משהו, לאזניות שאתם מכירים היום. בולדווין אולי היה בחור מבריק, אבל באותה מידה הוא היה מטומטם גמור, מכיוון שמעולם לא טרח לרשום פטנט כלשהו על ההמצאה המיותרת הזו. "אזניות? לא, זה בטח לא יתפוס".

לקראת סוף שנות השלושים הומצאו לראשונה האזניות הדינמיות, שמהוות עד היום את אחד משני הסוגים הנפוצים ביותר של אזניות. קפיצה קלה לשנת 1949, וחברת AKG ממציאה את אזניות ה-K120, תוך שימת דגש אמיתי על עיצוב. בואו נודה באמת – אם הדגם הזה היה משוחזר היום, יש מספיק אנשים שהיו נלחמים עליו עם הציפורניים מול המדף בחנות. משם? משם הסיפור הופך לפרוע יותר… להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

יום שני הכחול

21 מרץ

blue1

יום שני נתפס ברוב העולם, כיום עם נטייה פחות חיובית. לנו יש את שביזות יום א', ולשאר את יום שני הכחול. אי שם בשנת 1983, הציגו Bernard Sumner ו- Peter Hook, הלא הם חברי להקת New Order, את מה שלימים יהפוך להיות תקליט "12 המקסי-סינגל הכי נמכר מעולם (למעלה מ 800,000 עותקים) בפורמט הויניל. Blue Monday היה לאחד הקטעים הארוכים בהמשכיותם שצעדו במצעד הבריטי, ונחשב על-ידי רבים וטובים בתור החולייה המקשרת בין הדיסקו של סוף שנות-השבעים, והבום הגדול של הדאנס וההאוס שהגיח בסוף שנות-השמונים. בעוד הסינת'-יפופ כשלעצמו היה ז'אנר מוביל באותן שנים, "יום שני הכחול" בלט בצורה יוצאת דופן, מאחר והכיל בתוכו השפעות מסצינת המועדונים הסוערת של ניו-יורק, עם קריצה מובהקת לעבודותיו של Artur Baker (שהחל לעבוד עם הלהקה בסינגל שהגיע לאחר-מכן).

סיפור משעשע למדי אודות השיר, שיתף  להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , ,

Bowie's Just Wanna Have Fun

24 דצמ

the eyes

לפני שאתם מתחילים לקרוא, קחו כמה שניות ותסתכלו לו ישר בעיניים.

לאחרונה הכריז דייוויד בואי על אלבום חדש, שעתיד לצאת ביום הולדתו ה-69, שחל בעוד כשבועיים. די במשפט האחרון, התמים למראית עין, לעורר צמרמורת נעימה בגופם של המכירים את פועלו. רגע לפני האלבום החדש, החלטתי לתת הצצה לקודמו, טעימה מזה העתידי, ואיך לא – גם המלצות לרכישת תקליטים.   להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

שיעור הסטוריה #2 – Remastered

17 נוב

grandmasterflash

הפורום הישן של "ישראל-אנדרגראונד", מעבר להיותו קופסת-זכרונות שכיף לנבור בה, הוא בראש ובראשונה מקור מהימן לתיעוד היסטורי מרתק, שלא איבד מקסמו גם שנים אחרי שנכתב. דוגמה מצוינת לכך הייתה הפוסט ששלפנו ממנו בעבר – שיעור מאלף בהסטוריה של התקלוט, שנותר רלוונטי כאילו לא עבר עשור מאז נכתב לראשונה. ביום חרפי שכזה, בו אתם ככל הנראה לא הולכים לשום מקום, החלטנו להעביר את שיעור ההסטוריה השני.

את השיעור הפעם כתב צח נעים, חבר וותיק בקהילת IU, שכיום עושה לו חיל בלונדון. לא נעז לפספס את ההזדמנות להחזיר אותו לישראל (אנדרגראונד), אפילו אם זה אומר לשלוף מהבוידעם תוכן שכתב בעבר.

כמו בשיעור הקודם, פרט לעריכה קלה שמעבירה את הטקסט מ-2005 ל-2015 – הכל נותר כשהיה – מעניין, רלוונטי ומעשיר. הקרדיט כולו מגיע לצח, שמבחינתנו תמיד יהיה חבר של כבוד ב-IU, כותב נהדר והצהרת אופנה מהלכת. כבוד למגזר.  להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

!High Five

11 אוק

pile-o-rekkids

אתם מוזמנים לקרוא לי קנאי, זה בסדר. אחרי האייטם מעורר התאבון-המוזיקלי, שכתב רומן בחודש שעבר, מצאתי את עצמי מתנפל על ערימות תקליטים כמעט ללא שליטה עצמית, ומחפש תירוצים לכתוב אייטם דומה משלי. כשסיימתי לתרום את חלקי לכלכלות אירופה, החלטתי שהגיע הרגע לשתף אתכם בחמש מהבחירות המוזיקליות האחרונות שלי.
 להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

משיח לא בא, אבל המשך יבוא

3 ספט

פרוציו למבורגיני, נער צעיר וכשרוני מכפר קטן ליד העיר בולוניה באיטליה, ומי שהקים את יצרנית רכבי הספורט 'למבורגיני', החל את דרכו כמכונאי בחיל-האוויר האיטלקי במהלך מלחמת העולם השניה. אחרי המלחמה עסק בייצור טרקטורים עבור הצבא, ועד אמצע שנות החמישים הפך לאחד מיצרני המיכון החקלאי הגדולים באיטליה. למבורגיני היה גם אספן נלהב של מכוניות ספורט, וברשותו היו מספר דגמים של החברה האהובה עליו – פרארי.

באחד הימים התקלקל המצמד (קלאץ') באחד מרכבי הפרארי שברשותו. כשניסה לפנות לאנזו פרארי, הבעלים של פרארי, על מנת להציג בפניו את התקלה החמורה במצמד, כמו גם מצמד משופר מתוצרתו, נענה בשלילה. יש המספרים, כי אנזו פרארי אף סינן לעברו "מה אתה בכלל מבין במכוניות ספורט? אתה בסה"כ יצרן של טרקטורים". באותו היום נשבע פרוציו, שיקים מפעל מתחרה, וייצר מכוניות טובות משל אנזו.

האייטם הזה אינו עוסק ברכבי ספורט או בטרקטורים, אלא בפרוציו למבורגיני מקומי. שמו בישראל – ניב מרגלית.  להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,

שיעור הסטוריה #1 – Remastered

29 מאי

אני מניח, שאחרי שלושה חדשים, המשפט "יצאנו להפסקה, תיכף נשוב" יהיה קצת לא במקום. מצד שני "היו שלום ותודה על הדגים" מקדים את זמנו באי-אלו שנים, ולכן ישבנו וחשבנו על מה אפשר לכתוב עכשיו, שיהיה שונה, בעל ערך מוסף, וגם יתרום משהו לעתיד. הפתרון, איך לא, נמצא בעבר. בשנת 2005 אם צריך לדייק.

לפני עשור וחצי פעלה לה קהילת אנשי-לילה שוקקת בשם "ישראל-אנדרגראונד" – הגלגול הקודם שלנו. בחורבותיו של פורום הקהילה, כמו בטירה עתיקה, עדיין ניתן למצוא אוצרות. אוצר אחד שכזה, הוא סדרת מאמרים, שנכתבה ע"י חברי קהילה מכובדים, ואשר תוכנם עומד גם עומד במבחן הזמן.

החלטנו להראות, שלא רק לאלבומי מוזיקה ישנים אפשר לעשות remastering, אלא גם לטקסטים מעניינים. פרט לעריכה קלה, לטובת שנת 2015, הטקסט שתקראו נכון ומעניין היום, כמו שהיה בשנת 2005, וכמו שיהיה בשנת 2025. הקרדיט כולו מגיע לאורי גולדנברג, שהיה החתיך הכי אופנתי בישראל(-אנדרגראונד), והיום הוא החתיך הכי אופנתי בפאריז. תהנו…   להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

אריק כוכב עליון

25 אוק

את אריק קלוטייה רצינו להביא לארץ במשך זמן רב. עד לא מזמן דיג'יי בכל רמ"ח אבריו, הצלחנו לתפוס את אריק ממש כמה רגעים לפני שמסיים לעבוד על קטע ראשון. שילוב של אהבה אמיתית לוויניל יחד עם טכניקת מיקס משובחת ובחירות מוזיקליות חדות, הפכו את אריק לאחד החביבים עלינו על העמדה. המסיבה איתו היתה תענוג גדול, שאפשר לנו וגם לכם להכיר אמן מוכשר ולטענתנו "כוכב בהתהוות". אנחנו ממשיכים לעקוב אחריו, והפוסט היום מרכז כמה רגעים עדכניים מהקריירה המתפתחת של אריק – קטע ראשון פרי יצירתו, פודקאסט עדכני וגם ראיון מיוחד לרזידנט אדוייזור. אריק קלוטייה, נעים מאוד… להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

תרבות יום א' – הרפתקה בתפוח הגדול

22 ספט

הפינה "תרבות יום א" דורשת בתוקף לא רק את יום א', אלא גם תרבות, ולכן כשענת פנתה אלינו והציעה לנו במתנה את החוויות שלה מניו-יורק, נדלקו לנו העיניים. כל חובב של תרבות המועדונים יודע לדקלם ש"טכנו נולד בדטרויט והאוס התפתח בשיקגו", אבל כשמדובר בהתפתחות של תרבות מועדונים עולמית, עם דגש חזק על המילה תרבות, עבור רבים מדי לגלובוס פתאום יש צורה של מפת העיר ברלין. זר לא יבין את כוחה של ניו-יורק, שראתה אמנם עליות ומורדות בכל הקשור לקלאבינג מטורף (הימים בהם ג'וליאני אסר לפתוח את ארון המשקאות החריפים בבר אחרי השעה 2 בלילה היו קשים), אבל יש בה חיבור ייחודי ובלתי מתפשר בין הארועים בה, לבין הנכחים בהם. אין עוד מקום אחד בעולם בו יש קשר קהילתי כה חזק בין המסיבה, המארחים והדיג'יי, לקהל שפוקד את המועדון. על כל אלה תוכלו לקרוא ממש כאן בהמשך… להמשיך לקרוא ←

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

← Older Entries
Newer Entries →

%d בלוגרים אהבו את זה: